מה קורה? התאוששתם כבר מהקורונה הכלכלית? או שהשלמת הכנסה יכולה לבוא לכם טוב? הרשת מציעה היום לכל אחד אינספור דרכים להתפרנס, אפילו טוב, בלי להיות גיקית מחשבים בת 21. מספיק שאתם יודעים לבשל, לצייר, לנהוג, ללמד, לצלם, לערוך או למכור. סביב עשרות ומאות מקצועות כבר יש אפיקי הכנסה ברורים.
קוראים לזה "כלכלת החלטורה". מילה בעייתית, חלטורה. משהו לא רציני, חפיף, בקטנה, באיכות חובבנית, לא משהו להסתמך עליו. רק שזה כבר לא נכון.
העצמאות הופכת לאפיק פרנסה מרכזי. בארה"ב יותר משליש מהעובדים מתפרנסים ככה בצורה מלאה או חלקית. אצל הצעירים - יותר מחצי הם כאלה. "חלטוריסטים". חברות כמו וולט, פייבר, גט, אובר, Airbnb, אינסטגרם ויוטיוב, מסמנות את הכיוון שעולם התעסוקה הולך אליו. אז איך גם אתם יכולים להשתלב ולייצר עוד משכורת בעזרת הרשת? בחמישי שודרה בנקסט בקשת 12 תוכנית מיוחד עם שלל נרחב של כאלה, שמתאימים כמעט לכל אחד.
אבל חשוב לדעת: להיות עצמאי או פרילנסר ב-2021 פירושו לקחת אחריות. אחריות ללמוד את רזי המקצוע, להתעדכן בחידושים, להבין את השוק, את הטרנדים, את הפלטפורמות - זה עליכם. גם בענייני הפנסיה, הפרשות, ימי חופשה, ביטוח תאונות. אין דמי אבטלה. זה לא פשוט, אבל זה אפשרי. והיתרונות עצומים - גמישות, עצמאות, מקום ליצירתיות וגם לא מעט אפשרויות להרוויח טוב.
בעולם מתחילים לקחת את הנושא ברצינות. בממשל ביידן חושבים להכיר בעובדי החלטורה כעובדים לכל דבר, כולל הזכויות שנלוות לזה. גם באנגליה מסתמן כיוון דומה. ואצלנו? פה אפשר אולי לחזור למילה חלטורה. בהיעדר ממשלה מתפקדת, אין כמעט התייחסות לתופעה הזו שהופכת לחלק עצום מהכלכלה ודורשת התאמות במיסוי, ברגולציה ובהגנה על עובדים.
ואולי הכי חשוב - פרופ' טל שביט סיפר לי שהאנשים הכי מאושרים הם אלה שמצליחים לשלב. להיות שכירים ארבעה ימים בשבוע ולפנות את היום החמישי לעסק עצמאי. גם יציבות - וגם גמישות ויצירתיות. כך או כך, חלטורה זה ממש לא.
60 אלף בחודש? רע מאוד
אני מקווה שגם אתם משתתפים בחגיגה. אפל, אמזון, גוגל, פייסבוק, שגם ככה מכניסות מאות אלפי דולרים בדקה, קפצו בטירוף בהכנסות וברווחים. אם לא השקעתם במניות בזמן, אולי תשתתפו בחגיגה של אינטל, שעומדת לשכור אלפי עובדים חדשים בישראל. שזה נהדר. רק שתי בעיות קטנות: האחת - אין כמעט בישראל עובדים מוכשרים ופנויים. הביקוש מטורף גם ככה. בהנחה שיש פה מספיק אנשים מוכשרים, אין להם מספיק מוסדות אקדמיים ללמוד בהם. כשיש מחסור במהנדסים, החברות רבות עליהם. איך? מעלות את השכר. 30, 40, 60 אלף שקל. אדם מוכשר ומנוסה בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר או השבבים יקבל כל סכום שירצה.
תכף נדבר על זה. אבל זה אומר שכשחברות רב לאומיות ענקיות כמו אינטל, אפל ופייסבוק באות לישראל - וזה טוב - הן שואבות את העובדים המוכשרים מהסטארט-אפים הקטנים, שלא יכולים לשלם את הוצאות השכר האדירות שהענקיות יכולות. וככה החדשנות נפגעת, וגם התחרות.
מה זה אומר שהתחרות נפגעת? זה אומר שבתחומים שבהם ענקיות כמו גוגל פועלות, אין סיכוי לאף אחד אחר. בתחום החיפוש אין לה באמת מתחרים, גם לא במייל, ובמקורות ההכנסה שלה - מודעות ופרסום - היא השיגה נתחי שוק מונופוליסטיים בשורה של צעדים דורסניים שהולכים ומכחידים את המתחרים האחרים. את זה לא אני אומר, אלא משרד המשפטים האמריקאי בכתב האישום החריף שהגיש נגדה לפני חצי שנה.
הבינוניים - לשירות המדינה
מדינות בכל העולם מתמודדות עכשיו משפטית וכלכלית עם ענקיות הטכנולוגיה. בארה"ב ובאירופה נפתחו השבוע במקביל שני משפטים, שבהם אפל נאשמת בפגיעה בתחרות. ראינו בשימועים בקונגרס איך גם פייסבוק ואמזון מואשמות בזה שבגלל גודלן ועושרן האינסופי, הן יכולות להרשות לעצמן לעבור על חוקי המדינה.
האנשים שהמדינה שולחת להתמודד איתם מרוויחים פחות שליש מהאנשים שמולם. אז באיזה צד של השולחן יש יותר כישרון? בואו נחזור לארץ. מחקר של בנק ישראל מראה שהעובדים המוכשרים מתוגמלים הרבה יותר טוב בחברות הפרטיות. לא מפתיע. לעובדים הבינוניים - עדיף בשירות המדינה. אז עיני לא צרה בהצלחה של אף חברה או בכיסו של אף אדם. אבל יותר מדי כוח וכסף בחברה אחת או בכיס אחד - זה לא דמוקרטי, זה לא תחרותי, ובהרבה מקרים זה לא חוקי. וכולנו משלמים את המחיר, כמה פעמים.
עוגת חד קרן ובלי פלסטיק
בסוף השבוע האחרון חגגנו במעט פאר, חומוס אבו חסן ועוגת חד-קרן יומולדת 4 לכרמי שלי. אשתי הצדקת, במקום לקנות כלי פלסטיק, מצאה את יונתן, שמשאיל בשכונה סטים מסודרים ומצוחצחים של כלי נירוסטה רב-פעמיים. לוקחים מהארון בחצר שלו, אוכלים ונהנים, מכניסים למדיח, מחזירים לתיק וחזרה אליו לארון (לאלה שעושים פרצוף של גועל - במסעדה אתם מכניסים מזלג לפה? אז אותו דבר). יותר כיף לאכול, פחות פלסטיק לזרוק.
@drorgloberman כלי פלסטיק חד פעמיים עולים 25 אגורות לסועד, והורסים את הטבע. ביום ההולדת של #כרמישלנו חגגנו עם כלי נירוסטה בהשאלה. עולים 0 שקל #לומדים_עם_טיקטוק
Absolutely Anything (feat. Or3o) [2020 Edit] - CG5
רובנו עדיין קונים חד פעמי מפלסטיק. למה? כי לא צריך לנקות, וזה זול. ב-25 אגורות לסועד - צלחת, כוס, סכין, מזלג וכפית - סוגרים את הפינה. אבל זו טעות במחיר. המחיר האמיתי הוא לא רק הייצור, הוא גם הנזק. כלי הפלסטיק מזהמים את האדמה ואת האוקיאנוסים, רוצחים בעלי חיים ימיים, קשים למיחזור ומתפרקים רק אחרי מאות שנים. אז הדבר הנכון הוא לכמת את העלות האמיתית של המוצר הזה - עלות ייצור פלוס עלות הנזק הסביבתי, ולגבות אותו מהרוכשים דרך מסים. ואז המחיר יקפוץ פי עשרה, פי עשרים. אף אחד לא יקנה? אחלה.
באירופה ובאוסטרליה ובמקומות אחרים כבר רצים קדימה, ומוציאים את כלי הפלסטיק מחוץ לחוק. אגב, כמה מטומטם זה שאנחנו מזמינים אוכל הביתה, והוא תמיד מגיע עם סט כלים מפלסטיק? לא חראם? כלי הנירוסטה של יונתן ששאלנו לאירוע, אגב, עלו לנו שני סיבובים באופניים, סיבוב אחד במדיח, ואפס שקלים.
>> לטור הקודם של דרור גלוברמן: מי קידם את יום האונס?
>> בזמן שעבדתם: וידאוקאסט המדיה והטכנולוגיה של דרור גלוברמן ודני פלד