כמה זה 93+7? 2,200.
זו החידה האהובה על עובדי אנבידיה ישראל בשנה האחרונה. 93 מיליארד דולר היה השווי של אנבידיה החודש לפני חמש שנים, כשרכשה תמורת כמעט 7 מיליארד את מלאנוקס. מאז, והרבה בזכות הרכישה הזו, דהר השווי של אנבידיה ל-2,200 מיליארד, שהם 2.2 טריליון דולר שהיא שווה היום. המספר הזה הפך אותה לחברה הציבורית השלישית בגודלה בעולם, מיד אחרי מיקרוסופט ואפל, ולפני גוגל ואמזון.
אנבידיה היא הלב של הבינה המלאכותית היוצרת בעולם: המעבדים שלה הם אלה שמריצים כמעט כל בינה מלאכותית שאתם מכירים. אנבידיה מפתחת שבבים מטורפים בביצועיהם, אבל שבב אחד לא מספיק. הטכנולוגיה שפותחה במלאנוקס הישראלית, שהוקמה על ידי אייל ולדמן, היא העורקים הפנימיים של הלב הזה. היא מסוגלת לחבר מאות מעבדים במהירות הכי גבוהה בעולם ולהפוך אותם למחשב-על ומוח-על אחד. בלי ישראל, כנראה שהייתה הרבה פחות בינה מלאכותית בעולם.
זו לא פוזה חלולה.
"ישראל היא אחד הבתים החשובים ביותר של אנבידיה בעולם", אמר השבוע ג'נסן הואנג, המנכ"ל הרוקסטאר במעיל העור הנצחי, בכנס החברה בסן חוזה. "פר קפיטה, זו המדינה שיש לנו הכי הרבה עובדים בה: 3,300. ישראל היא הבית של כמה מהמתכנתים הכי מוכשרים שלנו וההשקעות הכי גדולות שלנו. הסוויץ' הזה", הצביע על אחד המוצרים החשובים של החברה, "הגיע משם". מה זה אומר עלינו? תכף נשאל את ג'נסן, אבל קודם – מה כל כך חשוב במה שהוא עושה?
אלפים רבים התכנסו השבוע בסן-חוזה כדי להבין לאן הולכת אנבידיה, הבינה המלאכותית, והעולם כולו.
למכור רק אתי החפירה
אנבידיה קנתה את תהילתה בעשורים האחרונים בכלל בזכות משחקי מחשב: המעבדים הגרפיים שלה שנכנסו למחשבים של גיימרים בכל העולם הריצו אותם הכי יפה.
כבר לפני עשור התברר שהם מהירים נורא גם בהרצת בינה מלאכותית. גל הבינה המלאכותית של השנתיים האחרונות ייצר ביקוש פסיכוטי למוצרים של אנבידיה, ואיתו טסו המחירים שלהם למעלה, יחד עם מחיר המניה. איך זה עובד? לוקחים מאות מעבדים, מחברים אותם יחד, הופכים אותם לארון איקאה שהוא מחשב על, ושורות-שורות של ארונות מחשבי-על כאלה הופכים לדאטא-סנטר שמעבד נתונים בכל חברה שמכבדת את עצמה. זה כבר לא רק היי-טק, זה הכל: רובוטים, רפואה, מכוניות, מפעלים. תחזית מזג אויר. את כל אלה הציג הואנג בתערוכה, וזה קצת בילבל אנשים: אנבידיה הולכת לייצר מכוניות, רובוטים או תרופות? התשובה היא לא ולא.
מכל ים הפוטנציאל האינסופי הזה, אנבידיה יודעת בדיוק מה היא עושה ומה היא לא עושה. היא מייצרת את השבבים, את המחשבים, את התקשורת והתוכנה שמחברת אותם, ומספקת כלים לאנשי תוכנה להשתמש במוצרים שלה להרבה מטרות. רוצה לפתח רובוט אנושי? סימולטור למכונית אוטונומית? רובוט שעושה ניתוחים? לחזות מזג אוויר? יש כלי בשבילך.
מה אנבידיה לא עושה? היא לא עושה את המכוניות ולא את הרובוטים הרפואיים ולא שום דבר מאלה. שם היא עוצרת. היא רק ארגז הכלים. והיא יודעת מה היא עושה. אם יש עכשיו בהלה לבינה המלאכותית, אנבידיה מייצרת את הכלים לכולם. בזמן הבהלה לזהב, מי שהרוויחו באמת היו יצרני אתי חפירה. זה מה שאנבידיה עושה. כולם יקנו ממנה כלים, ישקיעו ויפתחו. היא תרוויח מכולם.
חזרה לישראל
מה איתנו? שאלתי את ג'נסן הואנג: "רופאות, עורכי דין, מנהלים - אנשים בשלל מקצועות לא יודעים שהעבודה שלהם עומדת להשתנות דרמטית בעקבות המכונות שאתם ואחרים בונים. מה הייית ממליץ לכולנו, ובעיקר לישראלים, שכרגע עסוקים בהישרדות?"
הואנג ידוע כאוהב ישראל וישראלים. הבעת פניו התחלפה מיד לאמפתיה מיידית, יחד עם מאמץ לנסח את מחשבותיו באופן שלא יעלה לו בנזק תקשורתי עולמי: "יש לנו 3,300 עובדים בישראל. יש לנו מאה עובדים בגדה המערבית. מה שקורה שם שובר את הלב, אבל אנחנו תומכים בעובדים שלנו ובמשפחות שלהם, לא משנה מה".
"ישראל היא אחד הבתים הכי חשובים לאנבידיה בעולם", הוסיף הואנג, "יש לנו שם הכי הרבה עובדים יחסית לגודל האוכלוסיה, יותר מכל מדינה אחרת בעולם. השקענו שם המון. וחלק מהמוצרים שאני מציג כאן פותחו בישראל". ולגבי עיסוק ועבודה? "כל התעשיות מבינות שהעתיד ב-AI. כולם ניגשים אלינו כדי לפתח את העתיד שלהם עם הכלים שלנו. ואנשים לא יצטרכו ללמוד לתכנת כדי להצליח. הם יוכלו להשקיע את הזמן בלימוד פסנתר, כינור או ג'אגלינג". איך מתפרנסים מזה? הואנג לא אמר. ייתכן שזה לא מטריד אותו. אבל אותנו זה צריך להטריד מאוד.
אפשר לברך?
הכותרת הכתה גלים בכנס, בעיקר בקרב הישראלים: אנבידיה רוכשת סטארט-אפ ישראלי בשם Run:ai במאות מיליוני דולרים. שתי החברות עוד לא מאשרות באופן רשמי שיש עסקה, אבל השמועות מסתובבות חזק. אז מה הם עושים שם? הלכתי לחברה כדי לשמוע מהם ממקור ראשון. הם מסוגלים לקחת שבב, כמו זה של אנבידיה, ולתכנת אותו כך שיוציא עד פי עשרה יותר עבודה. תחשבו שמישהו היה מוציא מהמנוע של הרכב שלכם פי עשרה יותר כוח. זה עד כדי כך מופרע. לו אני אנבידיה, אני רוכש אתם כדי להחליט מתי לספק ללקוחות שלי פי עשרה יותר כוח מהמנועים-מעבדים שלי. וגם כדי להחליט מתי לא.
נו, אז אפשר לברך על האקזיט? דחקתי במנהלת המכירות, שהתחמקה ממני כמקובל, ופתאום פורץ לדוכן אולי האישור לעיסקה, בדמותו של הואנג שהגיע לביקור כשהוא מזמזם ושר את שם החברה בעליצות, לוחץ ידיים לכל עובד, מסתחבק ומצטלם איתם דקות ארוכות. אז יש עיסקה? תשפטו אתם.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן