"עזבו את 'חוק הנאשם' או 'חוק ביבי'. מה שאנחנו באמת צריכים זה חוק שיחייב מפלגות ומתמודדים להזדהות מאחורי כל תוכן תעמולתי שיוצא ברשת בהוראתן".
את הדברים האלה כתבתי כאן בשבוע שעבר. כבר לא האמנתי שברגע האחרון, על הבאזר, יצליחו להעבירו גם את החוק הזה. מתחת ללשון המשפטית הסטרילית מסתתרת רעידת אדמה פוליטית: על מפלגות ומתמודדים ייאסר להפעיל צבא של משתמשים פיקטיביים ברשתות החברתיות להפצת תעמולה לא מסומנת. כל פוסט, ציוץ או סרטון חייב להיות מסומן בבירור כתעמולה פוליטית. הברדק שהלך כאן במערכות הבחירות האחרונות, עם מתקפות - הפך ללא חוקי.
מעכשיו חייבים מפרסמי תוכן תעמולה בהזדהות ברורה. גם תוכן שמתחזה לפוסטים וציוצים אורגניים, "אמיתיים". האיסור על פרסום אנונימי אמור לסייע לצמצם מניפולציה על הבוחרים באמצעות תוכן שיווקי, פרופילים מזויפים, תגובות ולייקים קנויים ורשתות הדהוד של מסרים באופן מתוזמן.
זה לא שאין פה הקשר פוליטי. "ערב הבחירות לכנסת ה-21 בלם נתניהו ברגע האחרון את התיקון מתוך כוונה ברורה לעשות שימוש בתעמולה לא שקופה, וכך הוא אכן עשה", הודיע יוזם התיקון לחוק, יו"ר ועדת החוקה ח"כ הרב גלעד קריב מהעבודה. "התיקון שיזמתי בחוקי הבחירות ואושר כעת במליאה מעניק לוועדת הבחירות המרכזית את הכלים הדרושים למאבק בתופעות הללו שהן הסיכון המשמעותי ביותר בשנים האחרונות לטוהר הבחירות. בחודשים הקרובים נוודא שיעשה שימוש מרתיע ויעיל בכלים אלו בכל מקרה של הפרת החוק ונמנע פגיעה בטוהר הבחירות ובהגינותן".
שתבינו, מעכשיו לא רק תגובות מחשבונות פיקטיביים של מפלגות מחייבים סימון, אלא גם כל לייק או שייר של חשבון פיקטיבי מהפיליפינים. ההשאלה עכשיו היא כמובן איך מזהים פעילות כזו ואיך אוכפים אותה. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מתכוונת לפנות ליו"ר ועדת הבחירות ולבקש שיציב כלי אכיפה ברורים. קל זה לא יהיה, אבל זו ההתקדמות הכי טובה שיכולנו לצפות לה כעת.
ציד נשים
נשים, הסירו את אפליקציות מעקב המחזור שלכן מהטלפון. זו אחת ההמלצות החשובות ביותר שמתרוצצות היום במדינות שאוסרות הפלות. יותר מזה - עדיף לכן לחזור אחורה לטלפון טיפש, כי הסמארטפון שלכן ישמש נגדכן אם חלילה יחשדו בכן שביצעתן הפלה, או ניסיתן.
בעוד ארה"ב צועדת אחורה מבחינת זכויות אזרח, ובעיקר אזרחית, מסתבר שדווקא הקדמה המדעית והטכנולוגית של ארה"ב, עומדת לשרת את הדיכוי בצורה היעילה או המחרידה ביותר.
מה תעשה אישה שגילתה שנכנסה להיריון לא מתוכנן ולא רצוי, והיא גרה במדינה הלא נכונה בארה"ב? מן הסתם תשלוף אינסטינקטיבית את הסמארטפון ותחפש פתרונות. באותו הרגע - היא כבר מסתכנת. החיפוש הזה נרשם בהיסטורית הגלישה שלה, ועשוי לשמש נגדה כראייה, אפילו להסגיר אותה. למעשה עצם רכישת מקלון בדיקת ההיריון - אם נעשה עם כרטיס אשראי, אפל פיי וגוגל פיי - עלול כבר להעלות אותה לרשימת חשודים.
אמזון, מיקרוסופט ואפל ושאר החברות הטכנולוגיות הנאורות מציעות לעובדות שלהן מימון מלא להליכי הפסקת היריון כאלה. נניח שלא מתערבבים שם שיקולים זרים של עלות מעביד. אבל הנשים שבאמת זקוקות לעזרה כזאת - הן בדרך כלל ממעמדות סוציואקונומיים שונים לגמרי. מה שכן, אותן חברות בדיוק, שאוספות עלינו מידע בכל נסיעה או רכישה או סקרנות, עלולות להידרש על ידי הממשלה לספק מידע מפליל על המשתמשות בהן. מה הן יעשו כשממשלות יבקשו מהן מידע על נשים בהיריון? ושוב חזרנו לאותו חיכוך אינסופי: המדינות נגד ענקיות הטכנולוגיה - מי קובע את החוקים. מי אנחנו רוצים שיקבע את החוקים.
בינתיים, כבר אפשר לצוד נשים בהיריון או כאלה שמתכננות הפלה. כל אחד יכול לקנות את מאגרי המידע שיחשפו את הנשים שביצעו צעדים כאלה. דני פלד עמיתי לפודקאסט בזמן שעבדתם, חישב ומצא בפרק האחרון והמטלטל שהקלטנו שהעלות לא זולה - 160 דולר לגולגולת. אבל הפרס שמדינת טקסס מחלקת על כל מי שמביא להסגרת אישה שביצעה הפלה לא חוקית עומד על 10,000 דולר. והנה נולד ביזנס מצוין ומחליא, ציידי נשים שרוצות להפסיק היריון. משלח יד דוחה כמו שרק ארה"ב במירעה הייתה מסוגלת להנפיק אולי לפני עשרות שנים. ושוב ב-2022.
והנה לנו עוד הוכחה, שטכנולוגיה איננה קידמה. היא מסוגלת לפעמים לקחת אותנו הרחק אחורה.
הסיפור המוזר על ישראלים ואיראנים בירדן
לא רחוק מכאן מתקיים שיתוף פעולה נדיר בין ישראלים ואיראנים. ואנחנו מגלים לכם היום, ששיתוף הפעולה הזה עלול להיפסק, וזה רע מאוד לישראל. נסביר. עשרים קילומטר מזרחה מנהר הירדן, בשטח הממלכה הירדנית, פועל מתקן מדעי מיוחד: סינכרוטרון, מאיץ חלקיקים. בפשטות, דמיינו את הפנס הכי חזק בעולם. זה שימושי למחקרים באינספור תחומים. מדענים ישראלים נעזרים בו לפיתוח תרופות נגד סרטן, או פיתוח סוללות חדשות ולא מזהמות. בעזרתו פענחו את החלק הכי מסתורי במגילות קומראן, ונחקרים ממצאים ארכיאולוגיים שמחזקים את הקשר שלנו לכאן. מדענים רבים על הזכות להשתמש בסינכרוטרון.
לסינכרוטרון שהוקם על ידי האו"ם והאיחוד האירופי, נכנסים רק מדענים מהמדינות הבאות: ישראל, איראן, טורקיה, מצרים, ירדן, קפריסין, פקיסטן והרשות הפלסטינית. אבל ישראל אוטוטו נזרקת מהפרויקט. כי איחרנו לשלם את דמי החבר, פחות ממיליון דולר לשנה. זה גרושים. אנחנו עוד חייבים על שנה שעברה. עשרות מחקרים ייתקעו, כי בישראל אין מתקן כזה. אז למה לא שילמנו? בירוקרטיה, חוסר יציבות פוליטי, אתם יודעים, ולך תסביר לכל שר ופקיד למה סינכרוטרון בירדן זה חשוב. הדרג המדעי בישראל במבוכה: "אין לנו פרצוף להגיד להם שמדינת ישראל לא עומדת בהתחייבותה. זו מכת מוות לאמינות שלנו כמדינה. מה נגיד? שאנחנו לא רוצים לשבת עם הערבים?".
שיתוף הפעולה בין מדענים מישראל ומהאזור, כולל איראנים, הוא גם עניין פוליטי. אפשר לאהוב אותו או לא. אבל אם נישאר בחוץ, יהיה קשה יותר לעדה יונת הבאה לבוא מישראל דווקא. האיראנים הירדנים והפלסטינים דווקא ימשיכו להתקדם, גם בעזרת הכסף שישראל כבר השקיעה שם.
משרד המדע מסר לנו בתגובה, שבהיעדר החלטת ממשלה, החליט המשרד להעביר 80% מהתקציב עבור שנת 2021. השאר גם הוא יועבר בקרוב, כך אומרים שם, וההשתתפות בעתיד תלויה בהחלטת ממשלה. משרד המדע העביר לנו מסר מרגיע - אף אחד לא יעיף ישראל מהמתקן. הבדיקה שלנו, אגב, אומרת אחרת - הנהלת המתקן החליטה להרחיק את המדינות שמתמהמהות עם התשלום. אבל הצ'ק בדואר. מה אתם דואגים.
זוכרים את הסמארטפון הראשון שלכם?
הוא נועד להיות מכשיר שבעזרתו נתקשר, נלמד, נעבוד, נתבדר ונקנה – והוא הגדיר מחדש את כל התחומים האלה ביעילות ובנוחות שמעולם לא היו לנו. אבל החיבור בין טכנולוגיה, פסיכולוגיה, כסף ופוליטיקה, הפכו את הסמארטפון למכונה שמשעבדת אותנו, מוכרת את המידע הכי כמוס על אודותינו, ומאפשרת לארגוני ענק – מחברו מסחריות ועד מדינות - לעקוב אחרינו, לשנות את דעתנו ולנצל אותנו 24/7. הסמארטפון - ובתוכו הרשתות החברתיות – שינה את האנושות לא פחות מהאש או הגלגל. הוא שינה את האישיות הפנימית שלנו, הוא משנה את הפוליטיקה העולמית, ומשפיע על זהות מנהיגי העולם והצעדים שהם בוחרים לנקוט.
לאן זה הולך? אייפון 13 לא שונה מהותית מהאייפון הראשון. הקפיצה הבאה צפויה להיות אל המשקפיים החכמים, שיציעו לנו שכבות של מציאות דיגיטלית על גבי העולם האמיתי. נוכל להישאר מחוברים לדיגיטל ברצף, גם בעת ההליכה ברחוב. זה יהיה נורא נוח, יעיל, מרגש, מבדר וממכר. השאלה היא איזה לקח ניקח איתנו מעולם הסמארטפונים הישן.