למי שאין כוח לקרוא את הכתבה: מצלמה דמויית SLR שלא מחדשת אבל קצת מרגשת – ובעיקר יש אלטרנטיבות זולות ומוצלחות ממנה.
נתונים למבינים: רזולוציה של 10 מגה פיקסל, זום אופטי 20X, זום דיגיטלי 5X, מייצב תמונה, מסך 2.5", כרטיס זיכרון XD, מהירות צילום מקס' 13.5 fps.
מי אמר מצלמת גברים ?
החלטנו שאנחנו רוצים מצלמה דמויית SLR. למה? היא הרי פחות מקצועית מאחיותיה בעלות העדשות המתחלפות (ה-SLR שאינן דמוי) ויותר יקרה מאחיותיה הקומפקטיות (כלומר, הקטנות האלה שנכנסות לכיס).
הסיבה העיקרית : כי הן מצלמות מגניבות. הן מלאות פונקציות משוכללות, יש להן זום ענק וכשאתה בא לצלם את הילדים במסיבת פורים בגן, או מגיע עם המצלמה למילואים לצלם את החבר'ה בתנוחות מביכות לגילם, אז יש לך ביד תותח מרשים ולא מצלמה קטנה ומביכה, שאולי תוציא תמונות לא פחות טובות אבל לא תוציא אותך גבר שבגברים.
האולימפוס SP565-UZ בהחלט עונה על ההגדרה מגניבה. היא יפה, יש לה מסך גדול, רזולוציה של 10 מגה פיקסל ואיזה 200 מצבי צילום יעודים (כולל שני מצבים שונים לצילום זיקוקים, מצב צילום לשלג ופונקצית צילום שמצלמת רק כשהמצולם מחייך. באמת !)
גם הזום האופטי הגדול (X20) הוא יתרון ענק למצלמה (אני לא מאלו שמאמינים שאם אתה רוצה תמונות מקרוב – אז תתקרב...)
גם צילום הווידיאו בהחלט סביר למצלמת סטילס, והעובדה שהזום עובד גם בווידיאו היא יתרון גדול (ולא ברור מאליו).
ופה מסתיימות המחמאות
במצב AUTO (בואו נודה, זה המצב שאנחנו בדרך כלל משתמשים בו) הפלאש שאמור להיפתח באופן אוטומטי, לא נפתח גם בחדר חשוך, בתוך הארון מאחורי המעיל. התמונות יוצאות על פי רוב מרוחות, אלא בתנאי תאורה אופטימלים (וכשאני אומר תנאים אופטימלים אני מתכוון לקו המשווה בצהריים). אם אתה רוצה תמונות חדות רצוי שתבקש מכולם לא לנשום.
המצבים הייעודיים בהחלט מוצלחים (מצב תנועה מהירה, מצב צילום לילה) אבל להגיע למצב הרצוי צריך להתחיל לדפדף בתפריט די מסורבל – ובינתיים הסנונית שרצית לצלם במעופה כבר נמצאת אי שם מעל אפריקה.
המצלמה זוללת סוללות אצבע רגילות (4 סוללות !) כך שאמנם תבזבזו הרבה כסף, אבל לפחות תתנחמו בכך שאתם גם הורסים את הסביבה.
במקום עינית אופטית, שנותנת לך לראות מה שהעדשה רואה, יש מסך LCD קטן נוסף, שנותן לך לראות את מה שאתה יכול לראות במסך ה-LCD בגב המצלמה. זה סטנדרט שמתחיל להיות די מקובל במצלמות לא יקרות: לתת לך להרגיש כאילו יש לך עינית כמו שאתה רגיל, אבל בעצם לתת לך הקרנה דיגיטלית.
כרטיס הזיכרון הוא מסוג XD, הסטנדרט המקובל בדרום אזרבייג'ן. הפורמט הזה עולה פי ארבע מאחיו הסטנדרטי. אפילו בחירת מכסה העדשה המתנתק לא ברורה (ואם מישהו קורא את הכתבה הזאת וזוכר איפה השארתי את מכסה העדשה, אנא שלח מייל. החברה כבר רוצה את המצלמה בחזרה).
שעשוע מומלץ
נסו להדליק את המצלמה עם המכסה על העדשה ותראו איך המצלמה מתאמצת, מתנשפת ולבסוף זורקת את המכסה על הרצפה. מגניב.
לסיכום
אולימפוס SP565-UZ היא מצלמה חמודה עם כוונות טובות. מהסוג שכיף לבלות איתה, אבל לא להתחתן. מחפשים מצלמה פשוטה ולא יקרה שתוציא תמונות טובות בלי יותר מדי מאמץ? רדו מההר, קנו מצלמת כיס.