אנשים מאמינים שגוגל מצנזרת קולות מהימין. אנשים מאמינים שפייסבוק מקשיבה לשיחות שלהם. משום מה, לאף אחד אין ראיות. יש טענות, יש סיפורים נסיבתיים - אבל אין אקדח מעשן. עד שלא יהיו ראיות - עובד שמגלה את האמת מבפנים, בדיקה והשוואה מדעית ורחבה מבחוץ - זו תישאר אמונה, ואפילו אמונה מטופשת.
פייסבוק לא מקשיבה לשיחות, וגוגל לא מייצרת הטייה פוליטית במכוון. למה? כי יותר משגוגל שונאת את טראמפ, היא אוהבת כוח וכסף. והיא לא תסכן את המעמד שלה בצורה כזאת. את הדברים האלה אני כותב אחרי הוידיאו ש"דלף" מגוגל לאתר הימין האמריקאי ברייטבארט ובו מודים בכירי גוגל עד כמה התאכזבו מבחירתו של דונאלד טראמפ לנשיא ארה"ב.
יודעים מה? זה לא נורא מפתיע. לא רק שהם ליברלים מוצהרים, אלא שרבים מבכירי גוגל הם מהגרים בארה"ב, כולל שני המייסדים. סרגיי ברין אפילו מגדיר את עצמו פליט מברית המועצות. טראמפ התבטא לא מעט בגנות הזרים והפליטים.
הביקורת על גוגל היא רבה וחריפה. כמו אחותה פייסבוק, גם גוגל צברה כוח רב מדי. היא חוסמת באופן אקטיבי את התחרות נגדה, באופן שמחייב בדחיפות התערבות ממשלתית וחקיקה שתגן על המתחרים ועל התחרות. היא משקיעה הון בלובי בוושינגטון, כדי לוודא שהפוליטיקאים ממשיכים לסור למרותה. המונופול שלה בתחום הפרסום ברשת הוא שערורייתי. המידע שהיא צוברת עלינו מפחיד, וגם הוא היה חסר פיקוח, עד שהאירופאים החליטו לשים לזה סוף. היא מואשמת גם בכוונה לסייע למשטר הדיכוי הסיני, על ידי פיתוח גרסה מותאמת-צנזורה של מנוע החיפוש לצרכים הסיניים. ההאשמות האלה מגובות וממוסמכות. כל עוד מישהו לא מביא הוכחות משמעותיות להטייה פוליטית בתוצאות החיפוש - אין לנו ביד שום דבר פרט לרעש ולפייק ניוז.
איך שהדה-ספינר מסתובב
"הכתבת שהתפטרה מעבודתה בשידור אחרי שעברה שטיפת מוח". זו הכותרת של המייל שנשלח השבוע לעיתונאים.
"זוכרים את דה-ספינר?", שואל המייל. "כתבת מערוץ 12 בישראל שעובדת בתוכנית הטכנולוגיה 'נקסטר' דיווחה על השירות של דה-ספינר וניסתה את חבילת 'מצא עבודה אחרת'. החבילה נשלחת על ידי קולגות - כדי להשפיע על חבר לעבודה להתפטר מעבודתו. העורך של נקסטר שלח את הלינק אל הכתבת, עדי זילברשיין. כעבור שלושה שבועות, הכתבת מסרה למגיש התוכנית את התפטרותה בשידור. לא יכולנו לבקש דרך טובה יותר להדגים את האפקטיביות של קמפיין תת-מודע. שלך בכנות, אליוט".
.
אתם זוכרים את "דה-ספינר"? - זה האתר שמציע לבעלים לשכנע בעורמה את הנשים ליזום יותר סקס. מציע לעובדים לשכנע את החבר המעצבן מהעבודה להתפטר כבר. מציע לנשים צעירות לדחוף את בני הזוג המייבשים להציע כבר נישואין. איך? אתם קונים "חבילת פרסום" ב-29 דולר, והם שוטפים את ה"יעד" (למשל - בת הזוג) בכתבות תמימות לכאורה מהרשת ("לא תאמיני כמה חשוב סקס בחיי הנישואין"). היעד לא יודע שהוא נחשף לתוכן הזה רק כי מישהו קנה קמפיין חשאי סביבו. דה-ספינר זכה לחשיפה בינלאומית מפרגנת בפייננשיאל טיימס, בסאן ובעיתונים אחרים. היזם התראיין שם תחת השם "אליוט שפלר".
אחרי שבדקנו את השירות בתוכנית נקסט, וגילינו לא מעט בעיות בשירות, מסתבר שהוא מחזיר לנו מלחמה, בצורה של פייק-ניוז. אז בואו נפרום את השקרים, ומהסוף:
1. "שלך בכנות, אליוט". איזו כנות כבר יש לאדם שחותם בשם בדוי? איזו אמינות יש ליזם שמזדהה בשם שלא קיים? בכל העולם כולו אין "אליוט שפלר", האיש מאחורי דה-ספינר. הנה הוכחה פשוטה: חיפשתי תוצאות עם "Elliot Shefler" לפני יולי האחרון. אין כלום. תראו לי עוד יזם אינטרנט - עזבו יזם, סתם בן-אדם - שגוגל לא מוצא עליו ממש כלום. וגם פייסבוק לא. ואם אני טועה והוא קיים, שישלח אלינו תעודה מזהה כלשהי. אני לא עוצר את נשימתי עד שזה יקרה. מה שכן, גילינו שבאתר מעורב היזם הישראלי ארווה בנצה, ושהוא מופעל מחברת Beatman שיושבת בשדרות רוטשילד בתל אביב.
2. עדי זילברשיין (לפחות בשם הוא לא טעה) לא מסרה לי את התפטרותה בשידור. אני הפתעתי אותה והודיתי לה בשידור על תקופת עבודתה איתנו.
3. את חבילת הפרסום הזו שלח לה בהסכמתה עורך התוכנית אורי מוזר, כדי לבדוק את השירות של דה-ספינר.
4. "האפקטיביות של קמפיין תת-מודע". וואלה, "אליוט", אתה רציני? כל המודעות ש"דה-ספינר" הריץ לנו בפייסבוק היו שקופות לנו כמו חלון שעכשיו נוגב. העזיבה של עדי תוכננה חודשים מראש. היא הולכת ללמוד. ובאמת שיהיה לה בהצלחה.