בוראט היה מת שזה יקרה לו: מדינה דיקטטורית בקצה העולם נעלבת מפרומואים לסרט הוליוודי שעוסק בניסיון חיסול של המנהיג העליון, מגדירה אותו כאקט של מלחמה ודורשת מהאו"ם לדאוג מיד להפסקת הצילומים. הכוכב ההוליוודי המשועשע מותח עוד קצת את הדאחקה ומודיע שהוא מחביא את אותו מנהיג לצרכי יחסי ציבור, וישחרר אותו לקראת השקת הסרט. אבל כמה ימים לפני שהסרט באמת משתחרר לציבור, מה שנעלם זה החיוכים הזחוחים מהפרצופים של האמריקאים.
העובד הראשון שהגיע למשרד סוני פיקצ'רז בבוקר יום שני שעבר גילה שהמייל מושבת. המחשבים תקועים. על המסכים הופיעה תמונה של גולגולת והטקסט הבא: "הזהרנו אתכם בעבר. זו רק ההתחלה. נמשיך עד שתיענו לדרישותינו. השגנו את כל המידע הפנימי שלכם כולל כל הסודות הכי חסויים. אם לא תצייתו לנו, נפרסם אותם. תחליטו עד הלילה ב-23:00 מה אתם מתכוונים לעשות". בהמשך הופיעו חמישה לינקים לאתרים במקומות שונים על כדור הארץ, ובכולם אותו הקובץ - SPEdata.zip. במקביל, חמשת הלהיטים שסוני תכננה להשיק בבית הקולנוע לקראת חג המולד דלפו לאתרי הטורנטים ונחטפו על ידי רבבות מורידים פיראטיים. בסוני פיקצ'רז, שכבר עשו כמה סרטי אפוקליפסה בחיים, הבינו: ככה באמת נראה סוף העולם.
אתמול קבעו בסוני שצפון קוריאה אחראית לפריצה. הדיקטטור היקר והמטורלל שלה, קים ז'ונג-און, התרגז על כך שהפך למטרת חיסול בקומדיה The Interview של סת' רוגן וג'יימס פרנקו, שאמורה היתה לצאת לאקרנים בימים הקרובים. אמרו שמה שהטריף אותו במיוחד זו סצינה שבה הפרצוף שלו נוזל. בסרט, אומרת סוכנת ה-CIA על קים ז'ונג-און: "העם שלו מאמין לכל מילה שלו, כולל זה שהוא יכול לדבר עם דולפינים, ושהוא אף פעם לא צריך לשירותים".
חבל שסוני לא הקשיבו לטקסט שהם בעצמם כתבו. או לפחות לנציג הצפון-קוריאני שדיבר באו"ם ביולי האחרון, כי הוא בפירוש דיבר שם על מלחמה. ובמלחמה הזו סוני הפסידה בענק: האקרים סיניים פרצו למחשביה לפי הוראת ז'ונג-און, וחוץ מגניבת הסרטים שהודלפו לרשת, שאבו ממנה את כל המידע הכי רגיש, כולל רשימות משכורות, תקציבים, תסריטים וכו'. איך הם הצליחו? אפילו ה-FBI לא בדיוק יודע, אבל הוא כבר הזהיר את כל החברות הגדולות בארה"ב שמדובר בסוג חדש של וירוס, שמרטש את הכוננים הקשיחים לרמת האפר.
סרט האימה הזה לא עובר רק על סוני. היא הקורבן האחרון במלחמה של העולם השלישי נגד העולם המערבי, מלחמה שהחלק הטכנולוגי שלה הוא הכי סרקסטי. כשהאמריקאים הפיצו לעולם את האינטרנט בחינם, הם האמינו שכשנשים בסעודיה וילדים בסין ייחשפו לאינטרנט, הם יבחרו בסוף באופציה היחידה ההגיונית: דמוקרטיה וחירויות פרט. הם אולי ציפו שבתוך כמה שנים יהפכו נשים בתימן למדריכות פילאטיס עם אוזניות לבנות וצעירים במונגוליה ליזמי סושיאל-מדיה שצמודים לכוס סטארבאקס.
ובכן, זה יקרה אולי בעוד חמישה דורות. מה שקורה הרבה יותר מהר הוא שאותם משטרים אפלים משתמשים בטכנולוגיות מערביות כדי להילחם בדמוקרטיה ובקפיטליזם. דאע"ש מפיצה ביוטיוב ראשים נכרתים, וקים ז'ונג-און מחריב את סוני פיקצ'רז מבפנים והורס לה את הכנסות חג המולד. הוליווד לומדת עכשיו לקח - את הלקח הכי אנטי-דמוקרטי שהאינטרנט יכול היה ללמד אותם: שהחופש הביטוי עלול להיות יקר מדי. התעשייה האמריקנית תעז להסתבך שוב עם דיקטטור שלא מבין בדיחות? כשסשה ברון כהן יביא תסריט היסטרי על רומן לוהט בין בוראט והשליט הסיני, מישהו יתחיל לצלם את זה בכלל?