כמה זמן מסך זה יותר מדי?

"קשה למדוד זמן מסך בכמות. השאלה מה הילדים עושים בזמן המסך שלהם חשובה יותר. אם ילדים משתמשים באפליקציה שלנו כדי לארגן אירוע, אירוע התרמה למשל, זה מאוד שונה משימושים אחרים. ההורים צריכים להבין איך הילדים משתמשים ולקבוע כללים - כמו כמה זמן או באילו אפליקציות מותר להשתמש. והם צריכים לקיים את השיחה החשובה הזאת עם הילדים שלהם".

יש גבול כמה אפשר לשלוט בילד. אני לא יכול להציץ לו למסך 24/7. ושנית, המסך עצמו ממכר. הוא שואב אותנו פנימה.

" כהורה, מה שאתה מנסה לעשות זה לתת לילדים שלך כישורים בכל תחומי החיים – אם זה בשימוש באפליקציה, ואם ברכיבה על אופניים. אתה מנסה לתת לילדים שלך אמצעי שליטה, ואנחנו מנסים להקל עליך כהורה באמצעים טכנולוגיים. עכשיו יש כלים טכנולוגיים בתוך האפליקציה שמאפשרים לך לדעת כמה זמן בזבזת באפליקציה, ומאפשרים לך להגביל את הזמן הזה. חשוב שהורים וילדים ידברו על זה. יש לנו פורטל להורים, שהורים יכולים לקבל בו כלים איך להתחיל את השיחה הזאת עם הילדים".

האם זה אומר שפייסבוק מכירה באלמנט הממכר של האפליקציה?

"הייתי מאוד נזהרת משימוש במילה 'ממכר'. המחקר הוא לא חד משמעי. אני חושבת שהשאלה היא האם אני יכול להחליט כמה זמן אני מבלה באפליקציות, והאם אני יכול לשלוט בזה. ואנחנו נותנים לך כלים והדרכה באתרים מיוחדים שהקמנו".

השם המלא שלה הוא אנטיגוני טובה דיוויס. היא אחת המנהלות הבכירות בפייסבוק וראש צוות הבטיחות בחברה, ומתמחה במיוחד במשתמשים הצעירים ברשת החברתית. הדיבור הרך והכמעט פדגוגי שלה, משכיח את העובדה שהיא עובדת בחברה שנחשבת מונופול דורסני, שלטענת לא מעט מומחים, מייצרת תלות נפשית בקרב המשתמשים. ובכל זאת, היא אוחזת בתפקיד ההפוך - איך לצמצם את הסכנות ולגרום לנו להבין מתי עדיף לסגור את האפליקציה. השאלה - האם זה מצליח.

פגשתי אותה בשבוע שעבר במטה פייסבוק במנלו פארק, עמק הסיליקון, סן פרנסיסקו, באירוע העיתונאים הבינלאומי הראשון שערכה החברה.

רוב הגולשים מרגישים מבולבלים, האם הגלישה עושה לנו טוב? או רע? האם אני שולט בכלל בכמות הזמן שאני גולש באתר? ואלמלא היה אפקט ההתמכרות, לא היינו מנהלים את השיחה הזאת. לא היה צריך מרכזים שעוזרים לך "לקחת שליטה" על הגלישה, כי לא היינו מאבדים את השליטה הזאת מלכתחילה.

"כשהייתי ילדה, ההורים שלי היו דאגו מהצפיה שלי בטלוויזיה. אז הם קבעו חוקים. כמה טלוויזיה מותר לי ביום או בשבוע. והכי חשוב - הם נתנו לי דוגמה אישית.

"אותו דבר קרה לי עם הילדה שלי. בפעם הראשונה שנתנו לה סמארטפון, ראיתי את ההילה הכחולה הזאת מהחדר שלה בלילה, ואמרתי לה - זה הזמן לכבות את הטלפון אחרי תשע בערב. והיא אמרה לי – אבל את לא מכבה. מה עשינו? קבענו כלל בבית, שמניחים את הטלפון בצד בשעה מסוימת בערב. ואז היה לנו זמן רגוע יותר. ואז זה עניין של כלים נכונים, שיחות נכונות, ולהיות דוגמה אישית לילדים שלכם. אנחנו (בפייסבוק) צריכים לוודא שאנחנו נותנים לכם את הכלים לעשות את זה".

את עדיין עושה את זה?

"היא בת 21. היא לא שואלת אותי יותר. אבל אני עדיין עושה את זה – שמה את הטלפון בצד כשיש לנו אנשים בבית. אני משאירה אותו למעלה כשאנחנו מארחים ארוחת ערב. אני לא צריכה אותו לידי. אז זה לקבוע כללים לעצמך, כדי שיהיה לך קשר אנושי מעולה גם באונליין וגם באופליין".

יש לי שתי בנות, בנות 2 ו-4, וכשאני הולך לגן השעשועים אחרי הגן - כל ההורים בטלפון. זה הזמן הכי טוב שלהם עם הילד היום, והם בטלפון. ואני חושב שהם לא מודעים להשפעה השלילית על ההילד - כי הם עצמם מכורים.

"כשהייתי ילדה, חוויתי אותו דבר עם אמא שלי, בטלפון. הייתי חוזרת מבית הספר והיא היתה בטלפון עם חברה, והייתי מושכת לה בשרוול כדי להשיג תשומת לב. יש עניין עם כל טכנולוגיה, שלפעמים אתה משתמש בהם כשאחרים רוצים לדבר איתך. השאלה מבחינתנו היא האם אנחנו כחברה יכולה לעזור למשפחות להבין איך להתחבר אונליין וגם למצוא זמן לחיבור אופליין. ואנחנו מסתכלים על זה וחושבים איך לספק את זה למשפחות".

העניין הוא שהמוצר עצמו הופך אותנו לתלויים נפשית. איבדנו את היכולת להעביר דקה בלי להציץ בטלפון. אנשים כל הזמן תוהים אם מישהו מחפש אותם. הם חייבים להרים את רמת הדופמין במוח, והילד שלהם לא מספק להם את אותה רמת דופמין, אז הם משתעממים ממנו ופונים למסך. עם פייסבוק בתוכו. פייסבוק מנצח את הילד. האם זו לא דרך הוגנת לתאר את המצב?

"אני לא מסכימה, כי אני רואה דברים אחרים בפלטפורמה שלנו. למשל: חמותי גרה בווירג'יניה ובתי בניו יורק. הם משתמשות בפייסבוק כדי להתחבר באופן שאחרת היה בלתי אפשרי. יש לנו אפליקציית מסנג'ר לילדים. זה לא רשת חברתית, אלא כלי מאפשר להם לתקשר ולשחק. אז פעם, כשהבת שלי גרה ליד חמותי – הן יכלו להיפגש ולשחק בצבעי פנים. את זה אי אפשר לעשות כשהן רחוקות. אבל במסנג'ר אפשר לשים פילטרים אחת על הפרצוף של השניה ולשחק. אז השאלה איך אנחנו מעודדים חיבורים עמוקים בין אנשים על גבי האפליקציה. ואז לתת כלים לצאת כשהם רוצים לצאת".

יש כלים כאלה?

"כן, אלה הכלים שמאפשרים לך להיות מודע לזמן באפליקציה. אפשר לקבוע מראש כמה זמן תהיה באפליקציה. אפשר גם לסגור את ההתראות של פייסבוק.

אני כיביתי. ובכל פעם שאני פותח את מסנג'ר, האפליקציה נוזפת בי שההתראות סגורות ואני חייב לפתוח אותן. אבל אולי ההוכחה הכי חזקה לאגרסיביות של האפליקציה שמנצלת את חולשתם של בני האדם היא בנהיגה. זה לא רק פייסבוק - זה הטלפון וכל האפליקציות, שמכשילים אותנו וגורמים לנו לשלוח יד לטלפון בעת הנהיגה ולסכן חיים. לו רק מיעוט קטן מהאנשים היה עושה את זה - הייתי אומר, אשמתם. אבל הרוב הגדול, 90% מהאנשים עושים את זה. מה שאומר שהטלפון, כולל את פייסבוק, מנצל חולשה אנושית.

"חברות הטכנולוגיה מנסות לגשת לעניין הזה ולאפשר לאנשים להשתמש בטלפון כשהם רוצים, ולא להשתמש כשהם לא רוצים. יש בכמה מכשירים טכנולוגיות שמרגישות כשאתה נוהג, ומכבות אפליקציות והתראות. אל תשתמשו בטלפון בנהיגה".