כבר נמאס להגיד את זה: השבוע הזה שבר שיאי טירוף ומופרכות. שוב. דונלד טראמפ חדל מלהתקיים. ברשת הוא כבר מת, והרשת היתה במידה רבה המקום העיקרי שבו אי פעם התקיים.
נשיא ארה"ב פשוט גורש מהעיר הדיגיטלית. אלה לא רק טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב שחסמו את צינור הפוסטים, הציוצים והסרטונים. גם גוגל, אפל, אמזון ואירביאנבי סגרו עליו ועל תומכיו. איירביאנבי סגרה את האפשרות להזמין חדרים לוושינגטון הבירה בשבוע ההשבעה של ביידן, והיא מחפשת עכשיו בין משתמשיה את תומכי הטראמפ הקיצוניים כדי לחסום אותם.
אלה מהם שכבר נמלטו משיני הצנזורה של פייסבוק וטוויטר לזרועות פרלר, הרשת החברתית שמאפשרת חופש ביטוי קיצוני גם לדעות מסוכנות כאלה, גילו שאפל וגוגל גירשו את הרשת מחנויות האפליקציות שלהן, ושאמזון לא מוכנה לאחסן את תכניה בשרתים שלה. אפילו לקנות מזכרות טראמפיסטיות כבר קשה, כי חברות אשראי לא רוצות לסלוק עסקאות כאלה.
ככה מעלימים פוליטיקאי
הכוח הכלכלי והטכנולוגי ניצח בנוק אאוט את המדינה החזקה בעולם, את נשיאה ואת חוקיה. זה לא שלא ידענו שהפוליטיקאים תלויים בחברות הטכנולוגיה - אבל לא ידענו שגוגל, אפל, אמזון ופייסבוק יכולות לסגור באופן מתואם על פוליטיקאי אחד - בעייתי ומסוכן ככל שיהיה - ופשוט לאיין אותו בלחיצת כפתור.
המסר הגלוי שחברות הטכנולוגיה משדרות הוא שהן מתיישרות עם הדרישה הציבורית, הפוליטית והתקשורתית, נוטלות אחריות ומתאמצות באמת להפסיק להפיץ פייק ניוז והסתה שמאיימות על האמת, על ההיגיון ועל הדמוקרטיה האמריקאית.
המסר הקצת פחות גלוי הוא הקריצה לדמוקרטים. "בואו, חברים", קורצות להן פייסבוק, גוגל, אמזון ואפל, "אנחנו יודעות שהתכוונתם להמשיך תחת משטר ביידן הדמוקרטי את החקירה ואת המשפטים נגדנו בכל הכוח. אבל תראו אותנו: אנחנו בצד שלכם. גם אנחנו חושבות שטראמפ מסוכן ולא ראוי". שבועיים לפני סוף הכהונה, ענקיות הטכנולוגיה נזכרות לאותת את אותו המסר שהן דחו במשך ארבע שנים.
אבל המסר השלישי שמהדהד כאן בכל הכוח הוא המסר לפוליטיקאים בארה"ב ובכל העולם, גם בישראל. "זה מסר נורא נורא מפחיד לכל פוליטיקאי", אמרה לי השבוע בגלי צה"ל ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "חברות הטכנולוגיה אומרות לנבחרי הציבור, 'בלעדינו אין לכם קיום'".
זה לא שמאל וימין, זה כוח וכסף
"הדבר שהכי מהדהד בעיני זו הצביעות", אומר היועץ האסטרטגי אסף פאסי. "לפייסבוק לא הייתה בעיה להשאיר הסתה נגד יהודים ולמחוק הסתה זהה נגד ערבים. אנחנו לא באמת יודעים מה השיקולים שלה". כל מי שנחסם לו החשבון חווה את זה - אי אפשר לדעת למה פייסבוק או אמזון מתנכלות לך. אין שקיפות. המפלצות הטכנולוגיות מקבלות החלטות משנות חיים במחשכים, בקפריזות וחוסר עקביות (מישהו רוצה "עוגה כושית"?).
אין שום דבר דמוקרטי בקבלת החלטות כזו, שאינה נסמכת על חוקים גלויים ושקופים - שאגב, המחוקק צריך לקבוע, לא הרשתות. לפני שש שנים כתבתי כאן שגבולות חופש הביטוי ניטלו מידי הכנסת ועברו לידי פייסבוק ענקיות הטכנולוגיה. נדמה לי שזו הדוגמה המושלמת לכך, לכל הכיוונים. אגב, שווה לכם להיכנס לטור הזה ולו בשביל הטוקבקים. "מצחיק איך השמאל מפחד מפייסבוק", כתב אחד המגיבים. מעניין איך הוא מרגיש היום, כשהוא מבין שזה לא עניין של שמאל וימין, אלא עניין של כוח וכסף.
גם בישראל יש דרישה מחברי הכנסת להגביל את כוחן העצום של חברות הטכנולוגיה. עד כה זה לא קרה, ולמעשה - נסיונות כאלה נחסמו, בין היתר על ידי מפלגת השלטון. אולי עכשיו הבנו למה. כל פוליטיקאי שמתנגח ברשתות החברתיות ישאל את עצמו, 'האם אני עלול לגרום לחברות האלה להתנכל אלי, עד כדי להעלים אותי לגמרי'?.
לפני שבועיים הסבירה רשות התחרות בתגובה לפניית נקסט, שלא תפעיל הליכים בחשד לפגיעה בתחרות נגד פייסבוק וגוגל כמו בארה"ב, אלא תחכה לפסיקה האמריקאית ותאמץ אותה. לא רק שזה עומד לקחת שנים יקרות מפז - נדמה לי שהתשובה הזאת כבר פחות ופחות מתקבלת. הפגיעה היא עכשיו. התיקון צריך להיות עכשיו. ולא פחות חשוב - להראות גם לאזרחים וגם לרשתות החברתיות שמדינת ישראל לא מפחדת מהן ולא מתקפלת מולן. וחוץ מזה, מה יש להיסמך על ארה"ב? יחסי השלטון והטכנולוגיה שם מעולם לא היו מעורערים ומפחידים יותר.
סכנת חיים מיידית
בשיא הפלישה של ההמון הטראמפיסטי האלים לתוך הפרלמנט, פונו כל חברי הקונגרס והסנאט לחדרים אחוריים מאובטחים היטב. נבחרי הציבור שהתכנסו לקראת אישור תוצאות הבחירות לנשיאות נסו מפני ההמון המוסת ששלח הנשיא היוצא. באמצע המתקפה, כשכולם מצטופפים יחד בחדר המאובטח, מבקשת חברת קונגרס דמוקרטית מהקולגות מהמפלגה היריבה להתחשב בכולם ולעטות מסיכה. הם לא רק מסרבים, הם צוחקים עליה. אומרים לה שלעטות מסכה זה אקט פוליטי. הם בצד השני, בצד שלא עוטה מסכה.
השבוע התברר ששלושה חברי קונגרס דמוקרטים נדבקו בקורונה, ככל הנראה בזמן שהיו סגורים למשך שעות ארוכות עם עמיתיהם הרפובליקנים בחלל הסגור. אלה חברי קונגרס ששמרו על עצמם לאורך חודשים, עם מסיכה וריחוק חברתי. "הם שמרו על עצמם ובסוף נדבקו על רקע פוליטי", צייץ היזם רן הר-נבו.
I am home resting at this time. While I am experiencing mild, cold-like symptoms, I remain in good spirits and will continue to work on behalf of my constituents.
אחת הנדבקות היא בוני קולמן מניו ג׳רזי, בת 75. היא החלימה מסרטן ונמצאת בקבוצת סיכון גבוהה. במשך חצי שנה כמעט לא יצאה מהבית, ונמנעה מלנסוע לבית הקונגרס. כשבאה לאישור החגיגי של הנשיא, נדבקה. "אני בת 75, היה לי סרטן, ונדבקתי בקורונה כי עמיתיי מהמפלגה השניה מתעלמים מעובדות". כתבה בטור כועס בוושינגטון פוסט. חברי הקונגרס שמתעלמים מעובדת קיומה של הקורונה, נתמכים על ידי המון שמתעלם מתוצאות הבחירות. הכחשת הבחירות, כותב הרנבו, היא מסכנת דמוקרטיה. הכחשת קורונה - מסכנת חיים.
כל המדע וכל העובדות שבעולם, וכל האינטרנט שאמור להפיץ אותם, נכנעים מול אלגוריתמים מרושעים, מול יזמים תאבי ממון ומול טבע האדם, שמצד אחד כל כך קל להשפיע על דעתו בעזרת מניפולציה רגשית, ומצד שני - כל כך קשה לשנות את דעתו עם עובדות.
>> לטור הקודם של דרור גלוברמן: "טראמפ וצוקרברג ניצחו, וזה בדרך לכאן"
>> בזמן שעבדתם: וידאוקאסט המדיה והטכנולוגיה של דרור גלוברמן ודני פלד