כל הפייסבוק דם ואש ותימרות נקמה. עוד תמונה עם תת מקלע ועוד קומנט רותח. ופייסבוק מגדילה את הבלאגן ואת תחושת העליהום והאלימות. זו ממש לא פלטפורמה תמימה וחסרת פניות - היא תמיד תעדיף תכנים שסוחטים לייקים ותציף אותם ליותר אנשים בפיד. פחות מעניין אותה מה באמת כתוב שם.
אם אני מעלה שני פוסטים, האחד קורא לנקמה וזוכה לעשרה לייקים, והשני תומך בפיוס ומקבל שבעה לייקים - פייסבוק תעניק תפוצה רחבה יותר לפוסט הפופולרי יותר. הפוסט הפופולרי פחות - פשוט ייעלם מהפיד. מי שנכנס לפייסבוק כדי להרגיש את הלך הרוחות בעם מקבל תמונה מעוותת. לא ריבוי דעות, חלק לכאן וחלק לכאן, אלא יתרון ברור לעמדה אחת. בדרך כלל זו האלימה והקולנית יותר. נכון שיש עוד דעות, ולנפש האנושית ריבוי הדעות הזה חשוב. אבל מבחינת פייסבוק זה לא רווחי, אז הדעות ההן פשוט נעלמות מהפיד. אנחנו נשארים עם הצווחות והצרחות.
עכשיו נכנס למשוואה האופי האנושי המחורבן. המון מחקרים כבר הוכיחו: אנשים נוטים אחרי ההמון ואחרי דעות נחרצות וקולניות. פייסבוק נהנית להרוויח מזה עוד לייקים ועוד חשיפה לפרסומות שלה, אבל אחריות ציבורית זה לא במשמרת שלה. מוחות שטופי זעם לא נכנסים אצלה בדוח הרווח וההפסד.
ואם אנחנו כבר כאן, שתי הערות לנוקמי המקלדת האמיצים: מי שחושב שאין קשר בין מילים ובין מעשים בפועל – שלא יבוא בטענות להסתה הפלסטינית. רצח הוא רצח הוא רצח. קריאה לרצח של ערבים חפים מפשע מכשירה בדיעבד גם רצח של יהודים. ולמען הסר ספק: אלימות פיסית זה הכי גרוע. הבעיה היא שיש קשר.
משפיע, בטח משפיע
לא מאמינים שהפיד יכול להשפיע על מה שאנשים חושבים ומרגישים? מי שהוכיח את זה זו פייסבוק עצמה, בניסוי הענק והמפחיד שביצעה במשתמשים שלה במחשכים. השבוע נחשף כי מדענים מרושעים – מאוניברסיטת קורנל, מאוניברסיטת קליפורניה ומפייסבוק עצמה – התערבו בפיד של כמעט 700 אלף גולשים וביצעו בו מניפולציות כרצונם. את התוצאות המדעיות תשפטו אתם: "אצל משתמשים שהתוכן החיובי בפיד שלהם הופחת, התגלה שיעור גדול יותר של מילים שליליות בסטטוסים שכתבו, ושיעור קטן יותר של סטטוסים חיוביים", כתבו החוקרים. “כשרמת השליליות בפיד שלהם הוקטנה, התגלה דפוס הפוך. התוצאות מראות שהרגשות שמביעים חברים ברשתות חברתיות משפיעים על מצב הרוח שלנו. מדובר, לידיעתנו, בראיה הראשונה להידבקות רגשית רחבת היקף באמצעות רשתות חברתיות".
החברים משפיעים על הלך הרוח שלנו? קוראים לזה "תופעת העדר". אם תרצו, "קול המון כקול שדי", או בגרסה המלאה: "אין להטות אוזן לאלה הנוהגים לומר 'קול המון-עם - קול אלוהים', מאחר שרגשת ההמון גובלת תמיד עם טירוף-הדעת". אלקואין הבריטי שכתב לפני שנת 800 לספירה (תרגם: גדליה אלקושי ז"ל) היה מתעניין מאוד בממצאי המחקר של פייסבוק, ולא פחות בטירוף שאליו אנחנו מדרדרים איש את רעהו בימים האחרונים.
משחקים לנו במוח
אולי טוב שהניסוי הזה מתחיל לצייר את היקפה של המפלצת החברתית שיצרה פייסבוק ואת המשמעויות הפסיכולוגיות-כלכליות של כל החלטה שמקבלים האנשים שמנהלים אותה. גם היום, מעטים מבינים באמת עד כמה עמוק הידע של פייסבוק לגבינו ועד כמה מרחיקת לכת ההשפעה שלה על נפשנו.
לא רק התוצאות של הניסוי מדאיגות – גם עצם ביצועו. מבצע המחקר התפתל והתנצל: "אני יכול להבין מדוע כמה אנשים מודאגים. שותפיי למחקר ואני מצטערים מאוד על הדרך שבה תואר המחקר. הרגשנו שחשוב לחקור את הדאגה הנפוצה שלפיה תוכן חיובי של אנשים מסוימים גורם לאחרים לתחושות שליליות. כמו כן, היינו מודאגים שחשיפה לשליליות של חברים עלולה להוביל אנשים להימנעות מביקור בפייסבוק".
אכן, דאגות חשובות. גם לנו יש כמה דאגות: מי אמר שמותר לפייסבוק לשחק בפיד שלנו כדי להשפיע על מצב הרוח שלנו ועוד למדוד עד כמה הושפענו? אנחנו נתנו לה רשות? זה חוקי בכלל? אילו עוד ניסויים עשו שם בלי שאנחנו יודעים עליהם? יותר גרוע: האם פייסבוק מבצעת מניפולציות מכוונות כדרך קבע בפיד שלה ובמוחות שלנו, פשוט כי זה רווחי יותר? "לפייסבוק אכפת משני דברים: פעילות המשתמשים ופרסום", מבהיר ג'ייקוב סילברמן, מחבר הספר Term of Service. "אם פייסבוק תחליט, למשל, שסינון פוסטים שליליים יהפוך אנשים למשתמשים שמחים ומקליקים, אין סיבה לחשוב שהם לא יעשו את זה. אנחנו צריכים להיזהר עם כמות הכוחות שאנו נותנים לה".
ומה עם הסתה לאלימות ולרצח, לגזענות ולשנאה? מישהו בפייסבוק בדק איך זה משפיע על האנשים שקוראים את הפיד, ברשת ובחיים האמיתיים? אל תתפלאו אם בסוף יתברר שכל הרפש הזה הוא בכלל עוד ניסוי מבית היוצר המפלצתי של פייסבוק.