"מדהים איך גלוברמן לא רואה את הסתירה הפנימית במה שהוא כותב. הוא יוצא נגד עריצות הרשתות, אבל מריע כאשר המדינה משתיקה אותן. אתה לא מבין גלוברמן, שמלחמה ברע אחד מולידה רע אחר? תמשיך להריע לאכיפה על הרשתות על ידי ממשלות ותגיע מהר מאוד לדרך הסינית".
אני חייב תודה ל"חכם באשי", שהגיב לטור משבוע שעבר. תודה על ההזדמנות להסביר. צודק. פעם חשבנו שהרשת צריכה להיות עשויה מ-100% חופש טהור. תיק תק גילינו סחר בכלי נשק, בסמים ובנשים, התארגנויות טרור ופשע, הלבנת כספים, העלמת מסים, מכירת מודיעין חסוי וכרטיסי אשראי, קריאות לאלימות, הטרדות מיניות, שקרים, קללות ורק תגידו לי מתי לעצור את הרשימה.
האם המדינה צריכה להתערב בכל אחד ואחד מאלה? לא בטוח. האם המדינה צריכה לזוז לגמרי הצידה ולא לגעת בכלום? בטוח שלא.
גם "חכם באשי" יסכים שאם גורמי טרור מארגנים פיגוע באינבוקס - כדאי שהמדינה תעצור אותם. ואם כמה חבר'ה לא נחמדים רוצים לקבוע פגישה חד צדדית מתחת לבית איתך ועם אגרופן? אז אולי גם. בקיצור, כמו שאמר ברנרד שואו, הסכמנו על העיקרון, נותר להתווכח על המחיר. אינטרנט 100% חופשי לא יכול להתקיים, המדינה חייבת להתערב. השאלה מתי.
תמיד יש צנזורה
וכן, יש כאן משיכת חבל בין המדינה והחברות המסחריות. אסור שאף אחד מהם ינצח בנוקאאוט. ובמשיכת החבל האינסופית הזו, נדמה לי שהציבור הרחב הבין שהרשתות החברתיות הגזימו, ושהחופש המוחלט שהן דורשות בשם האינטרס הכלכלי פוגע בציבור עצמו. עכשיו הוא דורש מהמדינה למשוך קצת חזרה.
וזו ההזדמנות להזכיר - אנחנו לא תומכים ב"חוק הפייסבוק" הנרחב עד כדי סכנה של גדעון סער ומאיר יצחק הלוי כלשונו. צריך לתקן אותו למקד אותו רק לעבירות החמורות ביותר. אנחנו כמובן מקדמים את היוזמה שלנו לחוק "עזרה ראשונה דיגיטלית", שיאלץ את הרשתות החברתיות להיענות לתלונות שלכם ולהסיר בפוסטים שמפרים את המדיניות שלהן עצמן.
כן, "חכם באשי", להסיר. איזה קטע, פייסבוק, אינסטגרם וכל האחרים בעצמם הרי מצנזרים, לפי הכללים שהם כתבו. אז תמיד יש צנזורה כלשהי. האם פייסבוק (מטא), חברה שנפלה אינספור פעמים בשיקול הדעת ופעלה לרעת המשתמשים - היא צריכה להיות ממונה על גבולות חופש הביטוי שלנו? זה כן הגיוני?
לו הייתי מרגיש שהמטוטלת הגזימה לכיוון הנגדי, אגב, והמדינה הופכת לסין - הייתי רץ בזעקה לזרועות פייסבוק ומתחנן שתציל אותנו מידי הדיקטטור ותאפשר חופש ביטוי. במקרה הזה, אגב, כנראה שלא היה כדאי לי לפתח תקוות שווא, כי לפייסבוק, לגוגל או ליוטיוב אין הרבה ערכים פרט לדולר, וכדי לפעול בחופשיות במדינות מכל הסוגים הן מקפידות לציית לחוקים המקומיים בכל מדינה ומדינה. אל תצפו מהן להיאבק על חופש ביטוי, זה לא המנדט שלהן.
תחילת 2022 זו תקופה נורא מבלבלת לחיות בה.
פעם, גרוע היה גרוע. מלחמה, עוני, ידעת למה אתה הולך. היו גם תקופות אופטימיות. אבל מה אדם אמור לחשוב כשבתוך משבר עולמי לא נגמר כמו הקורונה, אנשים סובלים - ובבורסות חגיגה. העולם נאנק - והטכנולוגיה דוהרת. יש אנשים שלא מוצאים עבודה, יש כאלה שלא רוצים לעבוד, וחלק מתעשרים עד לשיניים.
האינטרנט נתן לנו את חופש הביטוי הכי רחב בתולדות האנושות, ומה אנשים עושים איתו? טינופת ושקרים. אף אחד לא חשב שפיתוח מעולה כמו ווייז יקטין את יכולת ההתמצאות שלנו. אף אחד לא חשב שאפליקציות היכרויות יקטינו את הסיכוי לזוגיות ויגרמו לרווקים להתמכר - לא לאהבה, לאפליקציה. אף אחד לא ציפה שמזון מהיר וקפוא יהפוך מיליונים לשמנים באופן מסכן חיים. אף אחד לא האמין שהמהפכה התעשייתית מלפני מאות השנים תאיים לחסל את עתידנו על כדור הארץ - שנייה אחרי שניצלנו ממגפה איומה, בזכות הטכנולוגיה. שורה תחתונה? כל המצאה טכנולוגית מקדמת אותנו קצת, אבל גם מקרבת אותנו עוד קצת אל סופנו.
טכנולוגיה היא לפעמים קידמה, לפעמים מסיגה אותנו לאחור, לפעמים גם וגם. מה שמסובך זה לא איך פועלים כל המעבדים והחוטים שבפנים, אלא מה השלכות של הטכנולוגיה על האנושות שבחוץ. יותר מעניין מלשאול איך אנשים תכנתו את המוצר - זה איך המוצר מתכנת אותנו, את בני האדם ואת החברה האנושית.
להכין מי שתייה מפיפי
כל שבוע אנחנו מנסים לתת עוד כמה תשובות לשאלות האלה: לאן הולכים הטכנולוגיה, החדשנות והכסף הגדול. כל הסיפורים שדני פלד ואני מספרים לכם בפודקאסט "בזמן שעבדתם" בין אם על המטאוורס, משבר השבבים, תעסוקה בקורונה או המכוניות האוטונומיות. אבל יש עוד שכבה מתחת שלפעמים מתפרצת כמו לבה. כשהכל משתנה כל כך מהר - מי דמיין שבגלל הקורונה אנשים יבחרו *לא לעבוד* - נדמה לי שאנשים מסתקרנים לשמוע לאן העולם הולך לא רק כי זה מעניין, אלא גם כדי להרגיע קצת חרדות קיומיות. לצמצם את האפשרות שהעולם התהפך עליך בלי ששמת לב.
אבל עזבו את זה - אם אהבתם את "בזמן שעבדתם", ממש נשמח אם תצביעו לנו לפודקאסט השנה כאן בלינק (לא חובה לסמן מתחרה בכל קטגוריה).