דרור גלוברמן, תמונת טור (צילום: שלומי פרי )
דרור גלוברמן, תמונת טור | צילום: שלומי פרי
אני מוריד את הכובע בפני מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שדייק בביקורת שפרסם השבוע. 

"לא קיימת בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום הבינה המלאכותית", כתב המבקר. "אין פלא שירדנו במדדים הבינלאומיים. אין הצדקה לכך שחילופי ממשלות יגרמו לעצירת תוכנית שאיננה קשורה לוויכוח פוליטי ומטרתה להצעיד את ישראל קדימה באחת המהפכות העולמיות שעוד עתידה להתעצם".

המבקר גם מדייק: הייתה תוכנית לאומית לבינה מלאכותית. כל הממשלות הקודמות, של נתניהו ושל בנט ולפיד, שקדו על תוכנית כזו. בינואר 2023 נכנסה הממשלה הנוכחית לתפקידה, והשר שנכנס למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, קיבל תוכנית מוכנה מקודמתו, השרה פרקש הכהן, ומהמנכ"לית שלה הילה חדד חמלניק. יכול היה לאשר, לשנות, לכתוב מהתחלה, כל דבר. 

מה עשה? 

כמעט כלום. 

או כלשון המבקר: "מעט מדי ומאוחר מדי". וכל זה קורה בדיוק כש-ChatGPT פורץ לעולם, כל העולם מתרגש מבינה מלאכותית, ורק ישראל? עפה אחורה.   

לבינה מלאכותית יש פוטנציאל להקפיץ את התוצר ואת המצב הכלכלי של כולנו, בכל מקצוע שלא יהיה. לישראל יש פוטנציאל לשחזר את מעמדה בסייבר - המקום שממנו יוצאות טכנולוגיות שהעולם לא יכול בלעדיהן. אבל בשביל זה צריך גם את הסיוע והדחיפה של הממשלה. אם ארה"ב, אירופה וסין משקיעות מיליארדים רבים, עזרה והכוונה, אנחנו נישאר מאחור? 

אם שואלים את הממשלה הנוכחית, התשובה היא כן. 

ענקיות הטכנולוגיה צריכות את טראמפ בצד שלהן

זו השקעה הכי פסיכית בהיסטוריית ההשקעות. 

130 מיליון דולר שהשקיע אילון מאסק מכספו בקידום דונאלד טראמפ לנשיא ארה"ב - השתלמו לו בענק. כמה ענק? הוא החזיר את ההשקעה פי 538 בתוך ימים ספורים אחרי הבחירות, שבהם מאסק התעשר ב-70 מיליארד דולר. עושרו האגדי עומד עכשיו על 320 מיליארד דולר. יותר מכל אדם חי אחר, ו-90 מיליארד יותר עשיר מהבא אחריו: לארי אליסון, מייסד אורקל. יהודי, חבר וגם הוא תורם גדול של טראמפ.

אילון מאסק בעצרת של דונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
אילון מאסק בעצרת של דונלד טראמפ | צילום: AP Photo/Evan Vucci

מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. הניוזלטר המלא כאן 

הניצחון של טראמפ הוא גם הניצחון של מי שנחשבו פעם כמתנגדות שלו - ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. 

המנכ"לים אצו רצו ליישר קו ולשלוח אליו כרטיסי ברכה לרגל ניצחונו בבחירות, ובהם ג'ף בזוס, מארק צוקרברג, סם אלטמן ואחרים. לא משנה מה שמו בקלפי, בזוס וחבריו יודעים כמה דברים:

שני הנשיאים האחרונים טראמפ וביידן פתחו במאמצים להגביל, להחליש ולפרק את ענקיות הטכנולוגיה. הם צריכים שטראמפ שהתחיל עם זה, גם יפסיק עם זה. 

טראמפ הוא אימפולסיבי. עדיף להיות בצד הטוב שלו. אם הוא אוהב אותך או לא - חשוב יותר מהמלצות אנשי המקצוע והדרך "הנכונה" לעשות דברים. החברות הללו נושאות עמן חלק משמעותי מהעוצמה האמריקאית כלפי העולם. אם טראמפ רוצה לעשות את אמריקה גדולה - מה עוזר יותר מענקיות אמריקאיות כמו מטא, אפל, גוגל או אמזון שמוכרות בכל העולם, כובשות נתחי שוק ומכניסות כסף? אגב, החברות האלה בראשי תיבות: MAGA.

לא במקרה מנע ג'ף בזוס מהעיתון שבבעלותו, הוושינגטון פוסט, מלפרסם מאמר תמיכה רשמי בהאריס. זו מסורת עתיקה של הפוסט ושל עיתונים בסדר גודל כזה - להצהיר על תמיכה באחד הצדדים כמאמר מערכת. אבל שבועיים לפני הבחירות, בזוס הבין שבחירתו של נשיא גחמן ונקמן שאצלו כלום לא ענייני והכל אישי היא בהחלט אפשרית. הוא התערב באופן חריג בהחלטות המערכת וביטל את הנוהג של תמיכה פומבית. זה גרר ביטולי מנויים של 10% ממנויי העיתון - כרבע מיליון איש, התפטרויות ומרמור רבתי. אבל עבור בזוס, העיתון המכובד הוא רק כלי השפעה ושעשוע שאמור לשרת אותו ואת מכונת הכסף האמיתית - אמזון. הקו של ממשל ביידן ממילא היה לעומתי לחברות הטכנולוגיה, אז למה לעצבן גם את טראמפ?

מייסד ויו"ר אמזון ג'ף בזוס (צילום: Alex Wong, getty images)
מייסד ויו"ר אמזון ג'ף בזוס | צילום: Alex Wong, getty images
   

"אל תבטלו את המינוי לוושינגטון פוסט - בטלו את המינוי לאמזון פריים במקום", קרא האטלנטיק בחכמה רבה. העולם זקוק לעיתונות חזקה ואיכותית, ואם אתם רוצים לנקום בבזוס המתקרנף, יש דרך יעילה בהרבה לעשות זאת בלי לפגוע בעיתונות עצמאית שחיונית לדמוקרטיה, בין אם היא בוחרת בנשיא כזה או אחר.

ובינתיים בעולם של טראמפ, זה באותה מידה הגיוני לחרחר מלחמת סחר עם סין, אבל גם לבטל את החרם שאושר כבר על טיקטוק, ואמור להיכנס לתוקף שנייה לפני השבעת הנשיא החדש ישן. טראמפ יבטל אותו רשמית או סתם יורה שלא לאכוף את החוק, אבל טיקטוק יכולה לנשום לרווחה - יותר לה להמשיך לשטוף את מוחות הצעירים האמריקאים במה שהאלגוריתם הנשלט מסין מוצא כנכון לאותו רגע לאותו אדם.

והשורה התחתונה שלי היא שאנחנו נצטרך להיות הרבה יותר אחראים על עצמנו. 

אם ארה"ב של ביידן חשבה להתמודד עם הנזקים שענקיות הטכנולוגיה גורמות למשתמשים - הפסיכולוגיים, הכלכליים והפוליטיים - ארה"ב של טראמפ עסוקה יותר בלעשות כסף ולהתחרות בסינים.   

אף אחד לא יתחיל לנקות את ערימות השקרים, הרעל והקונספירציות שהפיד מציף למעלה, אף אחד לא ישאל אם אינסטגרם גורם לנערות להתבייש בעצמן ובגופן עד כדי לרצות למות, אף אחד לא יתהה אם X מקדמת אג'נדה פוליטית (גיחי) או מתדלקת מדורות של גזענות ושנאה. ומה שיפה בתהליך הזה, זה שהוא מאיץ את עצמו. מכונות השקרים והתודעה עוטפות את האזרחים היטב היטב באופן שמונע מהם להבין את הבעיה. פעם חשבתי ששקר יכול לנצח לזמן מסוים, אבל בסוף זה יתפוצץ. היום אני מבין שהשקר יכול להתפוצץ לאנשים בפרצוף - ולהמשיך לנצח. 

הרשתות מלאות בבורות - שקרים וקונספירציות, קללות ואלימות. אם מישהו חשב להטיל עליהן קצת מהאחריות הזו, כנראה שזה לא יקרה. מצד שני, טראמפ. לך תדע.

שנינו אחראים על זה  

אגב, חוץ מלספור את הכסף, מאסק כבר זכה מטראמפ לאות הוקרה ממלכתי על תפקידו בקמפיין: ראש המחלקה להתייעלות ממשלתית, אותו ימלא יחד עם היזם ויווק רמאסוואמי. במקרה לגמרי, שם המחלקה בקיצור אמריקאי הוא DOGE, שזה כשם מטבע הקריפטו החביב על מאסק. למאסק תהיה השפעה על האנשים שאחראים מטעם הממשל לתקן לו תקנות ולתת לו חוזים ומכרזים בשלל פעילויותיו, כמו טסלה או SpaceX. אין ספק שממשלה צריך לייעל תמיד. ומה יותר יעיל מלמנות שני אנשים לתפקיד "האחראי על ההתייעלות".