"אל תעשו ילדים". מה ששמעתם. רמת הסיכונים של הבינה המלאכותית כל כך גבוהה, שעדיף לא להביא ילדים כרגע, עד שהמצב יתבהר. כך ממליץ מו גאודאת, מומחה בינה מלאכותית מוכר ולשעבר מנהל העסקים הראשי בגוגל X, בראיון שנתן בפודקאסט Diary of a CEO.
האיום של הבינה המלאכותית, יחד עם איומים כלכליים, גיאופוליטיים וסביבתיים מייצרים אי ודאות עצומה. "אם אתם באמת אוהבים את הילדים שלכם, האם הייתם רוצים לחשוף אותם לעתיד כזה?" שואל מו.
כמו בכל פעם שנוגעים לישראלי בילדים שלו, התגובות סביב האמירה זו בפייסבוק קיצוניות למדי. נועה לביא הזכירה ש"אנשים הביאו ילדים במהלך מלחמות גדולות ובמגיפות קטלניות, אולי כי לא היה להם אינטרנט להקשיב למומחים מהסוג הזה". "העולם הולך להיות יותר גרוע. מצד שני, עולם בלי ילדים זה התרחיש הגרוע ביותר", כתבה מוריה קור. "עולם עם פחות ילדים ופחות צפיפות נשמע מופלא", התמוגגה אפרת אלרון. "הבעיה היא שהיחידים שעשויים להיעתר לקריאה לא להביא ילדים הם המשכילים האינטלקטואליים, מה שיוביל לבעיה של דור אנושי פחות איכותי, פחות מודע ומתחשב בבעיות האקלים ובאופן כללי - פחות", הזהיר גיא בן שטרית.
ניסן שור דווקא נהנה מהפוסטים מזרי האימים שלי, לדבריו, כי מהדהדים את המחשבות שחולפות גם בראשו. שרית תהתה אם את אלה שיש… אפשר להחזיר ולקבל זיכוי? ורפי נעץ את הטוויסט: זו הבינה שהחליטה להכחיד את האנושות בעזרת קידום דעות כאלו בפיד.
בלי חרטות
לי יש 3 ילדות. דני, כרמי ונורי. הן כבר לא בגיל שאפשר להתחרט עליהן, אבל הן כן בגיל שעוד אפשר לכוון אותן בחיים. אבל עד שהן יתבגרו ויילכו לעבוד - יעברו עוד המון שנים. כבר היום הכל משתנה בקצב אדיר, לאן לכוון אותן? לאיזה חוג, מגמה, קורס, אילו תכונות לחזק?
מה ברור לי? שהן צריכות להפוך לנשים בוגרות ערכיות וחזקות, שיודעות לתקשר עם אנשים, להבין טכנולוגיה ולדבר אמנות, שיהיו בטוחות בעצמן ושיידעו ללמוד בעצמן. אבל האם זה מספיק? בנקודה הזאת, גאודאת צודק. עד לא מזמן, ידעתי שזה אמור להספיק. היום אני כבר לא יודע.
בשבוע שעבר כתבתי כאן על הצונאמי התעסוקתי שגליו הראשונים כבר נוגעים בחברות, ומזיזים תפקידים, אנשים ומשרות. מיכאל סוויפט כתב בתגובה פוסט תגובה מעניין. את הדברים היפים שכתב על ההרצאה שלי אני משמיט לטובת המשך הפוסט:
"אני חולק על ההנחה של דרור והמסגור שלו שהטכנולוגיה הזאת תוביל לגלי פיטורים המוניים ושאנחנו נמצא את עצמנו בעוד כמה עשרות שנים עם שיעורי אבטלה אדירים. אני מסכים שיהיו אנשים שיאבדו את מקום עבודתם ויהיו מי שבאמת יפגעו, אבל אלו מקרים נקודתיים, שנצטרך להתמודד איתם, זה חלק מכאבי הקידמה (צריך לדאוג לאותם אנשים) אבל אני טוען, שאנחנו לא נראה גלי פיטורים אדירים ושיעורי אבטלה גבוהים בגלל כניסת הטכנולוגיה הזאת לחיים שלנו. היא תייצר יותר מקומות עבודה. היא תנגיש ותוזיל שירותים ומוצרים שקיימים היום ותגדיל להם את הביקוש ואז יצטרכו יותר אנשים שיוכלו לספק את אותם שירותים ומוצרים.
"ההיסטוריה מלמדת אותנו שהטכנולוגיה רק מגדילה את התעסוקה ולא מקטינה אותה. היא מבטלת עבודות קיימות ומייצרת עבודות חדשות. כיום יש הרבה יותר אנימטורים ומעצבים גרפיים מאשר בשנות ה-60 כשהכל נעשה במחשב במהירות שיא ובעלות מזערית ביחס לעבר. יש פי כמה וכמה יותר עובדים בתחום הנסיעות והטכנולוגיה - מאשר סוכני נסיעות שהיו לפני 20 שנה. למרות שהטכנולוגיה חיסלה את מקצוע סוכני הנסיעות כפי שהיה קיים לפני 20 שנה".
ייתכן שמיכאל צודק. ייתכן גם שהדוח של גולדמן-זאקס צודק, ו-300 מיליון משרות עלולות להיעלם. לחזות במדויק את התוצאות הסופיות של שינויים טקטוניים - מיליוני משרות נעלמות, מיליוני אחרות נוצרות - זה אף פעם לא רעיון טוב. זה שההיסטוריה בצד של מיכאל - זה נכון. אבל ההיסטוריה עוד לא חוותה את המהפכה הזו, של בינה מלאכותית, כך שהשיעור שאפשר ללמוד ממנה הוא מוגבל.
וכך או כך, גם אם בשורה התחתונה יהיו יותר משרות - ההיסטוריה מלמדת אותנו שמדובר בעבודה לא לאותם אנשים. כלומר, בטווח הקצר, אנחנו בהחלט עלולים לראות מיליוני מובטלים, אם לא נהיה ביניהם. בטווח הקצר הבינה המלאכותית מביאה עמה המון גם המון פוטנציאל להמון אנשים. כל הסיבות הנכונות לגשת אל השורה התחתונה של מיכאל, שאיתה לא יכולתי להסכים יותר: "אל תפחדו מקדמה, תקבלו אותה בזרועות פתוחות, תתמחו בה, תיישמו אותה וככה לא תישארו מאחור".
ארץ השמש העולה מהר
כולם יודעים שיפן תקועה מבחינה כלכלית כבר עשרות שנים – אבל זה כבר לא נכון. הבורסה היפנית טסה, הכלכלה צומחת - והכל בגלל החלטות נכונות של הממשלה היפנית, כמו חינוך פיננסי, הגבלה בחוק על חזירות הבנקים, עידוד חיסכון והשקעות ועוד. צעדים שהיינו שמחים לראות גם בישראל.
יש הרבה ללמוד מהסיפור המרתק, של הכלכלה היפנית - שסקרנו בהרחבה דני פלד ואני ב"בזמן שעבדתם". כאן באפל וכאן בספוטיפיי.