תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן | צילום: קשת 12

מכירים אברה קדברה? לחש הקסמים מפעם. אבל מאיפה המילים אברה-קדברה? תהיו איתי רגע. 

הראשונים להשתמש ב-ChatGPT שהושק בחורף היו התלמידים, שכתבו איתו עבודות ותיחמנו את המורים. בכל העולם וגם בישראל. תנ"ך, בהיסטוריה, בספרות. בניו יורק נבהלו וחסמו אותו בבתי הספר - אבל די מהר הבינו, כצפוי, שאי אפשר לחסום את העתיד. וזה העתיד. 

בינתיים העתיד הזה נכנס ומשנה את הלמידה בכל תחום כמעט. שיעורים, שיעורי בית, עבודות, מבחנים - הכל משתנה. אבל יש דבר אחד שחוששים לגעת בו. מה צריך ללמוד, ועוד יותר: למה ללמוד בכלל.  (כאן מחכה לכם ספיישל התוכנית נקסט על בינה מלאכותית בשנת הלימודים הקרובה).

בתי כרמי התחילה עכשיו כיתה א'. דני עלתה ל-ג'. נורי נכנסה לגן. חברת הייעוץ המפורסמת בעולם, מקינזי, מאמינה שכשהבנות שלי תצאנה לשוק העבודה - נהיה קרובים ל-100% אוטומציה. נסביר: כבר היום בינה מלאכותית מחליפה כחצי מהעבודה של מתכנתים. אגב, היא גם מאבחנת מחלות לא פחות טוב יותר מרופא, ומודיעה לפציינט ברגישות רבה יותר ממנו. אז מה קורה ב-100% אוטומציה? ניסינו לברר דני פלד ואני ב"בזמן שעבדתם".

אולי זה משהו כמו: אני אומר למכשיר שלי "תבנה לי קופת חולים". וזהו. הוא יבין לבד שהמשמעות היא לכתוב את התוכנה שמחליפה רופאים, מנהלת דו-שיח עם המטופל, מבינה תסמינים, מפענחת מחלות, רושמת תרופות, מנהלת תיקים רפואיים, מגדירה מודל עסקי, בונה את האפליקציה, אפילו בוחרת שם קליט, לוגו, מה שצריך. אם להיות קיצוני, אנחנו נסתובב עם מכשיר שירגיש אותנו - אולי שעון חכם או טבעת - ומדי פעם נקבל בדואר את התרופה האישית שהבינה רקחה עבורנו. אולי זה יקרה יומיים לפני שהיינו אמורים להיות חולים. התרחיש הזה לא מופרך, להיפך: הוא חסר מעוף יחסית למה שעשרים השנה הקרובות יכולות להביא.

מורה בכיתה, אילוסטרציה (צילום: getty images)
מורה בכיתה, אילוסטרציה | צילום: getty images

מי נותן תלוש שכר

אחד ההסברים למקור של "אברה קדברה" בא מארמית - "שייברא כדבריי". מספיק שאני אומר - וזה קורה. 

לשם אנחנו הולכים. נגיד למכונה: תמציאי לי קופת חולים. תבני לי בנק. מה זה בסך הכל בנק? המון תוכנה. תמציא לי נטפליקס. עם הסדרות. בעוד 15-20 שנה? לא, זה לא מופרך.

איך נראה עולם כזה, שבו כולם יכולים לעשות הכל, אבל אף אחד לא צריך לעשות שום דבר? והנגזרת להיום - הבנות שלי צריכות ללמוד? מה בכלל היעד של הלמידה? אם זה "להפוך אותן לאדם מועיל בחברה" - עם ביטחון עצמי, תפיסת עולם, אחריות סביבתית, אמפתיה, שאיפות, נימוסים וכל זה, אז בטח. אבל אם אנחנו מדברים על תעסוקה ופרנסה - אין לאף אחד מושג במה הן יעבדו בעוד 15 שנה, ממה יתפרנסו, ואיך להכין אותן. 

ד"ש מהלייזר-דיסק

אם אתם סקפטים אני מבין אתכם. ראינו מספיק הייפים ובאזוורדס ובומים שבאים והולכים, או לפחות מבטיחים הרבה ומהר ומקיימים לאט ומעט. NFT, מטאוורס ולייזר דיסק, ג'אסט טו ניים א פיו. כל כך הרבה התלהבות, לרלרת וסחרחרת השקעות - ואז מתברר שבקושי מיני וכמעט מקציתי, והטרנד מפנה את מקומו לטרנד הבא. מי אמר שבינה מלאכותית, ההייפ של השנה, לא תלך באותה דרך? 

כי הבינה המלאכותית, בניגוד להרבה טכנולוגיות טרנדיות אחרות, איננה טרנד. היא תפיסת עולם שמעסיקה מדענים כבר יותר מ-100 שנים. היא טכנולוגיה שמפותחת יותר מ-50 שנה על ידי מדעניות ומדענים רבים, בהשקעה ניכרת של חברות ענק וממשלות. זה יותר מעשור שכולנו משתמשים בה יום יום, מתחת למכסה המנוע של גוגל, פייסבוק, ויזה או ווייז. כלומר בינה מלאכותית היא לא תחזית - היא טכנולוגיה עובדת. 

האנושות כבר חיה מעלותיה וחסרונותיה שנים רבות. אז מה קרה בשנה האחרונה? התרחשו כמה שינויים במקביל: קפיצה טכנולוגית ביכולות, וגם שינוי בדרך השימוש ובמוצר עצמו שאיפשר לכולנו לגעת ממש בינה מלאכותית, להשתמש בה ולהרגיש את כוחה. 

לראות מה צ'אט יודע לעשות בשפה שאנחנו מבינים, ליצור ציורים וסרטים וכל זה. העניין העולמי הוביל להשקעות מרובות ולהשקה של שירותים רבים, רבים מהם עדיין חצי אפויים.

אז יש הייפ, ללא ספק. הכל מוגזם. אבל זה לא רק בלון נפוח - הוא יושב על אדנים רחבים ויציבים של טכנולוגיה, ערך כלכלי מוכח וניסיון ארוך. עוד יהיו כשלונות ואוויר חם ייצא מכל מיני פינות. ולנו אין לנו ברירה אלא להחזיק את החבל משני קצותיו - גם להתלהב מבינה מלאכותית, ללמוד אותה ולרתום לצרכינו - וגם לחשוש משגיאותיה ונזקיה בטווח הארוך ולהתכונן לכל האופציות, ככל האפשר. מהתמודדות עם משבר האקלים, ניצחון על הרעב העולמי ועל המחלות בקצה החיובי - ועד הרס האנושות בקצה השלילי, וכל מה שבאמצע. וגם כולם יחד. 

בדרך, עשויים גם הסדר העולמי, הדמוקרטיה והקפיטליזם המערבי, להתערער מן היסוד. הסוף לעבודה ומעבר הכרחי להכנסה אוניברסלית בסיסית שהמדינה תשלם לנו כדי שנשרוד - הן חלק מהאופציות. 

אולי זה לא יקרה. אבל דבר אחד אני משוכנע שלא יקרה: הבינה המלאכותית לא פשוט תיעלם מסדר היום.

בינה מלאכותית, אילוסטרציה (צילום: דניס בליבוס, רויטרס)
צילום: דניס בליבוס, רויטרס

צרכנים? עובדים? נדפקתם

זה לא במקרה: ChatGPT הצליח לייצר את ההייפ המטורף הזה כי פנה לכולם, לציבור הרחב. אבל התועלת הכלכלית האמיתית לא נמצאת בלגבות 20 דולר ממיליוני משתמשים, אלא בלגבות מיליוני דולרים מכמה עשרות ארגונים גדולים. 

והנה עכשיו משיקה OpenAI את מנוע הבינה המלאכותית שלה לעסקים. החברה הקרובה שלה מיקרוסופט עובדת על זה במלוא הקיטור, וכך גם ענקיות הטכנולוגיה האחרות. אמזון, גוגל, סאפ, אורקל, יבמ, סיילספורס ועוד ועוד - כולן רוצות לאפשר לארגונים ולחברות להתנהל באופן הרבה יותר יעיל עם בינה מלאכותית. לוגיסטיקה יעילה, תמחור מוצרים, תחזיות מכירה, וגם משא ומתן עם עובדים הופכים לכר פורה לייעול קיצוני בעזרת בינה מלאכותית. 

וזה אומר שכשנבוא לקנות מוצרים, החברה שמוכרת לנו תדע בדיוק לא רק איך להוריד עלויות, אלא איך לגבות דווקא מאיתנו את המחיר המקסימלי שאנחנו מוכנים לשלם. מכונות בינה מלאכותית עומדות להחליף מנהלים בניהול משא ומתן על תנאי העסקה. הן ידעו בדיוק כמה אתה שווה לארגון; כמה אתה חושב שאתה שווה לארגון; מה הסכום שאתה לא מוכן לעבוד בפחות ממנו; וכמה עולה להחליף אותך במישהו אחר, אדם או מכונה.

זה נותן לארגונים הגדולים - כרגיל וכצפוי - יתרון עצום על הציבור הרחב. וגם כאן מישהו יצטרך להתערב. או שתקום הטכנולוגיה שתהפוך לבינה של הצרכנים והעובדים ככוח נגד, או שהמדינה תצטרך להתערב ולשמור עלינו ממשא ומתן אגרסיבי מדי מול הטכנולוגיה. 

שאלות קטנות

המחקר המרשים של מקינזי על עתיד הבינה המלאכותית ועתידנו לצדה כולל שלל עצום של הערכות, ניתוחים, נבואות, חישובים וגרפים, על התועלת העסקית שהטכנולוגיה הזו תביא לעסקים ולבעליהם. בסוף בסוף זרוקות להן כמה שאלות צנועות ולא פתורות, שנראות כאילו מישהו השליך אותן שם כדי לצאת ידי חובה. האמת שדווקא השאלות הללו - והתשובות החסרות - הן החלק המעניין ביותר במחקר:  

"איך ייראה עתיד העבודה ברמת הכלכלה מבחינת עיסוקים וכישורים? מה זה אומר על תכנון כוח אדם?

כיצד ניתן לתמוך בעובדים כאשר פעילויותיהם משתנות לאורך זמן? אילו תוכניות הסבה אפשר להקים? אילו תמריצים נדרשים כדי לתמוך בחברות פרטיות כשהן משקיעות בהון אנושי?

איך נוכל להתפרנס תוך כדי למידה – לבצע הסבה מקצועית תוך כדי המשך פרנסת המשפחה? אילו צעדים יכולים קובעי מדיניות לנקוט כדי למנוע שימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית בדרכים שפוגעות בחברה או באוכלוסיות פגיעות? האם ניתן לפתח מדיניות שתבטיח פיתוח ופריסה של בינה מלאכותית ממוקדת באדם, הכוללת פיקוח אנושי ונקודות מבט מגוונות שמתחשבות בערכים חברתיים?

עד כמה אנשים צריכים להיות מודאגים לגבי הופעת הבינה המלאכותית הגנרטיבית? בעוד שחברות יכולות להעריך כיצד הטכנולוגיה תשפיע על השורות התחתונה שלהן, לאן יכולים אזרחים לפנות כדי לקבל מידע מדויק וחסר פניות על האופן שבו היא תשפיע על חייהם ופרנסתם?

כיצד יכולים יחידים כעובדים וצרכנים לאזן בין הנוחות שבינה מלאכותית מחוללת מספקת לבין השפעתו על מקומות העבודה שלהם?

האם אזרחים יוכלו להשפיע על החלטות שיעצבו את הפריסה והשילוב של בינה מלאכותית יוצרת במרקם חייהם? חדשנות טכנולוגית יכולה לעורר יראת כבוד ודאגה באופן שווה. כאשר נראה שהחידוש הזה מתממש במלואו ומתפשט לכאורה בן לילה, ניתן להגביר את שתי התגובות. הגעת הבינה המלאכותית היוצרת בסתיו 2022 הייתה הדוגמה העדכנית ביותר לתופעה זו, בשל אימוצה המהיר באופן בלתי צפוי, כמו גם הצריכה שהתקבלה בין חברות וצרכנים לפרוס, לשלב ולשחק איתה.

כולנו נמצאים בתחילתו של מסע להבנת הכוח, טווח ההגעה והיכולות של הטכנולוגיה הזו. אם החודשים האחרונים הם מדריך כלשהו, השנים הקרובות יקחו אותנו לרכבת הרים הכוללת חדשנות מהירות ופריצות דרך טכנולוגיות המאלצות אותנו לכייל מחדש את ההבנה שלנו לגבי השפעת הבינה המלאכותית על העבודה שלנו ועל חיינו. חשוב להבין נכון את התופעה ולצפות את השפעתה. בהתחשב במהירות הפריסה של בינה מלאכותית יוצרת עד כה, הצורך להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית ולהכשיר מחדש את כוח העבודה הוא גדול.

לכלים אלו יש פוטנציאל ליצור ערך עצום עבור הכלכלה העולמית בתקופה שבה היא עוסקת בעלויות העצומות של הסתגלות והפחתה לשינויי אקלים. עם זאת, יש להם גם פוטנציאל לערער את היציבות עוד יותר מהדורות הקודמים של בינה מלאכותית. ניתן להשתמש בהם כדי לפגוע ברגשות, ליצור אי הבנות, לטשטש אמת ולהסית לאלימות ואפילו מלחמות. חברות, קובעי מדיניות, צרכנים ואזרחים יכולים לעבוד יחד כדי להבטיח שהבינה המלאכותית היוצרת תיצור ערך משמעותי - תוך הגבלת הפוטנציאל שלה להפריע לחיים ולפרנסה. הזמן לפעול הוא עכשיו". 

בקטנה.