האם זה התפקיד של טוויטר ופייסבוק לצנזר את הנשיא - כשהוא מפרסם הודעות בלי קשר למציאות?

אם פספסתם את הדרמה הזו - אולי השנייה בחשיבותה השבוע אחרי הקרב על הנשיאות - אז פספסתם את אחד הרגעים שבו הטירלול העולמי העדכני התגבש לחור שחור ממוקד ומאיים. כל האופציות גרועות, כולם מפסידים, הכל מטומטם. 

תקציר הפרקים הקודמים: אחרי סגירת הקלפיות פרסם טראמפ ציוץ שבו קבע כי "אנחנו גדולים, והם (הדמוקרטים) מנסים לגנוב את הבחירות. לעולם לא נאפשר להם לעשות זאת. אי אפשר להצביע אחרי שהקלפיות נסגרו!".

אז באיזו זכות טוויטר מגבילה את הציוצים של טראמפ? אם הנשיא רוצה להפיץ תלונות שקריות - האם זה התפקיד של טוויטר לחסום אותו? בציוץ אחר, אגב, טראמפ הודיע שכבר ניצח - בזה טוויטר לא נגעה. אם לבני גנץ מותר לחגוג ניצחון חסר בסיס, למה לא לטראמפ. פייסבוק, בניגוד לטוויטר, לא חסמה את הפוסטים (הזהים), אבל הצמידה להם הפניה למקורות מידע אמינים - יותר אמינים מכבוד הנשיא. 

ציוץ שקרי ונפיץ

לטענה של טראמפ אין ראיות תומכות, נכון לשעת פרסומה. כלי תקשורת שונים שבדקו אותה לא מצאו לה בסיס. זו לא הפעם הראשונה שנשיא ארה"ב מפרסם שקרים, גם לא הפעם ה-20 אלף. אבל כשנשיא ארה"ב מאשים את מתחריו בגניבת הבחירות ביום הבחירות, יש להודעה פוטנציאל נפיץ. למה נפיץ? כי הן מולידות תופעות כאלה - "מכחישי בחירות" כבר מפגינים נגד "הגניבה הגדולה", ותיאוריות קונספירציה כבר עושות את דרכן אל המיינסטרים. 

טוויטר חסמה את הציוץ של טראמפ עם ההודעה בסגנון הזה: "התוכן ששותף בציוץ הזה הופרך ועלול להטעות בקשר לבחירות". רק מי שקרא את ההודעה ולחץ על הכפתור, יכול היה לקרוא את הציוץ המקורי של טראמפ, אבל אי אפשר להמשיך לשתף אותו. כלומר, טוויטר חסמה את הויראליות שלו.  

אחרי 12 שעות זה קרה שוב: הפעם טראמפ טען: "הקולות שקיבלתי נעלמו באורח פלא. הדמוקרטים מפברקים יתרון של חצי מיליון קולות". ושוב, טוויטר חוסמת תחת הטענה שהציוץ מטעה. ועדיין השאלה עומדת - האם זה התפקיד של טוויטר? 

שורפים קולות ביער

אחרי כמה שעות התגלו גם העשן וגם האש. "סרטון שרץ בארה״ב מוכיח שטראמפ צודק באשר לזיופים. עובד מטה שורף קולות שהצביעו לנשיא הנוכחי", צייץ בועז גולן מערוץ 20. 

אבל עזבו פוליטיקה. הנקודה היא לא מי צריך להיות נשיא. אפילו לא אם טראמפ צודק. השאלה היא איך מפרידים בין אמת ושקר. הסרטון ביער? ככל הנראה איננו אמת אלא עוד זיוף. עוד זיוף שמטיל עוד אחריות על הכתפיים של הרשתות החברתיות להפצת שקרים.

אפשר רק להפסיד

אני לא מקנא בפייסבוק וטוויטר על הדילמה הזאת. לצנזר זה רע, להשאיר זה גרוע. אגב, שתיהן הלכו על האמצע: לא באמת להסיר ולצנזר. טוויטר הקשתה על הגישה לציוצים השקריים והגבילה את הויראליות שלהם. פייסבוק רק הצמידה הבהרה. 

זה בהחלט לא תקין שרשת חברתית חוסמת את הנשיא. זה גם מאוד לא תקין שהנשיא מפיץ שקרים מתסיסים בלי חשבון. והיום, ב-2020, כבר יש לנו דרישות מהרשתות החברתיות. הן לא רק צינור ולא רק לוח מודעות. פעם פייסבוק וטוויטר טענו שהן רק פלטפורמה, והן לא אחראיות על התכנים. הטענה כבר מזמן לא מקובלת. הן כלי התקשורת הכי משפיעים בעולם, שמגיעים להכי הרבה אנשים. הן מתעדפות ומחליטות אילו תכנים מגיעים למיליונים, ואילו מגיעים לשלושה חברים. ואנחנו הרי דורשים מהם צנזורה - לחסום מידע אנטישמי, הכחשת שואה, הסתה לאלימות, פדופיליה.

אגב, כשטראמפ עצמו זעם על הסינון הקודם של טוויטר, הוא פתח בהליכים משפטיים לביטול פסקה 230 - אותו סעיף בחוק שמסיר מהרשתות החברתיות (ומאתרי אינטרנט בכלל) את האחריות לתכנים שמתפרסמים בהן. טראמפ צודק - צריך לשנות את הסעיף, להפוך את האתרים לאחראים יותר, וזה מה שייתן להן את הלגיטימציה לצנזר את השטויות שהוא מפיץ. 

הלקח של הניו יורק טיימס

יותר מזה - הטענות הלא מבוססות של הנשיא מצטרפות לאינסוף נסיונות להטעות מיליוני אמריקאים ולערער את מוסדות הדמוקרטיה והאמון במדינה. מטה טראמפ מצד אחד, והרוסים מצד שני, מפיצים בעזרת פייסבוק וטוויטר טענות מופרכות שמייצרות תסיסה ושנאה. זה באמת מסוכן. 

ושלישית, זה אומר משהו על התפקיד של עיתונות היום. אם חשבנו שהיא גוססת בעידן הרשתות החברתיות - אז התפקיד שלה דווקא חשוב מאי פעם. החלל שנפער עבורה הולך וגדל: להיות המקום האמין שאליו אנשים הולכים כדי לבדוק את העובדות. מה אמת ומה שקר. קצת פחות קליקבייטס וויראליות, קצת פחות דעות, וקצת יותר עובדות.

הניו יורק טיימס, למשל, לגמרי למד את הלקח: אחרי שנפל על האף בבחירות הקודמות עם תחזית 99% ניצחון להילארי קלינטון, הפעם נזהרים שם בכל קול ובכל אלקטור. גם ערוצי הטלוויזיה האמריקאים, מימין ומשמאל, נוקטים זהירות מבורכת. ייתכן שחלקים בעיתונות סוף סוף מבינים את תפקידם בעידן של שקרים והטעיות ויראליים ברשתות החברתיות. דווקא עכשיו, כשכולם נסחפים בחושך בזרם העכור, הם צריכים להיות - באמת סליחה על הקלישאה - מגדלור של אמת פשוטה ולא מתחכמת. 

>> לטור הקודם של דרור גלוברמן: ארבעה ימים בדובאי
>> בזמן שעבדתם: וידאוקאסט המדיה והטכנולוגיה של דרור גלוברמן ודני פלד