"לצרכן אין דרך לוודא שהוא בטוח"
רק לפני כשבועיים פרסמנו את התגלית של הבלוגר הבריטי, ג'ייסון האנטלי, שהבחין ביום בהיר אחד שטלוויזיית ה-LG החכמה שלו מציגה לו פרסומות מונחות, וכך גילה שגם המכשיר האלקטרוני שבסלון ביתו ובחדרו אוסף עליו מידע מעביר לחברה ללא ידיעתו. האנטלי, יועץ טכנולוגיית מידע (IT) במקצועו, החליט לחקור את הנושא וגילה במהרה שלא רק נתונים על התוכניות שצפה בהם הועברו למטה החברה, אלא גם פירוט של כל העברת ערוץ באמצעות השלט ואפילו מידע על אוסף הווידיאו הפרטי של המשפחה שבו צפה על מסך הטלוויזיה, הועבר לחברה לשימוש המפרסמים. לפי האנטלי, גם כשכיבה את כפתור "איסוף מידע על צפייה", המשיכה המערכת לאסוף את הנתונים.
כעת, מסבירים מומחים בעולם כי לא מדובר בתקרית חד פעמית, ומציינים כי ייתכן שמה שזיהה האנטלי, הוא רק קצה הקרחון של אפשרויות הריגול שמספקות הטלוויזיות המתקדמות הצוברות תאוצה ברחבי העולם. הטלוויזיות החכמות שמתחברות לאינטרנט מציעות יתרונות רבים כמו צפייה בתכנים ברשת, אפשרות לערוך קניות באמצעות הטלוויזיה, הורדת שירים מאייטיונס והתכתבות עם חברים ברשתות החברתיות. אלא שאותן יתרונות גם יוצרים פתח לא רק לחברות המסחריות, אלא גם להאקרים ולגורמים עברייניים לרגל אחרינו.
"הטלוויזיות החכמות הן מחשב לכל דבר ואין בעיה לרגל אחרינו באמצעותן", מסביר גיא מזרחי, מנכ"ל חברת סייבריה לאבטחת מידע, "כיום למיטב ידעתי, אין הוכחות לייתכנות סוסים טרויאנים בטלוויזיות, אבל מבחינה טכנולוגית אין בעיה לייצר תוכנה כזאת לטלוויזיה שגם ככה מחוברת לאינטרנט והמחשב הקטן שבתוכה פגיע ללא ספק להתקפות מהסוג הזה".
מזרחי מסביר שמלבד איסוף הנתונים, המוכר לנו מאתרי אינטרנט וספקים שונים, ניתן גם להשתלט לנו על הטלוויזיה ולפגוע בנו בצורה ממשית יותר. "כל מה שאני יכול לעשות במחשב: להתקיף אותו, לשאוב מידע שקיים בו, להשתלט עליו, לזייף תמונות על המסך ולהפעיל מצלמות ומיקרופונים ולצלם אותך או להאזין לך, כל אלה אפשר לעשות גם בטלוויזיה חכמה", הוא מציין. בעוד שקיימות חברות שהוקמו כדי לדאוג שדברים כאלה לא יקרו למחשב שלנו, בטלוויזיה תוכנות לאבטחת מידע עדיין לא קיימות. "כדי למנוע התקפות כאלה במחשב, ישנן כיום תוכנות אנטי וירוס, אבל בינתיים אין תוכנות כאלה שמתאימות לטלוויזיה, יצרנים לא מפתחים אותן, מסיבות כלכליות אבל גם בגלל שהטכנולוגיה מקשה על כך", הוא מוסיף. הטלוויזיות החכמות, כפי שהן מיוצרות היום אינן מאפשרות להתקין עליהן תוכנות חיצוניות, ביניהן גם תוכנות אנטי וירוס, ולכן, מסביר מזרחי, "לצרכן עצמו אין דרך לוודא שהוא בטוח".
אנטי וירוס לטלווזיה? יהיה רלוונטי בעתיד
בינתיים, הביקוש בישראל לטלוויזיות חכמות בישראל הוא נמוך באופן יחסי, ומהווה רק אחוזים בודדים מכלל הטלוויזיות הביתיות בארץ. המוצר הפופולרי יותר, מסביר אמיר כרמי, מנהל התמיכה של חברת ESET ישראל, הוא הסטרימר (מזרים מדיה) שמאפשר לחבר את הטלוויזיה למחשב הביתי וגם הוא נתון לסכנות דומות.
אלא שלפני שאנחנו נמנעים מלרכוש טלוויזיה חכמה או סטרימר, כרמי ממהר להרגיע ומדגיש שאין לציבור הרחב סיבה לדאגה. לפחות בינתיים. "כרגע אין שום סיבה לאדם הפשוט לחשוש מהשתלטות של האקר או עבריין על הטלוויזיה החכמה שלו", הוא אומר, "הפיתוח של 'סמארט טי וי' אצל כל חברה נעשה באופן אינדיבידואלי, כאשר כל יצרן מפתח את המערכת שלו. יותר מ-90 אחוז מהאנשים המכונים 'האקרים' משתמשים בכלים מוכנים, קודים שאחרים כבר יצרו, וברגע שכל הזמן מייצרים מערכות חדשות, ל'האקרים האמיתיים' לא משתלם לייצר קוד שישמש לאחוז מאוד מזערי של שוק הטלוויזיות".
ובכל זאת, גם כרמי לא שולל סכנה עתידית. "מה שמעריכים שיקרה בהמשך זה שיווצר תקן או מערכת הפעלה אחידה לכל הטלוויזיות החכמות, כמו שקורה בשנים האחרונות עם אנדרואיד וה-ioS. במצב כזה הנושא של וירוסים ואנטי וירוסים יתחיל להיות רלוונטי ונצטרך למצוא פתרון", הוא מסביר.
נוחות הצפייה מול הסכנה לפגיעה בפרטיות
איסוף נתונים באמצעות הטלוויזיה אינו דבר חדש. בעוד בישראל עושים שימוש ב"פיפל מיטר" כדי למדוד רייטינג, בארה"ב כבר קיימות חברות מחקר בתחום הטלוויזיה שעושות שימוש בנתוני צפייה בזמן אמת אותן הן רוכשות מחברות הכבלים והלווין. אחת מאותן חברות היא "רנטרק", שבין לקוחותיה ניתן למנות גם את קמפיין הבחירות של נשיא ארה"ב אובמה. אלא שאם בשוק הטלווזיות הרגילות הועברו נתונים כלליים על אנשים ספיציפיים בהסכמתם, כיום המידע רב הרבה יותר וקשה לוודא שאינו נאסף.
"בניגוד לטלוויזיות הרגילות, הטלוויזיות החכמות חייבות להיות מחוברות לשרתים", אומר עיתונאי הטכנולוגיה זיו קיטרו, "הטלוויזיות החכמות משדרות מידע כל הזמן, אבל ככל שהיצרניות מודות בכך – זה נעשה באופן אנונימי. אפשרויות המידע שאפשר לאסוף עלייך באמצעות הטלוויזיה החכמה הן גדולות הרבה יותר. את יכולות הריגול האינסופיות של החברות האלה ניתן היה לראות למשל באמצעות קונסולת המשחקים של מייקרוסופט - Xbox. בעבר, הודיעו אנשי החברה שהמצלמה שעל הקונסולה תופעל ללא הפסקה, כדי לזהות כמה אנשים משחקים בה. הם חזרו בהם רק לאחר שרעש ציבורי קם בעניין. או לפני שבוע כשהתגלה שהחברה מנטרת את השיחות בין השחקנים, כשמשתמשים שקיללו קיבלו אזהרה מטעם החברה. הדוגמאות האלה מראות שהיכולות קיימות. מה נעשה בפועל? החברות בכל מקרה לא יודו בשום דבר כזה".
אבל המידע שנאסף עלינו לא כולל רק סכנות, אלא גם שואף לאפשר לנו צפייה נוחה ויעילה יותר בתוכן הטלווזיוני שאנו צורכים. "אחת השאיפות המוצהרות של החברות הטלוויזיה החכמות, היא להתאים את עצמן ללוח השידורים שבחרת", אומר קיטרו לדוגמא, "את תבני לעצמך את לוח השידורים, וכמו בקניית ספרים באמאזון, הטלוויזיה תציע לך סדרות נוספות שאת עשויה לאהוב. חברת נטפליקס בארה"ב עושה זאת כבר היום".