נכון תמיד גיבורים מספרים איך הסתכנו והתאמצו וכמה מזל היה להם? השבוע הפכתי לגיבור, לפחות בעיני קומץ עיתונאים מהעולם שבאו ללחוץ לי את היד מיד לאחר מעשה הגבורה העילאי שלי. הודיתי להם בחיוך מצטנע. רק רציתי לשוב הביתה בשלום, מלמלתי.
אל תשאלו מה עשיתי: שאלתי שאלה את שריל סנדברג, מספר 2 בפייסבוק העולמית אחרי מארק צוקרברג. למרות שהשאלה סוננה החוצה על ידי הצוות שלה ולא היתה אמורה להישאל.
פייסבוק הזמינה אותי עם עוד 50 עיתונאים כדי לשמוע את הצד שלה. בחודשים האחרונים היא מותקפת מכל עבר. על הפצת קיצוניות ושקרים, הטיית בחירות, פגיעה בפרטיות, דרדור המשתמשים לדיכאון ועוד ועוד. עכשיו היא נמצאת בסכנת פירוק על ידי הממשל האמריקאי בגלל פגיעה בתחרות, והשבוע פורסם שצוקרברג ידע במשך שנים שהפרטיות של המשתמשים נפגעת ולא עשה כלום. מה יש לפייסבוק להגיד על כל אלה?
בגדול, כמה שפחות. בפייסבוק העדיפו לדבר על מיזם ההיכרויות החדש, לעסוק בשירותי הגיימינג והקניות, הוידיאו וה-VR, ולהשיק חגיגית מיזם חדש לקידום תרומות דם. באמת נחמד מאוד. גם חשוב. אבל מה עם מה שקורה עכשיו?
איך את מסננת
סנדברג, האישה הכי בולטת היום בעולם ההיי-טק, מוכשרת כשד ומיליארדרית, הבטיחה לבוא ולענות לשאלות. בסוף היא ענתה על כמה שאלות שנאספו מראש, כאשר השאלות הפחות נחמדות סוננו החוצה למפרע. סנדברג ענתה לשאלות שעסקו בטיול האחרון שלה בטייוואן ובמספר הנשים הנמוך במקצועות טכנולוגיים. היא בחרה להגיב גם לקריאות לפירוק פייסבוק, וענתה: "אני חושבת שיש בעיות אמיתיות בגודל ובכוח של חברות הטכנולוגיה, אבל זה לא נכון שאין לנו מתחרים. אין מה לפעול נגדנו, גם ככה הדברים משתנים נורא מהר בהיי-טק". אתם זוכרים בני כמה הייתם כשפייסבוק לא היתה הרשת החברתית הכי חזקה בשוק?
לשאלות על ההטייה הפוליטית של פייסבוק נגד הימין, ששיגר עמיתי מפוקס-ניוז בריאן פלאד, סנדברג העדיפה לא להתייחס. למה שפייסבוק תזכה שוב באמון מצד המשתמשים והמחוקקים, תכנן לשאול עמיתי השוודי נילס קלאסן. גם השאלה הזו הגיע לאותו פח הזבל שאליו נפלה השאלה שלי. המיקרופון נדד בין השאלה מניגריה לשאלה מטאיוואן, ואלי הוא לא הגיע. ברגע שסנדברג סיימה, קפץ לי הג'וק הישראלי. סליחה, הרמתי יד (בפוקס ניוז כתבו אחר כך ש"צעקתי". אני מכחיש בתוקף).
עוד שאלה אחת מישראל
אנשי פייסבוק בלעו את הרוק, אבל סנדברג נעתרה. "פייסבוק מכירה אותנו טוב מאיתנו", שאלתי. "האלגוריתם שלה יודע לנצל את החולשות שלנו כדי להגדיל את זמן השימוש ולעשות כסף. הבינה המלאכותית שלכם פורצת לי למוח. וכל זה ממכר. האם פייסבוק אי פעם תהיה פחות ממכרת?".
"זו שאלה חשובה", אמרה סנדברג. "היא בעצם שתי שאלות. אחת על איכות החיים של המשתמשים, והשנייה על האלגוריתם. אנחנו השקענו הרבה זמן באיכות החיים הפסיכולוגית של המשתמשים. וכמו שאתה יודע, החווייה מול המסך או הטלפון לא תמיד זהה. יש דברים שגורמים לך להרגיש טוב, ואחרים שגורמים לך להרגיש רע. יש דברים שהם חינוכיים וטובים, ואחרים שהם לא.
"אנחנו הבנו שכשאתה בקשר עם חברים ומשפחה, זה די בריא לך פסיכולוגית. זה לא ממכר באופן שלילי, זה חיובי. אתה מרגיש פחות לבד, ופחות מנותק, יותר מחובר. אבל כשאנשים סופגים תכנים באופן פאסיבי, סתם גולשים ללא מטרה, לזה יש אפקט פסיכולוגי שלילי. אז עשינו שינוי גדול לניוזפיד, לפני שנה וחצי, ועכשיו אתה רואה יותר דברים של משפחה וחברים, ודברים שאתה שבאמת מעניינים אותך. אנחנו מאוד מחוייבים לרווחה הנפשית שלך. של כולנו".
"לגבי השאלה השנייה", המשיכה סנדברג, "אני שמחה שאתה חושב שאנחנו מכירים אותך כל כך טוב. הנה מה שאנחנו יודעים: אנחנו יודעים למי אתה מחובר ואיזה תוכן גורם לך להגיב. ואנחנו מראים לך את הדברים שהכי תתחבר אליהם ותגיב להם. על כל סיפור שאנחנו מראים לך בניוזפיד, יש לנו עוד עשרות סיפורים שאפשר להראות. אנחנו צריכים לתעדף. אנחנו לא חודרים לך למוח, אנחנו לא יודעים עליך יותר ממה שאתה יודע. אבל אנחנו יודעים למה אתה מגיב. לחלק מהחברים שלך אתה מגיב יותר".
"תמיד מישהו מפחד מטכנולוגיות חדשות ואומר – אנשים יפסיקו לתקשר, החברה תתפרק. אמרו את זה על הספרים והעיתונים, על הרדיו, על הרכבת, על הטלוויזיה. חלק מהחששות האלה אמיתיים. יש לנו אחריות לעשות את זה כמו שצריך".
פולואו דה מאני
אין מה להגיד, לענות היא יודעת, ולכן הופתעתי שהיא העדיפה להחמיץ את ההזדמנות לענות לעוד שאלות. עם זאת, אני חושד שהגברת סנדברג יותר ממיתממת באשר לכמות הידע שיש לפייסבוק עלינו. כמות התובנות שהם מפיקים מהאישיות לנו הוכחה והודגמה באינספור מחקרים, דליפות, דיווחים, ניסויים, מתוך פייסבוק ומחוץ לה. אבל בואו נדבר על הזמן שאנחנו מבלים בה.
פייסבוק עושה מאמץ אדיר ויקר כדי לשפר את החוויה שלנו. היא הקדישה לא מעט זמן כדי לחשוף את המאמץ הזה בפני העיתונאים שהתכנסו כאן: מה היא עושה כדי שאנשים יחושו פחות דיכאון כשהם גולשים בה, שהתוכן יהיה רלוונטי, מעניין ומועיל יותר, ופוגעני ומסוכן פחות. שהאנשים והתכנים שנקבל דרכה יהיו אלה שבאמת אכפת לנו מהם ושמוסיפים לנו ערך חיובי לחיים.
פייסבוק עושה מאמץ במטרה לנקות את הרשת שלה מביטויי אלימות ושנאה, מניצול של קטינים והפצת תמונות ערום ללא הסכמה, ומאפשרת לאנשים לשלוט טוב יותר בכמות ובאיכות הזמן שהם מבזבזים ברשת.
אבל דבר אחד לא עומד להשתנות - וזה המודל העסקי שלה. כל עוד פייסבוק ממשיכה להרוויח את לחמה מהגדלת שעות הצפייה שלנו במסך וממכירת מכמני הנפש שלנו למפרסמים, היא תמשיך לעשות הכל כדי שאנחנו נרים את הטלפון וניכנס אליה בכמה שיותר רגעים ומקומות בחיים. איך אמרה סנדברג: "זו לא התמכרות שלילית. זה חיובי". השאלה למי.