למרות שאם היינו משדרים את הסרט חודש קודם, היינו נופלים על העזיבה של עידית סילמן את הקואליציה, שהניעה גל חדש של שנאה תוך-ישראלית. או על איימן עודה שקרא לערבים הצעירים המשרתים בכוחות הביטחון "לזרוק להם את הנשק לפרצוף".
יכולנו גם לשדר עוד חודש לפני כן - אז התווכחנו מרה האם להתיר לפליטים אוקראינים להיכנס לישראל. ועוד קודם בן גביר פתח לשכה בשיח ג'ראח, ודודי אמסלם פתח על נשיאת העליון השופטת אסתר חיות וגם כינה את שר המשפטים "יהודי בוגד ונאלח". מן הצד השני, יאיר גולן כינה תלמיד י״ב "סכנה לביטחון ישראל".
אם היינו דווקא מתמהמהים קצת עם השידור, אז החודש קיבלנו את ההתפרצות של המשפחות השכולות על ראש הממשלה בנט, את העליהום על רבקה מיכאלי ואת ההתפרצות ברשת על קובי אוז כי הוא לא מספיק מזרחי, ועל גל גדות שהיא לא מספיק ישראלית. בקיצור, זה לא משנה מתי היינו משדרים סרט על איך האלגוריתמים מלבים קיטוב ושנאה - המציאות מספקת הוכחות בשרשרת. ותמיד נדמה שעכשיו הגענו לשיא חדש.
בעצם, אנחנו הקהל והשחקנים בהצגה לא נגמרת של מהומות וירטואליות חלולות. הן לא משפיעות על כלום. אלא רק מייפות את המאזנים של הרשתות החברתיות ומקלקלות את שלוות הנפש שלנו.
אלגוריתמים של הסתה
מה גורם לצעיר פלסטיני להחליט לקחת סכין, גרזן או רובה ולצאת לרצוח יהודים דווקא היום? לרשתות החברתיות יש תפקיד עצום, אומר לי אוהד חמו מחדשות 12 בראיון לתוכנית נקסט שתשודר בחמישי הזה.
אז צה"ל והשב"כ איתרו בשבועות האחרונים 14,000 תכנים כאלה. מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה עברה עליהם אחד אחד, וביקשה להסיר 10,000 מהם - כי הם מסיתים, מפרים את החוק הישראלי, או מפרים את החוקים של הפלטפורמה - פייסבוק או טוויטר למשל.
חלק מהפרסומים קוראים לדקור, לדרוס, לירות ולהרוג. יש פרסומים שלועגים לנרצחים הישראלים. חלק מהפרסומים מחלק שבחים למפגעים ולפיגועים; לעתים מדובר בסרטונים ותמונות מזירות הפיגועים עם קריאות שמחה או חלוקת ממתקים וחגיגות.
מרוויחים מהסתה
מה הבעיה? ראשית, למה האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מפיצים את התכנים המקוממים האלה יותר במקום לסנן אותם? אתם יודעים: כי ככה הרשתות מרוויחות כסף.
שנית, הרשתות החברתיות פועלות מחו"ל, בעיקר מארה"ב, והחוק הישראלי לא חל עליהן ולא מעניין אותן. יש נוהל חצי מאולתר שלפיו מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פונה לרשתות החברתיות, מעבירה להן לינקים לתוכן מסית ומבקשת להסיר. מבקשת, כטובה. לשיקולן. האם הן מסירות? וכמה מהר? זה כבר תלוי ברצונן - הטוב או הפחות טוב - של פייסבוק ואינסטגרם, טוויטר, יוטיוב וטיקטוק. וכל אחת עושה מה שבא לה. ובקצה, אני מזכיר, תלויים החיים שלנו. איפה המשילות והריבונות של מדינת ישראל?
ועכשיו למספרים: הפרקליטות שלחה 5,400 פניות להסרת תכנים לפייסבוק, וזו החליטה להסיר 89% מהן. אינסטגרם קיבלה 609 פניות - והסירה 91%. אבל מתוך 1,500 פניות לטוויטר להסרת תכנים שמעודדים טרור - החברה החליטה להיענות רק לשליש. טיקטוק נענתה ל-74% מ-2,300 הפניות שקיבלה מהפרקליטות. יוטיוב רשמה שיעור היענות דומה.
גורמי הביטחון הישראלים טוענים שחסימת האתרים והתכנים באמת הקטינה את היכולת של ארגוני הטרור לייצר עימותים אלימים סביב הר הבית.
מעניין אגב שלפני שנה בדיוק, בשומר חומות, פייסבוק נענתה רק ל-46% מהבקשות להסרת תכנים מסיתים, טוויטר דווקא הסירה 82%, ויוטיוב לא הסירה שום דבר.
מדינת ישראל חייבת לחוקק כבר את החוק שישחרר אותנו מהתלות ברצונן הטוב של הרשתות החברתיות. "חוק הפייסבוק" הוותיק שהיה אמור לסגור את הפינה - שוב תקוע, כי הוא רחב מדי. הוא מאפשר לצנזר אפילו "העלבת עובד ציבור", מה שבאמת עלול לגלוש לצנזורה פוליטית. לא זו הכוונה. לחוק רזה ויעיל נגד טרור והסתה לאלימות אנחנו מחכים כבר שנים, ובינתיים הגופות נערמות.
הפרק הבא של נטפליקס?
נטפליקס במשבר קשה. לראשונה זה עשור מספר המנויים העולמי שלה קטן במקום לגדול. המנייה שלה מחקה שלושה רבעים משוויי השיא שאליו הגיעה לפני חצי שנה, בעוד התחרות על שירותי סטרימינג התעצמה. נטפליקס מתחרה בשירותי סטרימינג מקבילים של דיסני, הולו, HBO, אמזון, אפל, ופיקוק, שכולן מייצרות ביחד אינספור סרטים וסדרות. חלק מהמתחרות האלה כבר מצליחות למשוך צופים ולקוחות בעזרת מסלול מוזל – שלם פחות וקבל גם פרסומות. בזה, נטפליקס לא תהיה הראשונה.
הבעיה היא שנטפליקס הבטיחה תמיד שאצלה לא יהיו פרסומות. ריד הייסטינגס המייסד והמנכל אמר את זה חד וחלק - אצלנו לא יהיו פרסומות. נקודה. זו הפכה לחלק מההבטחה שגלומה במותג. לצפות ללא הפרעה. כמו בקולנוע. אני מאמין שכל עוד תהיה אפשרות לא יקרה מדי להמשיך לצפות כך, ואילו המסלול עם הפרסומות יהיה באמת מוזל – נטפליקס עשויה להרוויח לקוחות חדשים. למשל, אלה שמתלבטים בין השירותים השונים, בין דיסני, אמזון ונטפליקס, ולא רוצים מוכנים לשלם דמי מנוי מלאים לכולם.
נטפליקס אגב מתכוונת להילחם גם במשתפי החשבונות והסיסמאות. אנשים שלא מוכנים לשלם אפילו 15 דולר – 50 שקל בחודש, תמורת גישה לתוכן שמושקעים בו מדי שנה 17 מיליארד דולר.
למה דווקא עכשיו? נטפליקס נהגה להיות חברה חדשנית שהקדימה את השוק, ובחודשים האחרונים – השוק קצת סגר עליה. ייתכן שהתחרות העצומה, הירידות האחרונות בבורסה, אובדן המנויים, ולא פחות חשוב - שוך הקורונה – שיוציא אנשים לבילוים מחוץ לבית בקיץ הזה – גורם לה להבין שהיא חייבת לפעול מהר כדי לשמור על מעמדה כאימפריית הסטרימינג הראשונה והגדולה מכולן.