הרפורמה בפס הרחב יוצאת לדרך, ותאפשר לצרכנים לחסוך כסף רב על התקשורת הקווית - קו האינטרנט והטלפון. עדיין קיימים קצוות פתוחים באשר לביצוע הרפורמה, שכן חברות התקשורת ומשרד התקשורת עדיין לא השלימו את הפרטים הקטנים של יישומה. בנוסף, כמו בכל רפורמה גדולה, גם כאן צפויים חבלי לידה טכנולוגיים ושיווקיים, לפחות בחודשים הראשונים.
מה כוללת הרפורמה?
הרפורמה בפס הרחב תאפשר לחברות תקשורת לחכור מבזק קווים, להגיע לבית הלקוח ולמכור לו חבילת שירותים מלאה הכוללת אינטרנט, טלפון, טלוויזיה ושירותים נוספים. המהלך יאפשר לחברות קטנות להציע חבילות שירותים מלאות, מה שצפוי להוזיל את השירותים במידה רבה.
כך גם תיפסק ההפרדה בין "ספק" ל"תשתית". מעתה, המוצר ייקרא פשוט קו אינטרנט, שיגיע מספק אחד וישולם בחשבונית אחת. מאחורי הקלעים, תשלם אותה חברה לבזק כ-50 שקל בחודש להחכרת הקו (המחיר המדויק תלוי במודל חישוב מסובך, שלא אמור להטריד את הלקוח).
מתי תצא הרפומה לדרך?
הרפורמה בפס הרחב תצא לדרך ב-17 בפברואר. משרד התקשורת קבע כי החל ממועד זה תתחיל בזק למכור קווים למתחרות, שמצדן יתחילו לשווק שירותים חדשים. היות שכל המהלך מסובך למדי וצפוי לסבול מעיכובים, סביר יותר שיישום הרפורמה יתחיל למעשה במארס, והוא צפוי לצבור תאוצה בהדרגה בחודשים הבאים.
אילו חברות לוקחות חלק ברפורמה?
אין חברת תקשורת בישראל שלא תושפע מהרפורמה בפס הרחב. היא חשובה בעיקר לחברות שמכונות כיום "ספקיות אינטרנט" - חברות ענק כמו 012 סמייל (פרטנר) ו-013 נטוויז'ן (סלקום), וחברות קטנות כמו אקספון וטריפל סי. ייתכן גם שיצוצו מפעילות חדשות. גולן טלקום, למשל, דיברה גבוהה-גבוהה על כניסה לפעילות בתחום הנייח אם הרפורמה תצא לדרך.
בעקבות הרפורמה, אותן חברות קיימות וחדשות יעברו לחזית הבמה, ויציעו כאמור חבילות שירות מקיפות. מי שהיתה עד כה בקדמת הבמה, בזק, תעבור בחלק מהמקרים אל מאחורי הקלעים. חברות השירותים (הספקיות) ייהפכו הלכה למעשה לחברות שירותים, וחברות התשתית - לחברות תשתית.
כיצד יושפעו המחירים?
תמחור השירות לצרכן עדיין לא נקבע באופן רשמי, אבל חברות בשוק אמורות להציע חבילות ראשונות כבר בשבועות הקרובים. קו אינטרנט (ספק ותשתית) במהירות 40 מגה יעלה כ-85 שקל לחודש, לעומת כ-130 שקל כיום בבזק. קו אינטרנט במהירות 100 מגה יעלה 99 שקל, לעומת כ-145 שקל כיום בבזק. חבילת דאבל, אינטרנט וטלפון קווי, תעלה 105-115 שקל, לעומת כ-185 שקל כיום בבזק. ייתכן שסלקום תציע סל של אינטרנט, טלפון וטלוויזיה במחיר שנע סביב ה-200 שקל. מדובר בהצעות זולות ב-30 עד 50 אחוז ממחיר השוק כיום.
איך יתבצע היישום?
ההתקוטטות על אופן יישום הדברים עוד נמשכת בעוז בין החברות, ומשרד התקשורת משמש שופט הזירה. בעיקרון, לקוח שמחובר כיום לתשתית של בזק באינטרנט ולספקית אינטרנט כלשהי, יוכל לבקש מהספקית להתחבר לשירותיה לפי ההצעה החדשה, וזו אמורה לבצע את החיבור מרחוק.
עם זאת, בפועל הדברים עדיין לא נסגרו. הבלגן גדול כל כך, עד שבאחת החברות שמעוניינות להצטרף לשוק החדש אמרו שהרפורמה עלולה להיכשל על הטכניקה. אם זה לא יהיה פשוט כמו ניידות המספרים - כלום לא יקרה, העריכו בחברה.
כך, למשל, לא ידוע אם ספקית האינטרנט תנתק את הלקוח מהתשלום לבזק, או שהלקוח יצטרך לעשות זאת בעצמו, וגם לא ברור מתי הוא יידרש להתנתק מבזק - לפני או אחרי החיבור לספקית החדשה.
כמו כן, החילופים האלה משתנים בהתאם לסוג נתב ה-WiFi שבבית הלקוח: אם יש לו נתב פרטי, לא תהיה לו בעיה להתחבר. ואולם אם הלקוח רכש את הנתב מבזק במודל חיוב-זיכוי - הוא יצטרך להמשיך ולשלם עליו עד סוף תקופת התשלום. אם הלקוח רק חוכר את הנתב מבזק תמורת 10 שקלים בחודש (מודל שבזק מפעילה מאז נובמבר 2013), הלקוח יצטרך לפדות את הנתב. על פי החוזה מול בזק, מדובר במחיר של 200 שקל. משרד התקשורת יצטרך לקבל החלטות כשטובת הלקוח ופשטות ההפעלה לנגד עיניו.
איך תגיב בזק?
בזק לא מתנגדת להרפורמה, אך בחברה מעוניינים שהיא תיושם בתנאים שלה. עד כה עשתה החברה לא מעט כדי לעכב את הרפורמה, כולל שתי פניות לבג"ץ, שלא הועילו לה.
לבזק יש כמה דרכים להתמודד עם המצב החדש. ראשית, היא יכולה להוריד מחירים - מחירי הטלפון של בזק אמנם מפוקחים, אבל מחיר האינטרנט אינו מפוקח. היא תוכל גם להוזיל במעט את שירות האינטרנט וליצור חבילות תקשורת מעט יותר אטרקטיביות ללקוח. הפחתת התעריף לא תהיה דרמטית, כי אם בזק תוריד משמעותית את מחיר הקו, תופעל מולה רגולציה שמחייבת להוריד גם את מחיר הקו לספקיות התקשורת (פרקטיקה רגולטורית המכונה "צמצום מרווחים").
שנית, בזק יכולה להמשיך לבדל עצמה ממתחרותיה באמצעות איכות הקו והשירות שלה, שעדיין נחשבות עדיפות על המתחרות. לבזק יש גם חבילה של שירותי ערך מוסף ללקוחות האינטרנט שלה, כמו אחסון בענן, שניתן ללא הגבלת נפח ובחינם.
שלישית, לבזק יש גם ספקית אינטרנט, בזק בינלאומי, שהיא הגדולה בשוק. מאחר שהיא אינה מוגבלת ברגלוציה, היא יכולה ליהפך לזרוע המוזלת של בזק, ולהציע הצעות תחרותיות לכל מה שיצוץ בשוק - אפילו חבילה מאוחדת עם yes, שגם היא חלק מקבוצת בזק.
איך תגיב HOT?
לשאלה זו אפשר לענות במלה אחת: טריפל. זהו הקלף החזק של החברה, והיא תמשיך לשווק אותו - אולי אף להפחית מחירים בקרוב. HOT גם יכולה לצרף לחבילה (כפי שהיא כבר עושה) הצעה סלולרית מבית HOT מובייל.
מהם המהלכים הבאים?
אין ספק שרפורמת השוק הסיטוני - או בשמה הקליט יותר, רפורמת הפס הרחב - תשנה את השוק. היא תכניס תחרות בענף הקווי, תפגע ברווחיות המונופוליסטית של בזק ו-HOT, ותפעל לטובת הצרכן. היא אף תדחף את החברות לכיוון של חבילות תקשורת, והשוק יתאחד לקבוצות תקשורת מרובות שירותים.
אחד הדברים שמשרד התקשורת צריך להחליט, ומהר, הוא טווח הזמן שלאחריו ניתן לקבוע כי הרפורמה הוכיחה את עצמה, ואז ניתן יהיה להסיר את מגבלות הפיקוח על בזק. מאותו רגע תוכל בזק למזג את החברות הבנות, והפיקוח על מחירי הטלפון יופסק. אלה הן פרקטיקות רגולטוריות מיושנות, שעדיף שיעברו מן העולם.
בעיה אחרת ברפורמה קשורה ל-HOT: עם התחלת הטיפול ברפורמה, הבטיח משרד התקשורת לטפל גם ב-HOT. מאחר שהחברה היא חלק מדואופול התשתיות, אין סיבה שבזק לבדה תמכור קווים בכפייה למתחרות במחיר מפוקח. משרד התקשורת הבטיח שיידרשו לו רק כמה שבועות להכנסת HOT לסד הפיקוח, אך לא ידוע מדוע זה לא קרה עד עתה.
הפס הרחב בישראל - לא רחב מספיק
ויכוח ותיק בעולם התקשורת הוא על השאלה כיצד נכון להגדיר את המונח "פס רחב". משרד התקשורת בישראל לא מתעסק בזה, אבל רשות התקשורת האמריקאית (FCC) בהחלט כן.
ב-FCC החליטו לבחון את ההגדרה שנוסחה ב-2010 לפס רחב ראוי לשמו, שלפיה מהירות הורדה של 4 מגה-ביט לשנייה והעלאה של 1 מגה-ביט מספיקה כדי להיקרא פס רחב.
אלא שבעקבות הבחינה המחודשת, שינתה כעת הרשות האמריקאית את ההגדרה, ובחדות. FCC קבעה כי פס רחב מעתה הוא חיבור עם מהירות הורדה של 25 מגה-ביט לשנייה ומהירות העלאת קבצים של 3 מגה-ביט לשנייה.
בעקבות השינוי, קבעה הרשות כי ל-55 מיליון אמריקאים - כ-17% מהאוכלוסייה - אין כיום פס רחב בביתם. ההגדרה החדשה גם חשפה את הפער הדיגיטלי בארה"ב, שבו 53% מהתושבים באזורי הספר (מחוץ לערים) אינם מחוברים לפס רחב.
מה היה קורה לו היו מחילים את הגדרת הפס הרחב הזאת על ישראל? שוד ושבר. קצב ההורדה בישראל הוא אולי סביר בהשוואה עולמית (מקום 28 בעולם), ועל פי המדד המקל Netindex, הוא 29.8 מגה-ביט לשנייה בממוצע (מקום 28 בעולם) בהורדה ו-3.2 מגה-ביט בהעלאה (מקום 63 בעולם). אלא שאם בודקים לפי מדד מדויק יותר, כמו זה של אקאמאי, רק 18% מהישראלים מקבלים בכלל אינטרנט בקצב גבוה מ-15 מגה-ביט לשנייה.
לא צריך ללכת רחוק. מספיק להציץ באתרי האינטרנט של בזק ו-HOT כדי להבין את הפיגור שלנו בקצב העלאת נתונים. רק מי שיתחבר לקצבים המהירים שהחברות מציעות, 40 ו-100 מגה-ביט לשנייה, יקבל מקסימום של 3 מגה-ביט בערוץ העולה, וגם זו לא מהירות מובטחת.
עוד ב-TheMarker:
