כולם הזהירו אותנו בסופ"ש האחרון מ"יום האונס". חפרנו - אני וכל מערכת נקסט - את האינטרנט הישראלי, ולא מצאנו שום פוסט שמעודד לבצע עבירות מין באותו יום. אבל מצאנו המון אזהרות. של משרד החינוך, הרשתות החברתיות, השרה אורלי לוי אבקסיס, אפילו משטרת ישראל הזהירה.
אבל בסוף זה לא קרה. באמת לא קרה? מסתבר שהרבה נשים ונערות נבהלו מהאזהרות ולא יצאו מהבית. "כל המדריכות שפחדו מ'יום האונס' לא יצאו מהבית כל השבת", כתבה אחת בפייסבוק. "אני מפחדת", כתבה אחרת. אז כן קרה. נשים ונערות היו בפחד. אולי אפילו ויתרו על בילוי או פגישה, וכל זה בלי שאף אחד איים - רק מהאזהרות.
השיתופים וההתאבדות
למה כל כך הרבה אנשים וגופים טרחו להזהיר - בלי לבדוק שיש ממה? כי כמה הזדמנויות יש לך להעלות פוסט, להרגיש נורא צודק, ולגרוף לייקים? אבל מה בעצם עשית? הפצת את יום האונס. באת להזהיר - וזרעת פחד. וזה נכון לשרה בממשלה, למשטרת ישראל וגם לגולשים פרטיים. גם אנחנו כמעט שידרנו על זה אייטם בזמן אמת. אבל ברגע שקלטתי שכל אייטם שלא אעשה רק יגדיל את האימה, ויתרתי על ההשתתפות במסיבת הלייקים והרייטינג. מה זה מזכיר לנו? אדם שקם באמצע אולם קולנוע - זוכרים מה זה? - צועק "שריפה שריפה" ומייצר פאניקה. פה בדיוק נגמר חופש הביטוי - ככה אמר לפני מאה השנה בית המשפט העליון האמריקאי.
אז האזהרות מ"יום האונס" ב-24.4?
מישהו פה ראה הודעה שאשכרה מעודדת להשתתף ביום הזה?
לפני שש שנים התאבד אריאל רוניס - איש שוחר שלום ושוויון, לשעבר בכיר בשב"כ. רוניס ניהל את לשכת משרד הפנים בתל אביב, כשאישה שבאה לקבל שירות - התלוננה נגדו בפייסבוק שהוא נהג כלפיה בגזענות. אחרי 6,000 שיירים ואייטם אחד בטלוויזיה - הוא התאבד. 6,000 האנשים ששיתפו את התגובה היו בטוחים שהם עצמם מתייצבים לצד הצדק והשוויון - בלי לבדוק את הסיפור, בלי לשמוע את הצד השני. אז אם אתה מרגיש נורא צודק - יכול להיות שאתה בכלל מחולל העוול.
אם זה נראה כמו פייק
שבוע אחרי הבחירות, צף סרטון חדש שמציג פרשיות בעייתיות לכאורה שגדעון סער הצליח להחביא מעין הציבור. הדברים "שהתקשורת לא מספרת". הסרטון המושקע מאוד (שכולו ציטוטים מהתקשורת) קודם בטוויטר וברשתות אחרות על ידי חשבון שמתקרא "יואב פרנק". החשבון הזה שיגר בשבועות האחרונים אלפי ציוצים. יותר מ-300 ציוצים מדי יום, כולם סביב אותו נושא. זה קצב אש מדהים. זו משרה מלאה. מעטים מאוד האנשים שיכולים לעשות את זה בעצמם, ויש להם את הזמן ואת הכסף. וכל הפעילות המושקעת מאוד הזו נולדה - באורח פלא - ברגע שהתברר שסער הוא המכשול שמפריע לנתניהו להקים ממשלה. הקווים התחברו: מפעל תוכן פוליטי שמסתתר מאחורי שם משתמש. אם זה נראה כמו משתמש פיקטיבי ומצייץ כמו אחד כזה, אנחנו יודעים כבר לאן זה הולך.
תגיד יואב, לבד הכנת את הסרט היפה הזה?
מי אתה "יואב פרנק"? שאלתי אותו ישירות בטוויטר, או שמא "מי אתם" - כי למפעל כזה דרושות הרבה ידיים. האם אתם פועלים בשליחות מטה ראש הממשלה או עומדים בקשר עם מי מאנשיו? מי מממן את הפעילות הזו נגד גדעון סער? להפתעתי, "יואב פרנק" סיפק פרטים. טלפון, מקום עבודה, פרופיל מאומת. בוא צלצל אלי. שוחחנו חצי שעה בטלפון. מצאנו מכרים משותפים. לטענתו, הוא עושה הכל לבד. הצליח לגייס קצת תרומות, נעזר בחבר, משקיע ים של זמן וכסף פרטי, ועושה הכל למען האמונה בדרכו.
ענה לכל שאלותיי, גם לגבי התזמון, שנראה כמו שירות סמוי של האינטרס הפוליטי של נתניהו. "אני לחלוטין נגד שחיתות", אמר לי. "אם נתניהו יורשע במשפטו, אתנגד גם להמשך כהונתו כראש ממשלה".
לא זו המסגרת לבדוק את הטענות נגד סער. אבל כן לשים לב, שהרשת מפוצצת בבוטים ובפייקים, מתחזים ומטעם. נראים כמו אנשים מן היישוב, אבל מסתירים מאחוריהם מפעל מתוחכם. אבל יש גם אנשים אמיתיים שבאופן אותנטי מקדמים אג'נדות מטעם עצמם, בשם האמונה היוקדת. אין לגיטימי מזה. וכדי להפריד בין אלה לאלה, ולדעת למי להקשיב ואת מי לחסום, גם אנחנו צריכים לבדוק, לפחות קצת, לפני לפני שלוחצים על השייר.
>> לטור הקודם של דרור גלוברמן: "כך החמצנו את הקורונה"
>> בזמן שעבדתם: וידאוקאסט המדיה והטכנולוגיה של דרור גלוברמן ודני פלד