לדבר הזה, על 25 האנשים שייראו אתכם, שקראתם בפייסבוק באלף עותקים בימים האחרונים, קוראים "הנדסה חברתית". זה שןרף שדות קוצים עוד מעידן הסמסים, המיילים (הבושם המורעל) ואפילו מימי הדואר עם הבול. אנשים היו אשכרה מצלמים בזירוקס מכתבי שרשרת ושולחים לעשרה חברים.
כמה פעמים קראתם שוואטסאפ עומדת להתחיל לגבות כסף? כמה פעמים העברתם את הלאה? זו בדיוק הנדסה חברתית. איזה אידיוט מנסח מסר שגורם לאנשים להעביר אותו הלאה בלי לבדוק.
לפעמים המסרים מפחידים, לפעמים יש בהם דווקא איזה פיתוי. כך או כך, הבנאדם שמקבל אותם אומר לעצמו, אין לי כוח לבדוק, אבל מה יש לי להפסיד. אם לא יועיל - לא יזיק.
היי, יש קשת בענן!
אז בדקנו, וזה כמובן קשקוש מטופש. אבל הקשקוש שדווקא אומר משהו על היחס שלנו לפייסבוק. יש פה חוסר אמון. פייסבוק עצמה הודתה שהיא צריכה להרוויח את האמון שלנו חזרה. ויש חוסר אונים שנובע מחוסר שקיפות. אנחנו לא יודעים מה קורה באלגוריתם הזה שמנהל את הנפש שלנו, כי לא מגלים לנו, אז אנחנו ממציאים סיפורים שיעזרו לנו לקבל תשובה.
אז עם כל המדע והטכנולוגיה, חזרנו להיות שבט של נוודים חסרי השכלה, שיוצא מהמערה, בוהה בשמיים המעוננים של פייסבוק ומנסה להבין ולמצוא סיבות. "היי, הנה קשת בענן! אין לנו מושג איך זה קרה, אבל זה יפה. זה בטח אומר שאלוהים שמח ואוהב אותנו עכשיו!".
אף אחד לא מספר לנו איך עובד האלגוריתם של פייסבוק, איך עובד הפיד שלנו, אז אנחנו ממציאים סיפורים כדי להתמודד עם חוסר הידיעה על איך פועל דבר כל כך חשוב בחיים שלנו. אנחנו כבר לא רגילים להתמודד עם איים כאלה של חוסר ידיעה. רובנו לא יודעים איך הגוף פועל, אבל אנחנו יודעים שאם נחליט ללמוד, הידע נמצא שם. לא מעט אפילו נגיש בכמה הקשות מקלדת. איך עובד הסמארטפון? אם יהיה דחוף לנו לדעת, האינטרנט מופצץ בחומר. איך עובד הפיד של פייסבוק? זה לא.
משנים לנו את מצב הרוח
כשזוכרים שלפייסבוק יש כוח כלכלי בלתי מוגבל, כוח פוליטי עצום, ובעיקר, השפעה אדירה על הנפש שלנו – ברור מאיפה באים החרדה, חוסר הביטחון וחוסר האונים. לפני כמה שנים פרסמה פייסבוק את הניסוי שזעזע את העולם: היא הוכיחה שאפשר להשפיע על מצב הרוח של הגולשים בעזרת הפיד.
הם לקחו שם 700 אלף איש – דגימה קטנטנה במונחי פייסבוק – והצליחו לבאס את היום של חצי מהם, ולשמח את החצי האחר, בעזרת שליטה מודעת באייטמים שהופיעו בפיד. העולם הגיב בכעס ובתדהמה על המניפולציה הזו – ובתגובה, פייסבוק הפסיקה מיד...לפרסם את המחקרים הפנימיים שהיא עושה. אנחנו לא מניחים שהיא הפסיקה לחקור.
יש מעט שאנחנו כן יודעים - בתחילת השנה הודיע מייסד פייסבוק מארק צוקרברג על שינוי באלגוריתם, כך שיציג יותר תוכן מחברים ובני משפחה ופחות מכלי תקשורת ומותגים. זו הצהרה שיותר משהיא מגלה, היא מכסה. כי אנחנו לא יודעים איזה מידע פייסבוק אוספת עלינו, מה היא מבינה ואיך הוא מתועל כדי לדייק עבורנו את הפיד. אם אני גולש מהמלון בבורגס? ואם סימנתי 3 פרצופים עצובים לשלושה פוסטים בדקות האחרונות? אם נפרדתי מבת הזוג? איך זה משפיע על מה שמראים לנו? אין לנו מושג.
נשאר כלל אחד שצריך לזכור - הפיד משרת את שני האינטרסים המרכזיים של פייסבוק: שנשהה בפייסבוק כמה שיותר שעות ביום, וכך היא תלמד עלינו כמה שיותר; ושהמודעות בפיד ימכרו היטב – בעזרת המידע שלמדו עלינו. וזו האמ-אמא של ההנדסה החברתית.