בתערוכת האלקטרוניקה הגדולה 2013 CES, שהתקיימה לאחרונה, הוצגו שלל טלוויזיות חכמות – לא רק חכמות, אלא גאונות. הן יודעות לגלוש באינטרנט ולהביא לכם תכנים ישר למסך, הן יודעות להציג את הסרטים מהמחשב שלכם ומה לא.
ומה לעשות שהטלוויזיה שלכם היא לא כזו חכמה וסיימה בקושי בית ספר יסודי? יש בשוק המון פתרונות איך לשדרג את היכולות של הטלוויזיה, גם אם היא לא מצוידת בחיבור רשת, ולהפוך אותה לחכמה – בעיקר סטרימרים, מזרימי מדיה, שמשמשים כאמצעי מתווך בין הטלוויזיה שלכם לבין הרשת הביתית או העולמית, אבל לא בפתרונות האלה נעסוק כאן.
אנחנו נבדוק שלושה פתרונות פחות שגרתיים, חלקם מאוד זולים, כדי להפוך את הטלוויזיה שלכם לחכמה.
מבחינתנו, טלוויזיה חכמה פירושה טלוויזיה עם אפשרות נוחה לגלישה ברשת, ולקבלת תכנים בהזרמה אלחוטית מהתקן אחר, כמו מחשב אחר המחובר ברשת הביתית, או טלפון סלולרי. בדקנו דברים כמו יכולות הזרמה, קלות התקנה ושימוש, ידידותיות ותמיכה בעברית.
יקר וידידותי: LG Smart Box
חברת LG הקוריאנית החלה לשווק בארץ לאחרונה פתרון חביב מאוד להפיכת טלוויזיות טפשות לחכמות, פתרון שנקרא Smart Box. מדובר בקופסה אלגנטית, יותר קטנה מהממיר או הסטרימר הממוצע, אשר מכילה חיבורי רשת ויציאת HDMI, כמו גם יציאת צליל אופטית ושני שקעי USB, אם תרצו לחבר מקלדת ועכבר. ההתקנה קלה מאוד. חברו את הטלוויזיה, את השנאי והפעילו את הקופסה.
לקופסה החכמה של LG יש שני מאפיינים מעניינים. האחד, הוא השלט, ה-Magic Remote, שפועל כמו השלט של ה-Wii – אפשר להניע את הסמן על המסך באמצעות נפנוף של השלט בתנועה טבעית (בגירסה החדשה יותר, הוא גם יכלול זיהוי קולי בעברית). הוראות הכיול שלו גם הן פשוטות, ובעברית.
המאפיין המעניין השני, הוא שירות התכנים שמתלווה לקופסה. מגמה חדשה יחסית בקרב יצרניות הטלוויזיות היא לספק גם שירותי תוכן באמצעות חנויות מקוונות, שבאים כשירות מובנה בטלוויזיות החכמות החדשות. לסמסונג גם יש שירות כזה, המכוון לקהל הישראלי, אבל LG באופן ייחודי משהו – מציעה אותו בקופסת השדרוג.
כמות התכנים והאפליקציות שמציעה הקופסה, הוא די רחב וכולל לא מעט תכנים בעברית. יש כאן תכנים ישראליים כמו פרקים של החמישיה הקאמרית (לא באיכות הכי גבוהה שיש, וחבל) וסדרות ישראליות אחרות, לצד למשל תכני תרבות גבוהה, כמו הבלט ג'יזל בתלת ממד – בחינם. תכנים נוספים הם בתשלום, במסגרת השירות של LG. ועדיין, מגוון נאה מאוד, שיקרוץ לצופה הישראלי.
מבחינת היכולות האחרות, הדפדפן כאן הגון. מן הסתם הקלדת כתובות באמצעות השלט והגלגלת היא קצת קשה, אבל יש גם קיצורי דרך כדי להגיע לאתרים מועדפים בלחיצה בודדת.
בכל מה שקשור להזרמת תכנים, הקופסה הזו עושה עבודה טובה. הצלחנו להזרים לטלוויזיה בקלות סרטים מהמחשב, כמו גם מהטלפון הסלולרי, במקרה גם הוא של LG, באמצעות תכונת Smart Share.
הדבר היחיד שמעיב על כל הטוב הזה, הוא המחיר הגבוה יחסית של הקופסה, 799 שקלים – מחיר של סטרימר באיכות טובה, בטח שלעומת שני הפתרונות האחרים שמוצגים כאן.
אמצע הדרך: Android Stick
במובן מסויים, מערכת ההפעלה אנדרואיד היא סוג של גולם שקם על יוצרו. מערכת ההפעלה שבמקור תוכננה בעיקר לטלפונים סלולריים, אי שם בשנת 2008, כיום נמצאת במגוון רחב מאוד של התקנים, ביניהם גם מחשבים זעירים, בגודל של דיסק און קיי.
חברת ניופאן, יבואנית טושיבה, בכדי לחפות על העובדה שאין לה שירותים משלה, מצרפת את הסטיקים הללו לטלוויזיות שהיא מוכרת, ובדקנו בדיוק שילוב שכזה, שהושאל לנו מניופאן לסקירה.
הסטיק עצמו כולל כמה חיבורים. התקע היחיד הוא תקע ה-HDMI, שייכנס לשקע התואם בטלוויזיה שלכם, בחלק האחורי שקע USB לחיבור משדר-מקלט למקלדת ועכבר (המסופקים בידי ניופאן – דגם בסיסי של לוג'יטק) ושקע לכרטיס מיקרו SD, כך שהסטיק יוכל ליהנות גם מיכולת אחסון קטנה משלו. את החשמל הוא מקבל משקע USB פנוי בטלוויזיה ויש עוד שקע אחד – לעינית אינפרא אדום, ה"מדברת" עם שלט קטן שמגיע עם הערכה. מה שכן, האלומה די צרה, וצריך לכוון את השלט הזעיר המצורף ישירות לעינית.
החוויה בגדולה, היא חוויית אנדרואיד "קסטה" (גירסה 4), סטנדרטית, עם התאמות קטנות לטלוויזיה. הקטע המשעשע הוא שההתאמה לא מלאה, והרבה פעמים יש התייחסות לסטיק כ"הטלפון". אם יש לכם טלפון אנדרואיד, סביר להניח שדי מהר תרגישו בבית.
הטלוויזיה מציעה כמה אפליקציות בסיסיות, כאשר אפשר להתקין עוד כאלה מחנות הפליי של גוגל. הדפדפן הוא הדפדפן הסטנדרטי של אנדרואיד, שמציעה חוויית גלישה לא רעה על המסך הגדול.
אבל הפתרון הזה לא חף מבעיות. לעתים נתקלנו במקלדת שלא מחליפה בין עברית לאנגלית, וכדי להזרים סרטים מהמחשב, הצטרכנו להתקין עליו תוכנת שרת DLNA. מה שכן, סלולריים בעלי יכולת דומה, התחברו די בקלות למחשב שמציג שאת עצמו ברשת כ-Android iTV 9. חויית הצפיה בסרטי HD מלא, על אף התצורה החלשה יחסית של המחשב הזעיר הזה (מעבד ליבה בודדת חלש), הייתה חלקה והפתיעה לטובה.
בגדול, האנדרואיד סטיק הוא פתרון מוצלח, אבל הוא פחות ידידותי מהפתרון הקודם. המחיר שלו נע בין 400 ל-500 שקלים, אגב, זהו מחירה של קופסת אפל TV, שהחלה להימכר ממש לפני כשבועיים בישראל (ולכן לא נכללה בכתבה – נעדכן אותה כשנקבל אחת כזו לסקירה מאיידיגיטל).
זול ומלוכלך: Raspberry Pie
הפתרון הכי זול להפוך את הטלוויזיה שלכם לחכמה, במיוחד אם יש לכם כבר ערכה של עכבר ומקלדת ששוכבת בבית ללא מעש, מגיע אלינו מבריטניה. הכירו את ה-Raspberry Pie, מחשב זעיר בגודל של כרטיס אשראי שעולה רק 35 דולר (יש גם גירסה פשוטה יותר, ב-25 דולר) – כלומר, פחות ממאה עשרים שקלים – שפותח בעיקר למטרות חינוך ומחשוב זול, ללא כוונת רווח.
המחשב החמוד הזה, שניתן להזמין ברשת (עושים משלוחים לארץ, ולמיטב ידיעתנו, אין עליו מכס), הוא בגודל של כרטיס אשראי, מכיל מעבד ARM במהירות 700 מה"צ, חצי גיגהבייט זיכרון, שקע רשת ושני שקעי USB. ה"הרד דיסק" כאן הוא כרטיס זיכרון SD, כמו זה שיש כיום במצלמות דיגיטליות. אין כאן Wi-Fi, ואם תרצו חיבור שכזה, תצטרכו ל"בזבז" את אחד משקעי ה-USB. חיבור חשמל הוא מקבל דרך שקע מיקרו USB, ככה שתוכלו להפעיל אותו עם המטען של הסלולרי שלכם (אלא אם יש לכם אייפון). לפאי הפטל יש יציאות וידאו וקול גם דיגיטליות בדמות שקע HDMI (כבל לא מסופק בערכה), וגם אנלוגיות, בדמות שקע RCA לווידאו ("בננה") ושקע 3.5 מ"מ לצליל (שקע אוזניות) – מה שהופך אותו לפתרון אידיאלי גם לטלוויזיות ישנות יותר, שאין להן כניסת HDMI.
כפי שאתם רואים, זהו פתרון זול מאוד, אבל בנוסח "מרק כפתור" – צריך להוסיף לו לא מעט דברים שלא באים עם המחשב עצמו. אם אתם צריכים לרכוש לו את כל האביזרים, המחיר כבר מתקרב לזה של האנדרואיד סטיק.
בנוסף, תצטרכו לארגן לו תוכנת הפעלה בעצמכם, מה שהופך אותו לפתרון שלא מתאים לכל אחד, אלא למשתמשים מתקדמים יותר עם קצת ידע במחשבים, שגם יודעים ליצור אימג' לכרטיס זיכרון. מצד שני, יש מי שיראה בהתעסקות הזו הנאה.
ניתן להשיג לרספברי גירסה מותאמת אליו של תוכנת ניהול המדיה בקוד פתוח המשובחת XBMC, שתומכת גם בעברית. הממשק לא הכי נקי בעולם, והאפשרויות לעתים עשויות להיות קצת סבוכות, אבל היא עושה את העבודה, ובצורה די נאה. גם כאן, הופתענו מהעובדה שהמחשב הזה מזרים סרטים ברזולוציה של 1080 בקלילות ובלי קרטועים.
"פאי הפטל" הוא פתרון מגוון ובעל יכולות (במיוחד למי שרוצה להשתמש בלינוקס או פתרונות קוד פתוח באופן כללי), אבל הוא לא לכל אחד, והכי פחות ידידותי למשתמש הפשוט מכל הפתרונות כולם.