דרור גלוברמן, תמונת טור (צילום: שלומי פרי )
דרור גלוברמן, תמונת טור | צילום: שלומי פרי

ברור שזה מזויף? 

מעולם לא כתבתי טקסט כל כך חסר השפעה. בטח לא יחסית לנושא - אחד הפוסטים הנצפים בעולם. כך שזה באמת קרב חסר סיכוי. ועדיין אני נכנס אליו. 

133 מיליון צפיות נרשמו לוידיאו הזה. רואים בו את סגנית הנשיא קאמלה האריס שנשמעת אומרת כך: "אני, קמלה האריס, המועמדת הדמוקרטית שלכם לנשיאות כי ג'ו ביידן חשף סוף סוף את הסניליות שלו בעימות". האריס מודה שנבחרה לתפקיד בגלל שהיא אישה כהת עור ("Diversity Hire" - כינוי מזלזל לאדם שנשכר לא בגלל יכולותיו אלא כדי להפגין גיוון ושיוויון), ומודה שהיא לא יודעת דבר על ניהול המדינה - "אבל זה דבר טוב כשאתה בובה של הדיפ סטייט. ביידן לימד אותי את הכלל מספר אחת: תסתיר את חוסר היכולת שלך". הסרטון כולל קטעי ארכיון אותנטיים של האריס ואת המיתוג של הקמפיין שלה לנשיאות. 

הסרטון הוא מלאכת מחשבת של הונאה בעזרת בינה מלאכותית. הוידיאו שלה אמיתי, הקול נשמע אמיתי באדיבות AI, וככל שהסרט מתקדם, ההתבטאויות של האריס הופכות ליותר ויותר מטורללות. בסוף כבר מבין כל אדם בר דעת, שמכיר את האריס או את יכולות הבינה המלאכותית, שזה סרטון מזויף. האם זה משקף את כלל הבוחרים האמריקאים? ממש ממש לא. האם כולם יצפו עד הסוף? מה פתאום. וכשמדובר בבחירות צמודות, שעשויות להיקבע במספר מדינות מפתח - סרטונים כאלה יכולים לעשות הבדל אדיר.

היסטוריה של בחישות 

פייקים, רשתות חברתיות ובינה מלאכותית אינם נבואה עתידנית קודרת בסגנון ״מראה שחורה״. אלה החיים שלנו כאן ועכשיו.

המניפולציות המכוונות שנעשו על גבי האלגוריתם של הרשתות החברתיות סביב הבחירות בארה״ב ב-2016 וב-2020 כבר דווחו בהרחבה. ראינו מניפולציות דומות גם סביב הבחירות בישראל. בינה מלאכותית בכל כיס היא המאיץ המושלם.  

בינואר השנה קיבלו הבוחרים בבחירות המקדימות בניו-המפשייר טלפון מהנשיא ג׳ו ביידן, שקרא להם לא ללכת להצביע. "אנחנו צריכים אתכם בבחירות הכלליות בנובמבר", אמר להם הנשיא בטלפון. "אם תצאו להצביע עכשיו זה ישחק לידי יריבינו". 

כמובן שזה היה רובוט קולי שהתחזה לנשיא. אף אחד לא יודע כמה האמינו לו. בבחירות האחרונות הפסיד מועמד בסלובקיה בגלל הקלטה מזוייפת של קולו. אירוע דומה נרשם בלואיזיאנה. יש לכם ספק שרובוטים כאלה יעבדו קשה ביום הבחירות (לא רק בארה״ב)? יש לכם ספק שהם יצליחו לשכנע ולו כמה אחוזים בודדים בקצוות? זה יכול להספיק. 

 שקר? אולי. אבל זו דעתי

יוטיוב, שבבעלות גוגל, הודיעה שלא תחסום יותר סרטונים שטוענים שהבחירות ב-2020 זויפו, כטענתו השקרית של טראמפ, כי היא רוצה "לעודד שיח פוליטי פתוח". האם טענה מסוכנת שהוכחה כבדויה מעל לכל ספק היא "דעה פוליטית לגיטימית"? האם אפשר לטעון שלטראמפ היה חבר במפלגה הניאו-נאצית או שהאריס ניהלה מערכות יחסים אינטימיות עם קטינים ולחסות תחת הגנת "אבל זו דעתי"?   

כך או כך, הפלטפורמות הדיגיטליות תמיד מרוויחות. כן אמת, לא אמת, אהבת, שנאת, דיווחת, הפצת - מה זה חשוב. הצפיות זורמות ואיתן הדולרים. עם כל כתבי האישום, הקנסות והשימועים למנכ״לים בבתי הנבחרים, נראה שהאינטרסים חזקים יותר מהכל. 

האירוניה מתאבדת

יודעים מי הזהיר מהדברים האלה בדיוק? נכון, מאסק עצמו, כשטען לפני כעשור שבינה מלאכותית מסוכנת לעתידנו ודחף להקמת OpenAI כעמותה שתפתח בינה מלאכותית לתועלת המין האנושי. 

מאז, OpenAI הפכה למשאבת מיליארדים, ואילון מאסק הפך לבעלים של X (טוויטר) ולתומך מוצהר של טראמפ. וכך הוא מנצל את הבינה המלאכותית ואת הפלטפורמה שבידיו, אחרי שסירס את מסנני התוכן שלה, כדי להפיץ סרטון תעמולה מזויף. אגב, הכללים של X עדיין קובעים שאסור לפרסם קטעים סינתטיים, שעברו מניפולציה והוצאו מהקשר באופן שעלול להטעות או לבלבל את הצופים. X מזהירה שהיא עשויה לתייג את הווידיאו כמטעה כדי לעזור לצופים. אבל בממלכת מאסק, מי יעז לצאת נגד המלך? 

מאסק הבהיר אחר כך שמדובר בסאטירה. ההבהרה הזו לא הגיעה ליותר מ-133 מיליון משתמשים שצפו כבר. לא קרוב. העובדה שהווידיאו הזה עדיין באוויר, 5 ימים אחרי, צריכה להיות שערורייה כמעט פלילית. בינתיים היא זכתה לביקורת נוקבת מכלי התקשורת.

אין מי שיכפה עליו להסיר סרטון מזויף. כמעט רבע מיליון צופים הצמידו לסרטון הערת הבהרה. כמעט מיליון פשוט עשו לו לייק. 

אגב, הגברת האריס לא צריכה עזרה מבינה מלאכותית כדי לפזר התבטאויות תמוהות שמעיבות על הרלוונטיות שלה כנשיאת ארה"ב. היא מתמודדת מול נשיא לשעבר ששקרים הם התוצר הכי משמעותי של נוכחותו הציבורית. זה קרה גם השבוע: טראמפ נשאל על הטענה שחזרה באותו סרטון בדוי, לפיה האריס הגיעה למעמדה רק כי היא שחורה. "עכשיו היא שחורה? קודם היא אמרה שהיא הודית", טען הנשיא לשעבר. שקר גמור, עוד אחד לאוסף.  

חופש הביטוי, הטכנולוגיה והקפיטליזם שוב מוכיחים שביחד עם אינטרסים פוליטיים, הם הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה הליברלית. וזה באמת למתוח את האירוניה עד הקצה. 

ההתמודדות עם הבעיות הללו יחייבו צמצום של חופש הביטוי, פגיעה בחופש העיסוק, ואיסור על שימושים מסויימים בטכנולוגיות מסויימות. זה קשה לאוזן הליברלית, גם אם המטרה היא להגן עליה.

 "סוכנים אמריקאיים"

וזה אחד הביטויים הכי פופולריים באינטרנט הישראלי בחודשים האחרונים. הוא מיוחס, לגנץ, אייזנקוט, הלוי וכל מי שלא בא טוב לתומכי ראש הממשלה. אחרי טפטוף והדהוד עקבי ברשתות החברתיות על ידי משפיענים, רשתות השפעה של משתמשים לא מזוהים, אבל גם אנשי תקשורת ועיתונאים, התיאוריה קנתה לה אחיזה נרחבת.  

המחקר של פייק-ריפורטר, יחד עם נמרוד ניר, מצא ש-26% מהנשאלים היהודים אכן מאמינים שהרמטכ"לים לשעבר גנץ ואייזנקוט "הם סוכנים זרים בשליחות האמריקאים, שמטרתם לקדם את האינטרסים של ארה"ב בישראל". עוד 24% "לא בטוחים". אגב, לא מן הנמנע שיש תאימות בין העמדות. אבל מכאן ועד "סוכנים זרים", הדרך ארוכה ומסוכנת.
הדיווח המפורט בכלכליסט מזכיר שהתיאוריה הודהדה גם בשאלה התמימה לכאורה של כתב ערוץ 14 לגנץ, כשזה הודיע על פרישתו מהממשלה: "האם יכול להיות שהפרישה שלך הערב היא בהוראה מארה"ב או למצער בשיתוף גורמים אמריקאיים? האם היית בקשר עם גורמי ממשל, עדכנת או קיבלת מסרים מהם או העברת כאלו?", השאלה, כמובן, נשאלה מבלי לבסס את ההאשמה. באותה מידה יכול היה גם לשאול האם הוא מסתיר כספים ממס הכנסה, האם יש לו בן זוג סודי או יד שלישית. הוא רק שואל. 

את מקור השמועות אפשר למצוא בדיווח של פרשן ערוץ 12 עמית סגל, שציין שבסביבת נתניהו "חושבים שגנץ עובד בשירות האמריקאים". גם כאן, לא נמסרו ראיות, נימוקים או הסתייגויות. וכל זה, עוד בלי AI. חכו חכו, יהיה דיסקו. 

אם מישהו כאן הוא סוכן אמריקאי, אלה מי שמייבאים לישראל את שיטות התעמולה המסוכנות והסכסכניות מהפוליטיקה האמריקאית. לא שחסר לנו לבד.

מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן