דרור גלוברמן, תמונת טור (צילום: שלומי פרי )
דרור גלוברמן, תמונת טור | צילום: שלומי פרי

סיפור מרענן

"אני צריך שתהיה אף של מומחה בשמים מהשורה הראשונה, ותיצור לי רשימת מרכיבים לבושם עם ניחוחות רעננים אך נועזים. אני צריך תווי פתיחה (עליונים), אמצע (לב) ובסיס".

גל טוביהו הוא מבעלי רשת האופנה היוקרתית והמוכרת Inn7. 

רצה להרחיב את העסק ולפתוח ליין חדש של בשמים, נרות, קרמים וסבונים. אבל מה, בבשמים הוא לא מבין מספיק כדי ליצור בעצמו. "יש אלפי תווים (רכיבים) שאפשר להשתמש בהם כדי לייצר בושם", כתב לי. "הבנאדם הממוצע שלא מגיע מהתחום כמעט ואין לו סיכוי להכיר את כולם כדי להגיע לריח שהוא רוצה. בגלל זה השימוש ב-AI במקרה הזה הוא גיים צ'יינג'ר. אתה נותן רעיון מופשט למה אתה רוצה להעביר בבושם, ומתוך מכלול התווים אתה מקבל את הנוסחה".

השאלה שראיתם למעלה זו השאלה שגל הפנה ל-ChatGPT. זו התשובה שקיבל: 

יצירת ניחוח עם פרופיל רענן אך נועז יכולה להיות מרגשת. הנה רשימת מרכיבים שניתן להשתמש בהם בהרכב של בושם כזה:

תווים עליונים: מכתיבים את הרושם הראשוני של הבושם, בדרך כלל קלילים ונדיפים.

- ברגמוט: הדרי ומתוחכם, עם נגיעה של עוקצנות.

- עלה דומדמניות שחורות: מוסיף ניחוח ירוק, מעט פירותי, שהוא גם רענן וגם חד.

- ערער: ניחוח פריך וחיוני עם קונוטציה של ג'ין.

תווי אמצע (לב): אלו הם הלב של הבושם ומופיעים לפני שתווי הפתיחה מתפוגגים.

- גרניום: פרחוני אך חריף, מגשר בין הרעננות העליונה לבין התווים העמוקים יותר.

- תה יסמין: טוויסט על יסמין מסורתי; קליל יותר ואוורירי עם צד ירוק.

תווי בסיס: אלו הם התווים שנשארים הכי הרבה זמן ומעניקים עומק לבושם.

- וטיבר: אדמתי וקצת מעושן, נקי אבל עם אופי עמוק.

- עץ ארז: מספק עציות יבשה ונקייה שתומכת ברעננות.

- מושק: לחום עורי שמקשר בין כל התווים ושומר על הנועזות.

קיצרתי קצת. גל, לעומת זאת, דווקא האריך בשיחה ושינה ודייק עד שקיבל בושם לכל דבר, שנקרא Vanta Noir ונמכר בחנות במחיר לא נמוך בכלל. הוא לא ביקש, לא שילם ולא יודע שאני כותב עליו עכשיו. גיליתי אותו במקרה, ואני מספר לכם רק בגלל שנדהמתי עד לאן הגיעה ההשפעה של הבינה המלאכותית. הנה עוד כמה נסיונות לעשות זאת. בהולנד מנסים להתאים בשמים אישיים בעזרת AI. לא תמיד זה עובד. גם אתם תוכלו לנסות ליצור בושם אלגוריתמי בעצמכם.

בדרך לייצור הבושם ולשיווק שלו (גם הצילומים והפרסומת נעשו כמובן עם AI) הוא חסך עשרות או מאות אלפי שקלים, וייתכן שבלי היכולת לחסוך ככה, המוצר לא היה נולד והביזנס היה נשאר במגירה. וזה השיעור לכולנו: ברגע שהבנת את היכולות, אתה מתחיל לדמיין שימושים לבינה בכל פינה. הם לא רק נוטלים עבודות, לפעמים הם מאפשרים עסקים חדשים. רק צריך לדמיין מספיק. 

והריח? בעיני האישיות מאוד הוא בדיוק מה שהם ביקשו. מרענן וחד, קצת חריף וקצת מתוק. אני משפריץ אותו על הקהל בהרצאות, וכמו בכל בושם, יש כאלה שאוהבים מאוד ויש כאלה שפחות. ככה הבינה תיארה בעצמה את הריח, ופגעה בול:

"הרכב זה אמור לתת לך ניחוח רענן אך נועז, מושלם לבושם מודרני עם אופי. השילוב של תווים פריכים, חריפים וארציים יכול ליצור ניחוח מורכב ומרתק שהוא גם ממריץ וגם מעוגן".

ילדים פורצים לאלוהים

האם ידעתם שיוטיוב היא הפלטפורמה הכי חזקה על המסך שלכם? יותר מכל ערוץ, שירות סטרימינג או רשת חברתית? זה קשור לעובדה שצפייה ביוטיוב היא לא רק "צפייה בוידיאו", היא לפעמים בכלל לשמוע מוסיקה או לרקוד מול המסך; זה קשור לגיוון התכנים ולעובדה שהיא משלמת ליוצרים (סך התקציב שיוטיוב מפנה ליוצרים גבוה בהרבה מזה שנטפליקס מפנה ליוצרים שלה), וזה קשור לעוד עניין - לילדים. 

יוטיוב הוא פלטפורמת המוסיקה הכי חזקה בישראל. בעולם כולו, יוטיוב שולט בהרגלי הצפייה של ילדים קטנים, בגילאים חד-ספרתיים. הוא הפלטפורמה שמחנכת את ילדיכם על שירי צאן ברזל כמו בייבי שארק. 

ייתכן שהילדים מצאו פה האק. דלת אחורית: איך להשיג זמן מסך ולעקוף את המגבלות של ההורים. 

הסרטון הכי נצפה בהיסטוריה: בייבי שארק הבלתי נסבל עם יותר מ-14 מיליארד צפיות.

ההורים המעצבנים האלה עלולים לפעמים להיות ביקורתיים ולחסום או להגביל טיקטוק, אינסטגרם ופייסבוק. יוטיוב לא נתפס אצלם אותו דבר. הוא ותיק, הם סומכים עליו, והם חושבים שהם מכירים אותו ויודעים מה יש שם. כולה שירים, זו לא רשת חברתית רעילה, נכון? 

לא בטוח שזה נכון. יש את יוטיוב קידס, שבסך הכל מצליח במשימתו לבנות גן סגור ומוגן לילדים. מצד שני יש את יוטיוב שורטס, שרק רוצה להיות טיקטוק. 

כך או כך, הותק יוצר תחושת מוכרות אצל ההורים, שהופכת למתירנות יחסית, ובחסותה הילדים עושים שם מה שהם רוצים. הסיפור על הפופולריות המדהימה של יוטיוב בפרק 183 של "בזמן שעבדתם" של דני פלד ושלי כאן באפל ובספוטיפיי.

ועכשיו תאלתרו

חשבתי שאני בא לשיחה קלילה. 

אבל בני פרבר מהפודקאסט המעולה "פשוט AI" הכין לי רשימת שאלות לא מתפשרת, כמו "מתי עף לך המוח מבינה מלאכותית בפעם הראשונה" (לא זוכר, אבל האחרונה היתה הבוקר), "מה שונה במהפכת ה-AI יחסית למהפכות קודמות" (המהירות), "איך ייראה העולם בעוד 20 שנה" (מעולה ומגעיל), ו"מה אנחנו הישראלים אמורים לעשות כדי לשרוד בעולם הזה" (להיות עוד יותר ישראלים). 

נדמה לי שלנו שלצד חוסר היכולת לתכנן לטווח ארוך, ועל זה יש לי הר ביקורת על ההנהגה, המהירות והתזזית של המהפכה הזו דווקא נותנת יתרון מובנה לישראלים. היכולת להשתנות, ללמוד ולאלתר כדרך החיים היא באמת הסופר-פאואר הישראלי, עוד מלפני קום המדינה.

כל המדינה הזאת היא הרי אלתור אחד גדול. ולצד החפיף והמרושל שלמדנו לתעב ובצדק, יש בו גם ראש פתוח, יצירתי, נועז, לומד, חצוף, מחדש ומטיל ספק. ועידן ה-AI כבר מתגמל היום בענק את מי שלא נצמדים לעבר ויודעים להשתנות, ובעצם ולכן נותן יתרון גדול לאופי הישראלי. בדיוק כמו טוביהו מהסיפור הראשון. 

אז למה חשוב לדבר על AI עכשיו בעברית? בעיני, המשימה חשובה שלנו היא לקחת את ה-AI ולדפוק על דלת של משפחה בישראל, וללמד ולהסביר שבכל התחומים המקצועות שכולנו נוגעים בהם, כמקצוענים או כצרכנים, AI הולך לגעת. שהוא ישנה את החיים של כל אזרח וכל לקוח. אם לא תבין איך ממיינים אותך כמועמד לעבודה או למשכנתא, איך משווקים לך מוצר, טיפול רפואי או מועמד פוליטי, לא תבין חלק חשוב מאוד מהדרך שבה החיים שלך פועלים. 

שאר התשובות שלי כאן בספוטיפיי ובאפל

מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן