אז מה היה לנו? מערכת בחירות כל כך סוערת - וכל כך חלולה. 100% מהשיח הפוליטי עסק בנתניהו - 0% סביב מה שחשוב לאזרח הישראלי. לא שלום ולא שטחים, לא בריאות ולא חינוך, שום דבר מאלה לא מעניין. רק הפחדה ושנאה. אבל תתנחמו: בכל העולם זה ככה. הרשת השתלטה על הבחירות בכל מקום, וזה אומר שאנחנו מדברים בפאנצ'ים שיכולים לסחוף לייקים מהר. יותר קיצוניות, יותר שטחיות, יותר פחד, ושיהיה לנו בהצלחה.
אבל בסוף הבחירות התבררו שתי מסקנות מפתיעות. האחת - במילותיהם של אנשי הליכוד - טוענת שהליכוד לא ניצח, כי ראש הממשלה נתניהו עבד קשה מאוד בפייסבוק אבל שכח את השטח. לא כינס פעילים, לא לחץ ידיים, ובסוף - גילה שבלי זה אי אפשר להביא מאסות לקלפי. אם נניח בצד שינויים בדעות הפוליטיות של הציבור - מתברר (שוב) שהרשת לא מחליפה את החיים. זה בעצם לא כל כך מפתיע.
המסקנה השנייה נוגעת לחוסר האונים שלנו הבוחרים מול המניפולציות שמפעילים הפוליטיקאים ברשת. גם כאן הדוגמה נוגעת לקמפיין של ראש הממשלה, כי מה לעשות, הוא היה הכי דומיננטי, נוכח ומכתיב. לעתים גלש הקמפיין למחוזות שחלקם שקריים, לעתים למחוזות אסורים לפי החוק. ביום הבחירות עצמו פרסם הליכוד סקרים בפייסבוק. יו"ר ועדת הבחירות השופט מלצר הוציא צו ודרש לעצור את הסקרים. הליכוד לא ציית והמשיך איתם. השופט מלצר הודיע לפייסבוק שהצו חל גם עליה. שגם היא עוברת על החוק. עכשיו פייסבוק פנתה לליכוד וביקשה שהם יפסיקו עם הסקרים האסורים. בסוף פייסבוק החליטה פשוט לציית לחוק ולצו, וסגרה את הפעילות האסורה של הליכוד בפייסבוק. נגד בכירי הקמפיין של הליכוד מוגשים עכשיו כתבי אישום בגין הסיפור הזה.
מה השורה התחתונה? שאנחנו הציבור בהכרח סרי אונים מול השילוב של פוליטיקאים חסרי גבולות ורשתות חסרות אחריות. חוק ברור ושופט לא פראייר, יכולים להרתיע גם את הפוליטיקאי החזק בארץ וגם את הרשת החברתית החזקה בעולם מלתעתע במוחות הבוחרים. מעניין מה יקרה בבחירות הקרובות.
מתנת האוטיזם
גרתה תונברג כל כך מעניינת ויוצאת דופן, קודם כל כי כשהיא מדברת - משבר האקלים נהיה קצת פחות מרדים. היא מעניינת גם כי היא נערה בת 16.5 שמובילה מהלך ציבורי בינלאומי בנושא דרמטי. למה אין עוד המון גרטות בכל מיני נושאים? הלוואי שיהיו עוד בני שייצגו את האינטרסים של הדור שלהם על במת העולם, בענייני חינוך, כלכלה, בריאות, צבא וביטחון. גם בהם המבוגרים עסוקים בעצמם ובאגו שלהם, והרבה פחות באינטרסים של הילדים שלהם.
אולי התשובה נמצאת בעניין השלישי: גרתה מתמודדת עם תסמונת אספרגר. זה סוג של אוטיזם, שהלוקים בו נהנים מצד אחד מיכולות קוגניטיביות תקינות ואפילו יותר מזה - יש להם זיכרון מעולה וכשרון לשפות. מצד שני, הם לא מבינים סיטואציות חברתיות, סרקזם והומור.
השבוע שאלו אותה בראיון אם זה לא מפריע לה. היא אמרה - להיפך. בנסיבות כאלה זו המתנה שלי. צריך אנשים שחושבים אחרת, שהם לא כמו כולם. גרתה היא ללא ספק לא כמו כולם. ובלי להיות מומחה, יכול להיות ששיקולים חברתיים שמשפיעים על אנשים מהדור שלה - ומרסנים אותם לפעמים - לא מדברים אליה. ובמקרה שלה - זה פשוט יתרון.
למה זה לא מתקלקל כבר
"אין לי כסף לקנות בזול", זאת חכמה מהדור של סבתא שלי. פעם ציפינו שמכשירים אלקטרוניים שעולים אלפי שקלים יחזיקו עשרות שנים. מאז העבירו את כולנו להייפר-קונסיומריזם - לקנות ולהחליף מהר.
השבוע דיברנו על האייפון 7 שמתקלקל פתאום בהמוניו, אבל הדבר המדהים הוא שהרבה אנשים עדיין מחזיקים במכשיר הזה - למרות שאנחנו כבר שלושה דורות אחרי. זה גם המכשיר שלי. אין ממש סיבה להחליף.
ייתכן שגם אפל לא ציפתה שאנשים יחזיקו עדיין מכשיר שיצא לפני שלוש שנים. אבל בשנים האחרונות הזמן שאנשים מחזיקים מכשיר עלה דרמטית, משנה וקצת - לשנתיים פלוס. זה מצוין לפלנטה שלנו, שסובלת מכל המוצרים שאנחנו קונים וזורקים. זה מצוין לכיס שלנו, אפילו אם זה יותר יקר. לחברות - זה פחות טוב. הן יעשו הכל כדי שנזרוק כבר. ישיקו שדרוגים נהדרים. אנחנו פה נספר לכם שזה מדהים. אל תקחו יותר מדי ללב, תזכרו שאמרתי. תעשו כמו סבתא - קנו מכשירים שתוכלו להעביר לנכדים שלכם.
