קבוצת הנערות שהושלכו מהאוטובוס בלילה, בגלל שלא היה להן רב קו טעון (אבל היה להן כסף, הן פשוט לא ידעו איפה לטעון) - זה היה מבחינתי הקש. הוא הצטרף לסיפורים על קשישים שהולכים לאיבוד במבוך הבירוקרטי, על מזל אורן ממושב מלילות בדרום, שתוזזה הלוך-ושוב בין נתיבות ותל אביב כדי לשחזר את כסף שלה שאבד בתוך הכרטיס.
הבנתי שהתלונות שאנחנו מקבלים על ה"רב קו", מערכת התשלומים לתחבורה הציבורית, הוא יותר מאוסף סיפורים נפרדים. הוא הסיפור עצמו.
באחד ביולי פתחנו במבצע - ה"קרב על הרב קו", הקמפיין שאנחנו מריצים בתוכנית next ופה ב-NEXTER. אנחנו דורשים ממשרד התחבורה לשפר את המערך הזה, שפועל כבר יותר מעשור בהצלחה חלקית מאוד. ובעיקר - להפוך את רכישת הכרטיסים, טעינתם והשימוש בהם - לנוח ולנגיש יותר לכל שכבות הציבור, כולל מבוגרים, ילדים, תיירים ופריפריה.
את הקמפיין התחלנו באחד ביולי בתוכנית. מדי יום חזרנו ודיברנו על התקלות ב"רב-קו". פנינו לשר התחבורה בצלאל סמוטריץ', וביקשנו שינצל את הקדנציה הקצרצרה עד לבחירות כדי לדחוף לשינוי. מאז אנחנו במערבולת של שיפורים ושינויים כל שבוע - אנחנו מגלים על שיפור חדש למערך.
ב-8.7 יצא משרד התחבורה במכרז לפיתוח אפליקציה שתחליף את הרב קו, ותאפשר לעלות עם הטלפון הנייד לנסיעות באוטובוס. האפליקציה תחשב מדי חודש את סך הנסיעות, ותחייב אתכם על המודל הזול ביותר - חופשי יומי, חודשי או הסדר אחר. לפי התכנון, האפליקציה תעבוד גם עם כרטיסי אשראי.
כעבור כמה ימים התחלנו לקבל זרם של תלונות מאנשים שתוקף הרב-קו שלהם פשוט פג - כי עברו 8 שנים מיום ההנפקה. הכסף שהם טענו עליו, במקרה של כרטיס אנונימי, ירד לטימיון. מת. נשרף. ב-15.7 שחרר משרד התחבורה שיפור נוסף - הוא אפשר לבעלי הכרטיסים לגלות את תוקפם לפני שיפוגו, ויותר חשוב - להאריך את תוקף הכרטיסים בחצי שנה ולשחזר את הכסף שטענתם לכרטיסים אנונימיים.
ב-21.7 גילה לנו רן כרמי מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית, שהם עובדים על ביטול הפרוצדורה המיותרת בעולם - תהליך ה"טרום תיקוף" ברכבת ישראל, שמנע מאיתנו לעלות לרכבת ישירות עם הכרטיס וחייב את כולם לעמוד בתור למכונה חסרת משמעות שעושה איזה תהליך מיותר בתוך הכרטיסים.
במשרד התחבורה לא התקשרו להגיד לי שזה בזכות הקמפיין שלנו. יתכן שזה מקרי. אבל כשמגיעה מילה טובה, אנחנו לא מתביישים. אם ימשיכו לשפר בקצב כזה, בסוף עוד באמת יהיה מערך תחבורה ציבורית הגיוני. ועד אז, אתם מוזמנים להמשיך לספר לנו את הסיפורים שלכם בעמוד הפייסבוק שלנו.
נו פקסינג וויי
חברים, זה נגמר. מ-ע-כ-ש-י-ו. ממש בשעות אלה נכנס "חוק הפקסים" לתוקף, החוק שנחקק לפני שנה ביוזמת הח"כים שרן השכל ודוד ביטן, אחרי קמפיין ארוך שהרצנו כאן בנקסט "נמאס מהפקס".
משרדי ממשלה, הצבא, המשטרה, המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים מחוייבים להציע לכם דרך דיגיטלית ליצירת קשר - ולא יכולים לחייב אתכם לשלוח פקסים. ואם זה קורה - ספרו להם שהם פועלים בניגוד לחוק, וספרו גם לנו.
הדבר הבא - לוודא שהגופים הממשלתיים מיישרים קו עם החוק, ולהרחיב אותו לגופים גדולים אחרים, כמו בנקים. מה נסגר עם הבנקים.
כמה כסף שווה הנפש שלך
הניסוי יוצא לדרך: בשבע מדינות בעולם את כבר לא יכולה לראות כמה לייקים קיבלו החברות שלך באינסטגרם. כל אחת ואחד רואה את הלייקים שלו, אבל לא של האחרים. אפילו פייסבוק, הבעלים של אינסטגרם, הבינה שהלייקים רעים לנו פסיכולוגית. שהם גורמים למשתמשות ולמשתמשים לחיות בהשוואה מתמדת, מי שווה יותר, מי יפה יותר, מי מקובל ומגניב ואהוב יותר. הלייקים מפחיתים את הבטחון העצמי, ויותר מזה - הם דוחקים את המשתמשים, ובעיקר את בנות ובני הנוער - להיסחף לכיוון תמונות חושפניות ופרובוקטיביות יותר. העיקר להשיג לייקים.
כוכבית קטנה: על הדרך, פייסבוק גם לא היתה מתנגדת להרוג את תעשיית הלייקים המוטרפת שהתפתחה כטפילה סביב הרשתות שלה.
זה טוב שפייסבוק ואינסטגרם הפנימו את האפקט השלילי של הרשתות שלהן, והן מנסות להפחית אותו. השאלה היא מה יקרה עכשיו. האם המשתמשים יוותרו על מילוי הצורך הזה - השוואת הלייקים ביני ובין האחרים - וימשיכו להשתמש ברשת. אם כן - אפשר להניח שהניסוי יתרחב ויגיע לכל העולם וגם לישראל. אולי הוא אפילו ידלג לפייסבוק האם, ואנחנו פשוט לא נדע כמה לייקים יש לאחרים.
אבל יש עוד אפשרות. לא אתפלא אם הצורך להשוות לייקים - צורך שלא היה קיים לפני עשור! - כבר מוטמע חזק כל כך בכולנו, שלא נוכל ללכת אחורה. אז או שנתחיל להשוות משהו מדיד אחר - למשל, כמות התגובות או החברים שיש לכל אחד. או שנלך לרשת מתחרה, כמו טוויטר, שבה עוד אפשר להשוות למי יש יותר גדול.
ואז זמן השימוש באינסטגרם יצנח. ההכנסות שלה יירדו. כמה הכנסות אינסטגרם מוכנה לספוג תמורת השלווה הנפשית של המשתמשים שלה? מה רף ההפסד שהיא מוכנה לעמוד בו, ושמעבר לו אינסטגרם תכריז שעם כל הכבוד לשלווה הנפשית שלנו, המחיר שלה פשוט יקר מדי.