"בתוקף סמכותי לפי סעיף 4יט לפקודת הטלגרף האלחוטי, תשל"ב 1972, אני מצווה לאמור: הוראות הקצאת תדרים לא יחולו על מכשיר אלחוטי מהסוגים המפורטים להלן: ציוד היקפי למחשב (עכבר, מקלדת או רמקול), מקרן וידיאו, מזרים וידיאו, ראוטרים, טלוויזיות חכמות…" והרשימה ממשיכה עוד ועוד. 

בוא נסביר את הצו הזה, שהוציא השבוע שר התקשורת איוב קרא. כבר שנים אנחנו חיים בתוך דיקטטורה סובייטית, שבה נאסר עלינו להכניס לישראל ראוטרים, סטרימרים ועוד המון מכשירים שכל העולם משתמש בהם. אלפי ישראלים קנו ברשת מוצרים תקינים לגמרי, וגילו שהם נכלאים בנתבג. במקום מוצר תקין ומורשה לשימוש בכל מדינה נורמלית, הם קיבלו טרטור למכס ולמשרד התקשורת, שעונה לטלפון 4 שעות בשבוע (!). מי שלא היה נחוש ועם משאבי זמן בלתי נדלים, פשוט ויתר על המוצר ועל הכסף.

כשבדקנו, הסבירו לנו שהבעיה היא שהתדרים האלחוטיים של המכשירים האלה שייכים למשרד הבטחון, שלא משחרר. מה? הראוטר הביתי שלי, שמאבד קליטה כשאני הולך לשכן - זה יפריע לתקשורת בין המטכ"ל בקרייה לפיקוד צפון? זה ישבש את הקשר עם מטוס F-16 שעובר לי מעל הבית? אתם נורמליים?

אז זהו, בבת אחת, זה נגמר. לכו תקנו ברשת. מצד אחד, אפשר לפרגן לשר התקשורת איוב קרא על הצעד הזה. אבל אני מודה שקשה לי להשתחרר מהעצבים - מה קרה שפתאום הכל בסדר? מה השתנה עכשיו אחרי שנים? שאלנו את משרד התקשורת. קיבלנו משהו כזה: "ביצענו חשיבה ועבודת מטה נרחבת למציאת פתרונות יצירתיים של מהנדסי המשרד בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון, במטרה להקל על הציבור בישראל".
אז לדעתי לא קרה כלום. לא היתה בעיה אמיתית. סתם טרטרו אותנו. ואם היתה בעיה, לקח להם פ**ינג 15 שנה לטפל בה, שזו בדיחה מעליבה. אבל לפחות אפשר להכריז על פתיחת עונת הקניות, סליחה, פתיחת עונת הבחירות.

טרור עיתונאי

גם אני הייתי בטוח שהטרור החקלאי הוא מכת מדינה שהולכת וגדלה משנה לשנה. שחקלאי ישראל יוצאים לשדות מדי בוקר וערב ומגלים שהציוד נגנב, צינורות ההשקייה נשדדו, הטרקטורים נלקחו והחממות נהרסו. ושבגדול מדובר בסוג של אלימות לאומנית של ערבים נגד יהודים. 

התחקיר שפורסם עכשיו הראה תמונה אחרת. מספר התיקים שנפתחו בגלל פשיעה חקלאית דווקא ירד בכ-50% בעשור האחרון. זה גם לא כל כך טרור - רבים מהפושעים הם יהודים בעצמם. חלק מהנפגעים הם ערבים. הלובי החקלאי מינף את הצרה הזו - האמיתית לכשעצמה - לגבהים לא פרופורציונליים, כאמצעי לסחיטת תקציבים. התקשורת הממוסדת, כן כן, אנחנו, זרמה עם הכותרות וההפחדות.

מי עשה את התחקיר? עיתונאי בלתי ממוסד עד כה, המכונה אישתון. אישתון פועל כבר שנים באזורי הדמדומים של העיתונות העצמאית. בבלוג הפרטי שלו הוא מתחקר נושאים לעומק, מצליב מול נתונים ועובדות, ובמקרים רבים מפרסם תחקירים שסותרים את הדעות הרווחות בציבור וברשויות. הזכור מכולם הוא עיסוק מעמיק בנושא ההתאבדויות בצה"ל.

עכשיו נחשף אישתון בשמו - ליאור קופולוביץ. אישתון-קופולוביץ הוא דוגמא מאלפת לעיתונות העצמאית שמאפשרת הרשת, לבלוגרים שעושים עבודה עיתונאית שהעיתונות הממוסדת שוכחת לפעמים לעשות. עיתונאי רשת עצמאיים כמו אישתון מזכירים לנו עד כמה הכותרות, הצעקות, הציטוטים והפרשנויות, מהפוליטיקה ועד העיתונות - עלולים להיות מנותקים מהעובדות. וכשהפייק ניוז מתפשט מהר פי שישה מהניוז עצמן - אין דבר חשוב יותר לעיתונאי מלהיות מחובר חזק חזק לעובדות מוצקות. ונקווה שאישתון יישאר אישתון, למרות שהוא מתחיל לפרסם את תחקיריו גם בעיתון הארץ.

בינה מלאכותית: פורטרט עצמי

תראו את הציור היפה הזה:


יודעים מי צייר את זה? כשראיתי את זה - נפלתי מהרגליים. זה מה שבינה מלאכותית ציירה לגמרי בעצמה כשביקשו ממנה לצייר את עצמה. אפשר לקרוא לזה: "ווטסון: פורטרט עצמי". קחו רגע לחשוב על זה.
החוקרים של יבמ לימדו את המערכת להבין מה זה "בינה מלאכותית", ואז ביקשו ממנה לצייר יצירה מקורית על בסיס ההבנה הזו, וגם שתהיה בסגנון עיצובי של "ניו יורק טיימס", שהזמין את העבודה.

דברים כאלה גורמים לנו להעריך את היכולת של המחשבים ולסמוך עליהם יותר ויותר. הם מחשבים לנו את גובה המס, הם מטיסים את המטוסים, הם מזהים במה חלינו. מצד שני, מחשבים עדיין עושים המון טעויות. בינה מלאכותית עלולה לסבול מהטיות סקסיסטיות וגזעניות, כפי שהוכח בלא מעט מקרים (כמובן שמאחורי ההטיות עומדים בני האדם שתכנתו אותה). ויש גם שגיאות קטנות ומטופשות להפליא. המחשב של חברת החשמל, למשל, שלח לחברת מערכת נקסט, ספיר לוי, חשבון חשמל על סך 54 אג'.

רק הנייר שהחשבון מודפס עליו, המעטפה והבול עולים לחברת החשמל יותר. שלא לדבר על המאמץ של האזרח לשלם אותו. בחברת החשמל אמרו לנו שהם מודעים לבעיה ופועלים כדי לשנות אותה, שזה נחמד. אבל השורה התחתונה היא שעוד מוקדם לוותר על מעורבות ההיגיון האנושי. ולא בטוח שזה ישתנה אי פעם.