הרבה עצבים ותשומת לב כובשים להם ביומיים האחרונים ראש הממשלה נפתלי בנט, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון וכמובן - יפה בן דוד הנצחית. אבל יש תחושה שכך או כך, סוף הבידודים קרוב ואיתו וסוף הלמידה מרחוק. והשאלה שצריכה להישאל - סליחה, להיצעק - היא איך בזבזנו ככה את משבר הקורונה.
משבר הוא הזדמנות, לא אני אמרתי, ובמערכת החינוך הייתה הזדמנות חד פעמית לתקן מהיסוד. ברור שהמפגש הפיסי בין הילדים והמורה חיוני להתפתחותם. אבל הלמידה העדכנית היא היברידית - גם במפגש הפיסי - אבל גם עצמאית מול המסך. הקורונה הייתה יכולה להיות זרז מדהים לחלק של הלמידה העצמאית - שהיא יכולת קריטית לעתידם של הילדים. כבר היום, התעסוקה שלנו המבוגרים תלויה ביכולת ללמוד ולהשתנות לבד. אבל במקום זה - מערכת החינוך לימדה את התלמידים, את ההורים ואת המורים שלמידה מרחוק שווה זום, וזום שווה למידה שלא עובדת, שאף אחד לא רוצה בה. לוז-לוז-לוז.
לנצל את מצב החירום
הייתה פה הזדמנות להכניס לשיעורים טכנולוגיות חדשות ומקצועות חדשים. להכניס קצב ועניין, לעודד לימוד עצמאי ואישי. לרענן את צוות המורים.
מה שלא נעשה בעשרים שנה האחרונות, אפשר היה לעשות בשנתיים של משבר הקורונה. לנצל בלי בושה את אווירת החירום, ההתגייסות, השינוי והתקציבים שנפתחו - כדי לתקן באמת.
ולא שלא הייתה השקעה. משרד החינוך השקיע יותר ממיליארד שקל מכספנו בפיתוח טכנולוגיות וכלי למידה כאלה. חלק מהכלים קרס לפני הקורונה, ובשאר ממעטים המורים והתלמידים להשתמש - כך לפי דוח מבקר המדינה. למה? כי לפי אנשי משרד החינוך, אסור להכריח מורים להשתמש באותם כלי למידה מתקדמים שהוא בעצמו פיתח מכספנו.
מה? למה אסור? הרי "מכריחים" אותם ללמד חומר מסוים בדרכים מסוימות. אלה דרישות התפקיד. ב-2022, למה שדרישות התפקיד לא יכללו התעדכנות מתמדת, כמו בכל מקצוע בעולם? כי יפה בן דוד? בעולם כבר עושים מרחוק תארים באוניברסיטאות מובילות, אבל למעט יחידי סגולה מבין המורים שהסתערו על הדיגיטל - מורי ישראל בוחרים בזום, כי זה הרבה יותר קל לשעתק את השיעור המשעמם גם ככה מהכיתה - למצלמה. הילדים שלכם משתעממים ולא לומדים? זו כבר הבעיה שלהם.
ממי הילדים אמורים ללמוד?
זה מפחיד. מה אם ילדים באמת יכולים ללמוד לבד? מה אם אפשר להכין תוכנית לימודים משולבת דיגיטל לכל תלמידי ישראל בכל המקצועות, כולל וידיאו, תרגולים ומה לא? זה מפחיד - כי אז מה יעשו המורים כל היום? התשובה הקלה היא, שבית הספר אמור להיות מוסד חינוכי, לא סידור תעסוקה למורים ואפילו לא סידור בייביסיטינג להורי הילדים.
התשובה הקשה יותר היא שבלמידה היברידית, תפקיד המורה משתנה. לא שוב ללעוס חומר - אלא לעורר דיון בין התלמידים, לעזור אישית למתקשים להתקדם ולמהירים להמריא, ולעבוד על הפן הרגשי והחברתי. וזו בדיוק הבעיה. רבים מהמורים לא רוצים ללמוד ולשנות את המקצוע שלהם. משרד החינוך מפחד להכריח אותם. אז ממי הילדים שלנו אמורים ללמוד את הכישורים שיזדקקו להם בקריירה ובחיים שלהם: אחריות אישית, למידה עצמאית וגמישות מחשבתית?
משטרת ישראל ו-NSO: מה עכשיו?
אולי יהיה צוות בדיקה. יודו במשהו, איזה "גולגולת תיכרת" כמו שאומרים השוטרים בתחנת ארץ נהדרת. ואז מה? פרופ' ענת בן דוד בעין השביעית ממליצה לבדוק שערוריות דומות קודמות. זוכרים איך הזדעזענו כשהשב"כ התחיל לאכן אותנו בקורונה? אז החוק שונה כדי שזה יהיה חוקי. זוכרים את את פרשת החדרת המצלמות לקלפיות? אחרי שנדהמנו, הנוהל שונה וועדת הבחירות היא שמציבה מצלמות באופן רשמי וחוקי.
וגם עכשיו - סביר שהרחש בחש במערכת החוק לא יסתיים בהגנה על האזרחים מפני חוקרים שמפשיטים אותנו מרחוק בלי שנדע - אלא בהכשר חוקי של ההפשטה, בחוק. לא יפסיקו את החדירה - ילבינו וירחיבו אותה. בקיצור, המלחמה על הזכויות שלנו - שלא להסתובב עם המשטרה בתוך הטלפון - רק התחילה.