ה-F הכחולה התנדנדה קצת, התחננה מולי על חייה. התרככתי לשנייה. בכל זאת, מערכת יחסים של 14 שנה. אבל אז נזכרתי במניפולטיביות שלה. בעצבים שהיא מביאה לי, בזמן המיותר שבזבזתי אצלה בויכוחים וקשקושים, בשטויות שהיא מוכרת לי. גברת, אני מכיר אותך ואת ההבטחות שלך. הוצאתי אצבע טעונה, ובנחישות של גבר נבגד פגעתי לה בול באיקס השחור. היא התפיידה בלי לצייץ.
לקח לי רק שלוש שנים לאזור מספיק אומץ. כשהתחילה הקורונה והייתי בבידוד, עוד פרגנתי לעצמי פייסבוק חופשי, בכל זאת, בידוד, מה נעשה. אבל די, הקורונה עדיין פה, והתירוצים לעצמי נגמרו. היא אוכלת לי את החיים, את הזמן, הריכוז. גם את הזוגיות. אז עשיתי בעצמי את מה שכבר הצעתי לכל כך הרבה אנשים לעשות, ומחקתי את האפליקציה. ולא תאמינו מה קרה: כלום.
אי אפשר להוציא את פייסבוק מהבנאדם
אם לדייק, הזמן שאני מבזבז בפייסבוק ירד ב-95%. עכשיו זה רק במחשב או בגלישה ישירה מהטלפון, שזה ממש לא נוח. אז למה לא קרה כלום? כי ההתמכרות עדיין תקועה לי במוח. זו כבר לא פייסבוק, זה אני. המוח שלי רוצה את אותן הפסקות, את הבריחה מהעבודה או מהמשפחה, את אותו טראנס של 5 דקות. או 50 דקות, קשה להבדיל.
אז במקום פייסבוק אני מבזבז יותר זמן באינסטגרם, בטוויטר ובלינקדאין. בקיצור, כמו שאומרים על חיפה או על ירושלים, אפשר להוציא את הבנאדם מפייסבוק, אבל אי אפשר להוציא את פייסבוק מהבנאדם.
החיסון שמדביק באיידס
השבוע זה התחיל: ההיפרדות המוחלטת של עשרות מיליוני אנשים מהמציאות, ובהם גם הרבה ישראלים. השבוע הוכרז ביידן באופן הכי רשמי שיש כנשיא הנבחר של ארצות הברית. הערעורים על תוצאות הבחירות נדחו בבתי המשפט. לכאורה - ידיעה טכנית. הרי את התוצאות אנחנו כבר יודעים. אבל אינספור מכחישי מציאות ממשיכים להפיץ אמונות, משאלות לב וגם שקרים גמורים כאילו הם אמת. כאילו ברור שהבחירות זויפו, ושטראמפ אשכרה ימשיך לקדנציה נוספת כנשיא. זה שטראמפ עצמו כותב זאת שוב ושוב זה זו בעיה אחת - אבל עשרות מיליונים נוהרים אחריו, ברשתות החברתיות בארה"ב, וגם בישראל. וגם אתרי חדשות עצמאיים, אם אפשר לקרוא להם ככה.
באתר החדשות האלטרנטיביות InfoWars מכתירים כבוגדים את כל מי שמעז להכיר בנצחונו של ביידן. זה אותו אתר שטוען בכותרות ראשיות שהחיסון לקורונה ידביק אתכם באיידס. באתר ג׳יפלאנט של המזרחן ד"ר גיא בכור, מכונות הבחירות הללו "הונאת הבחירות הגדולה בהיסטוריה".
מבצע הנחות
נכון לעכשיו מתנוססת באתר הזה הכותרת הבאה: "כאן נחשוף מה האסטרטגיה עכשיו, על משחק האלקטורים שרק נפתח, על הפופולריות הגוברת של הנשיא טראמפ, על הצעדים הבאים בבתי המשפט מאחורי הקלעים, על השחיתות של חמולת ביידן, שנחשפת רק עכשיו, לאן נעלם ג'ו ביידן, ועל בגידת שופטי העליון. כל מה שתקראו כאן מוסתר בידי 'התקשורת'. אבל אתם תדעו".
כן. "התקשורת", מניו יורק טיימס ועד פוקס ניוז, מסתירה מהעולם את נצחונו של טראמפ. אפילו בכירי הרפובליקאים ואנשי טראמפ כבר מכירים בנצחונו של ביידן, אבל ד"ר בכור טוען שהמשחק "רק נפתח". אז מה רוצה המזרחן הנכבד? פשוט צריך להמשיך לקרוא את אותה כותרת ממש. "מבצע ההנחות למועדון ג'יפלאנט בעיצומו".
משקרים, מסתירים, מתבנתי תודעה, נמאס מכם, פייק ניוז:https://t.co/JtgEdHeOJb
הוא ממש לא היחיד. זה בסך הכל ביזנס. האינטרנט מלא באנשים שגילו מודל עסקי נפלא: לכתוב מה שאנשים היו רוצים שתהיה המציאות. אחלה כסף.
זריקת אומץ
עכשיו קחו את הבלאגן הזה וזירקו אותו על הבחירות המתקרבות לישראל. חשוב להדגיש: אני בעד מידע עובדתי ובדוק, ולא משנה לי את מי הוא משרת. אלא שהבחירות הן שיא של מידע כוזב שמערבב חצאי אמיתות עם שקרים גמורים.
לחוק פיזור הכנסת שאמור להיות מאושר בשבוע הבא, הוצמד חוק נוסף של ח"כ תהלה פרידמן: חוק שמגדיר מחדש את דרכי התעמולה הפוליטית המותרות בחוק, שלא התעדכן עשרות שנים. החוק הזה מחייב את המפלגות לסמן כל תעמולה ברשת, והוא חייב לעבור. מדינה מודרנית שמקיימת שיח פוליטי שרובו ברשת, חייבת להסדיר גבולות גזרה, בדיוק כפי שנעשה עד כה בעיתונים ובטלוויזיה.
עד כה התנגדה מפלגת הליכוד להעברת חוק כזה. זה בטח לא קשור לאותם עשרות (אלפי?) משתמשים ברשתות החברתיות עם תמונות הפרופיל והשמות האקראיים שזינקו לרשת בחודשים האחרונים ומיד החלו לתקתק בלהט מסרים פוליטיים חד צדדיים.
מי שלא תומך בחוק כזה, שלא ידבר אחר כך על "טוהר בחירות" ולא יאשים ש"גנבו לנו את הבחירות". ב-2020, טוהר הבחירות מתחיל בדיוק בחוק הזה.
>> הטור הקודם של דרור גלוברמן: פארטי פופר
>> בזמן שעבדתם: וידאוקאסט המדיה והטכנולוגיה של דרור גלוברמן ודני פלד