חברות הביטוח הודיעו באחרונה כי הן מפסיקות למכור ביטוחים סיעודיים פרטיים, ובעקבות זאת אנשים רבים בדקו אם יש להם ביטוח סיעוד. כך גם ביקשה לעשות יעל, שהקלידה במנוע החיפוש של גוגל "האם יש לי ביטוח סיעודי" ונכנסה לתוצאה הראשונה שקיבלה. לאחר שמילאה את הפרטים שלה, במקום לקבל את התוצאות אונליין, הופיעה הודעה על גבי המסך שייצרו עמה קשר טלפוני בימים הקרובים.
לאחר כמה ימים, סוכן ביטוח פרטי יצר קשר עם יעל. היא הופתעה, שכן את המידע שביקשה היא ציפתה לקבל ממשרד האוצר. כך התברר לה שהפרטים שהיא מילאה לא היו באתר הרשמי של משרד האוצר - שכלל לא דורש השארת מספר טלפון בטופס ההרשמה שלו לשירות - אלא באתר של סוכנות ביטוח פרטית.
האתרים הייעודיים של משרד האוצר
בשנים האחרונות, בעקבות שינויים רגולטוריים, הקים משרד האוצר כמה אתרי אינטרנט ייעודיים, שנועדו לאפשר לציבור לאתר נכסים פיננסיים. אחד מהם הוא הר הכסף, שהושק ב-2013, ומאפשר איתור כספים בקופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה שאינם פעילים. לפי נתוני רשות שוק ההון בדו"ח מ-2017 סך הכספים הצבורים ב-1.2 מיליון חשבונות לא פעילים, שהקשר עם בעליהם נותק, הוא 15.2 מיליארד שקל.
\
אתר אחר - הר הכסף 2 - הושק ב-2016 והוא מאפשר איתור חשבונות בנק אבודים. אתר שלישי - הר הביטוח - הושק ב-2017 ונותן לציבור מידע לגבי פוליסות הביטוח הקיימות על שמו בחברות הביטוח. כלל השירותים הללו ניתנים בחינם ובלחיצת כפתור, מנגנון שפועל באמצעות מסירת מספר תעודת זהות, כך שאין צורך במסירת מספר הטלפון.
המבקשים לאתר את הנכסים שלהם ומעוניינים להגיע לאתרי משרד האוצר באמצעות חיפוש בגוגל, יקבלו פעמים רבות בתוצאות החיפוש בנוסף לאתרים הרשמיים, גם מגוון רחב של אתרים פרטיים שמציעים לאתר את הכספים האבודים, כפי שקרה ליעל. לעתים האתרים הפרטיים יופיעו ראשונים ברשימת החיפוש, בין אם כמודעה (קישור ממומן) ובין אם כאתר מן המניין. מי שלא בקי בהבדלים, שלעתים אינם בולטים במיוחד, לא תמיד יידע לזהות את האתר הרשמי על פני האתרים הפרטיים. חלק מהאתרים הפרטיים מוסיפים גילוי נאות, אך חלקם כלל לא מציינים את העובדה שמדובר באתר פרטי שאינו שייך למשרד האוצר.
בין תוצאות החיפוש אף הופיע אתר שציין כי הוא פועל "ברישיון של משרד האוצר", יחד עם מספר רישיון וסמל רשמי של המדינה, אך אז התברר כי מספר הרישיון מתייחס לרישיון של סוכנות הביטוח.
עו"ד גיא אופיר, העוסק בדיני אינטרנט ומשפט מסחרי מסביר כי "מעיון בחלק מהאתרים המציגים עצמם בכותרת הר הכסף, נראה כי לפחות חלקם פועלים בצורה שעלולה להטעות את הציבור. חלק מהם נראים במבט ראשון קשורים במישרין או בעקיפין עם הפרויקט של משרד האוצר".
לדבריו, "גולש סביר יכול לחשוב שהוא מוסר את פרטיו לרשות מוסמכת, ולא לדעת כי הוא מוסר אותם לחברה פרטית. אין לצפות מהגולש לפענח רמזים בכל אתר כדי להבין מי עומד מאחוריו. ידוע, כי גולשים שוהים כיום בעמודי נחיתה זמן קצר, וגולש ממוצע עלול להיות מוטעה. אותם אתרים אשר רוכבים על בלבול זה, עלולים להיות חשופים לתביעות הן לפי חוק העונשין, והן לפי חוקים אזרחיים".
מציעים שירותים נוספים בתשלום
פעמים רבות השירותים שמציעים הגופים בתשלום הם אכן שירותים נוספים על אלה שניתן לקבל באתר של משרד האוצר. כך למשל, השירות החינמי שמספק משרד האוצר במסגרת הר הכסף הוא רשימת הגופים שבהם יש ללקוח חשבונות או פוליסות לא פעילים ופרטים על סוגי הפוליסות (קרנות פנסיה, קופות גמל וכדומה). האתר לא מספק מידע נוסף, כמו מהי היתרה שבפוליסות הללו. כדי לקבל מידע זה על הלקוח לפנות ישירות לגופים שברשימה ולקבל את המידע מהם, גם כן בחינם. כדי לחסוך את הפנייה לגופים המוסדיים ניתן להשתמש באתר המסלקה הפנסיונית, שהוקם ב-2013 ונמצא בפיקוח רשות שוק ההון. האתר מאגד את המידע אודות החסכונות הפנסיוניים וכולל פירוט של הכספים שנצברו בחיסכון הפנסיוני, וכן מידע לגבי אילו חשבונות פעילים ואילו לא. קבלת המידע כרוכה בתשלום סמלי של כמה עשרות שקלים - למשל, בקשת מידע מהגופים הפנסיוניים באמצעות המסלקה עולה 20 שקל.
האתרים הפרטיים שמציעים שירותים נוספים בתשלום מציעים למשל בדיקה של היתרות בקופות הקיימות (שירות שקיים במסלקה) או בדיקת כפל ביטוחים ומתן ייעוץ בנוגע לכספים או לביטוחים הללו. בחלק מהאתרים הפרטיים לא מצוינת האופציה לקבל את השירות החינמי ישירות ממשרד האוצר.
ערכנו חיפוש בגוגל של השורה "האם יש לי ביטוח סיעודי" והתוצאה הראשונה שהופיעה - כקישור ממומן - נשאה את הכותרת "הר הביטוח בדיקה חינם", כשהכתובת של דף הנחיתה היתה bituach.org. עם הכניסה לקישור עולה טופס הרשמה תחת הכותרת "בדיקה מקצועית בהר הביטוח", שבו נכתב כי השירות חינם, יחד עם בקשה להשאיר מספר טלפון (דבר שלא נדרש באתר משרד האוצר). כשגוללים מטה, מוסבר באתר שיש הבדל בין "בדיקה עצמית" - שאותה ניתן לעשות לבד באתר הר הביטוח ל"בדיקה מקצועית" - שאותה מציעים באתר, והיא כוללת גם בדיקה "האם אתם באמת 'סובלים' מתופעה של ביטוח כפול, ביטוח יקר או חוסר ביטוח".
ואולם חלק מהגולשים כלל לא גוללים מטה ומסתפקים במילוי הפרטים בטופס. רק כשקוראים את תנאי השימוש, מגלים שהדף הוא מטעם "המרכז לביטוח וכלכלת המשפחה", שסירבו להתייחס לפניית TheMarker בנושא.
אזהרות לציבור מטעם המועצה לצרכנות
המועצה לצרכנות פירסמה בסוף 2017 וגם בסוף 2018 אזהרות לציבור מפני חברות שמנצלות לכאורה את מנועי החיפוש החינמיים הר הכסף והר הביטוח. האזהרות פורסמו לאחר שהתקבלו במועצה לצרכנות פניות רבות של צרכנים שלדבריהם הוטעו ושילמו כסף עבור השירות שניתן חינם.
באתר המועצה לצרכנות נכתב: "כך נופלים בפח צרכנים רבים, חלקם קשישים, שמעבירים את פרטי האשראי שלהם לאותן חברות. בתלונות למועצה לצרכנות חלק מהצרכנים מוסרים כי לאחר ששילמו את הכסף לא קיבלו תמורה, ואף אינם יכולים ליצור קשר עם החברה שפנתה אליהם. בחלק מהמקרים, נציג השירות אף מציג את עצמו כמי שפועל מטעם משרד האוצר".
המועצה לצרכנות המליצה לציבור להיכנס רק לאתר האינטרנט שמופעל על ידי המדינה, שבו השירות ניתן חינם, וכן להימנע מלתת את פרטי כרטיס האשראי לנציגי החברות שפונות לצרכן בטלפון. שמות בתי העסק שהתקבלו עליהם תלונות פורסמו באתר האינטרנט של המועצה. מהמועצה לצרכנות נמסר כי גם במהלך 2019 התקבלו אצלם עשרות תלונות נוספות בנושא ובכוונתם לפרסם בקרוב עוד אזהרה לציבור.
גם בארגון אמון הציבור, עמותה ללא מטרות רווח המטפלת בכ-20 אלף תלונות צרכניות בשנה, התקבלו במהלך השנה תלונות בגין גביית תשלום של כמה מאות שקלים עבור השירות החינמי של איתור כספים אבודים. באחת התלונות נכתב: "אמי נפטרה לא מזמן. רצינו לאתר כספים שלה בקופות גמל, ביטוחים וכדומה ופנינו לחברת ויז'ן גרופ". בהמשך התלונה היא מציינת שהיא חויבה בגין השירות ב-590 שקל, אך לדבריה, במהלך השיחה עם נציגי השירות (לאחר שהחיוב בוצע) היא קראה שזהו שירות שניתן לקבלו בחינם וביקשה זיכוי. כפי שעולה מפנייתה של הלקוחה לאמון הציבור, אף שוויז'ן גרופ הבטיחה לזכות אותה, היא לא קיבלה את הכסף.
בתגובה לפנייה מטעם אמון הציבור, השיבה החברה כי היא זיכתה את הלקוחה במלוא הסכום עוד לפני שהגיעה פנייתה, אך הזיכוי התעכב לטענת החברה בגלל מעבר של ויז'ן גרופ לחברת סליקת אשראי אחרת.
בתגובה לפניית TheMarker מסרה ויז'ן גרופ כי "אם יש פוטנציאל למציאת כספים, לאחר סקר שאלות מקיף שהלקוח ממלא, אנחנו מציעים לו את הבדיקה המקיפה שכוללת ניתוח ופגישה עם סוכן ביטוח בבית הלקוח, שירות שניתן בתשלום. זהו תהליך שאנחנו משקיעים בו זמן ומאמץ משום שהמומחה הפנסיוני שלנו מנתח את הדו"ח שמגיע מהמסלקה, וללקוח יש אפשרות לקבל פגישה עם מומחה. במנגנון הר הכסף חסר מידע על הקופות הפעילות שיש ללקוח, מאיפה הקופות האלה נוצרו, כמה כסף יש בהן ועוד, לעומת השירות המקצועי שאנו מעניקים". לגבי התלונה הספציפית, מסרו בחברה כי הזיכוי התעכב בגלל מעבר החברה לחברת סליקת אשראי אחרת, וכי הלקוחה התחרטה, אך לא מהסיבה שצוינה.
"האכיפה תעזור למיגור התופעה"
ברשות להגנת הצרכן מכירים את התופעה. לדברי אניטה יצחק, סגנית הממונה וראש אגף חקירות ומודיעין ברשות, התופעה של מתן ייעוץ לשירותים פיננסיים - ובהם איתור כספים אבודים אך גם החזרי מס תיווך להלוואות ומיחזור משכנתאות - נהפכה בשנים האחרונות לתופעה רחבה. "יש לנו כרגע על השולחן כ-40 חקירות שמתנהלות בתחום זה".
לגבי חברות שמציעות איתור כספים אבודים, מציינת יצחק כי חלק ניכר מהתלונות שהגיעו לרשות הוא לכאורה הטעיה בשיווק - יש חברות שנותנות לצרכנים להבין שהן נציגות של משרד האוצר. לדברי יצחק, התקבלו אצלם תלונות שלפיהן מעבר לסכום הראשוני של פתיחת התיק, הוחתמו הצרכנים על הסכם שבו התחייבו לשלם 20% מהסכום שהחברה תאתר. "חלק מהכספים שהחברות הפרטיות מאתרות הם לא כספים אבודים, אלא למשל קרנות פנסיה פעילות, והצרכנים לא בהכרח מבינים מהו הסכום שהם יידרשו לשלם בסוף על השירות", אומרת יצחק.
עם זאת, יצחק אופטימית כי לדבריה "לאחר שלוש שנים ממוקדות של פעילות בתחום הטלמרקטינג למוצרי צריכה, הצלחנו כמעט למגר את התופעה. לכן אני מאמינה שכשהאכיפה תיראה בשטח, ניתקל פחות בתופעה הזאת". לדבריה, לוקח זמן לבסס את הראיות. "במקביל, אנחנו עובדים גם עם רשות שוק ההון כדי לראות כיצד מונעים מהחברות לתת את השירותים וגם כדי להעלות את המודעות של הציבור. בקרוב נצא בקמפיין כדי להבהיר לציבור שיש שירותים שניתן לקבל חינם".
"פועלים להסרת אתרים מתחזים"
מרשות שוק ההון נמסר: "רשות שוק ההון פעלה להקמת כלים לתועלת ציבור המבוטחים כדי להגביר את התחרות והשקיפות בתחומים השונים ולשפר את יכולתם לבצע פעולות ולבחור במוצרים המתאימים ביותר עבורם. על מנת להפוך את הכלים נגישים, הרשות שמה לה למטרה לאפשר למבוטחים לאתר בקלות ובמהירות את המידע שלהם, ובצורה מקוונת ככל שניתן.
"הרשות פועלת במסגרת סמכויותיה למיגור תופעות פסולות של התחזות, שימוש לרעה בנתונים והטעיית הציבור. כך לדוגמה פעלה הרשות להסרת אתרים מתחזים או הסרת הטעיות באתרים פעילים וכן פועלת בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים, הרשות להגנת הצרכן ומשטרת ישראל בנושא. הרשות ממליצה לציבור להימנע מהעברת פרטים מזהים לגורם שאינו מוכר - וכן לבדוק כי האתר שגולשים בו מזוהה עם סיומת האתרים הממשלתיים gov.il".
"פוטנציאל הונאה גבוה" - כך תתמודדו
מנכ"ל איגוד האינטרנט, עו"ד יורם הכהן מסביר כי העסקים שמשתמשים בטרמינולוגיה ובמיתוג של "הר הכסף" ו"הר הביטוח" אינם עוברים על החוק. ואולם לדבריו נוצרת בעיה שלא נבדקה - האם מהלך זה הוא פתח להתחזות לשירות שהמדינה מספקת? כהן מסביר כי נוצרת בעיה נוספת, במצב שנאסף מידע אישי, האם איסוף מידע זה עומד בתקנות הגנת הפרטיות?
"הרגולטורים חייבים לספק תשובות אם נבדקו כל הבעיות שנוצרות סביב השירותים הללו", אומר הכהן. "אלה שירותים שהמדינה השקיעה בפיתוחם והם ניתנים בחינם, אבל לא מעט גופים פרטיים התלבשו עליהם. צריך לבדוק לעומק את הפעילות שלהם. אותם עסקים שומרים את המידע במאגר שלהם ויש בכך פוטנציאל להונאה. כשיש הרבה פרטי זיהוי - זה מסכן את המשתמש ועלול לאפשר לנוכלים להשתלט על הכסף", הוא מוסיף.
לכל אזרח שמעוניין לבחון את נכסיו הפיננסיים באמצעות גלישה לאתרי משרד האוצר, מציע הכהן שלוש עצות לצריכת השירותים האלה בצורה יעילה ובלי למסור פרטים מזהים לגופים מסחריים שעלולים לנצל את המידע הפרטי. "ראשית, כתובת של אתר ממשלתי ישראלי מסתיימת ב-gov.il ולא בסיומת אחרת כמו com או org", מסביר הכהן.
שנית, אם בכל זאת המשתמש מעוניין לצרוך שירות באמצעות אותם גופים מסחריים שמופיעים בתוצאות - עדיף להסתמך על כאלה שהסיומת שלהם היא il, מסביר הכהן. "המשמעות של כך היא שהאתר מנוהל באיגוד האינטרנט ואם אותו גוף מפר את החוק - קל יותר להתמודד עם ההפרה על ידי אכיפה של המשטרה או הרשות להגנת הפרטיות". העצה השלישית היא שירות של האיגוד שנקרא who is - שמאפשר למשתמש להקליד כתובת במנוע חיפוש של האיגוד ולאתר את החברה או האדם שפתח את האתר.
עוד ב-TheMarker
כולם משתמשים בסלולרי בנהיגה - הפתרון עשוי להגיע דווקא מצה"ל
קצב הכנסות של 100 מיליון דולר: כך הפך ווקמי לאחד הסטארט-אפים עם השווי הגבוה בישראל
"החיפוש מתבצע באותם כלים ממש"
עו"ד טל כץ, רכזת תחום פיננסים בארגון אמון הציבור, ציינה כי "החיפוש באתרי משרד האוצר ניתן בחינם והחיפוש במסלקה הפנסיונית הוא תמורת תשלום סמלי. החברות לאיתור כספים מבצעות את החיפוש באותם כלים ממש, ולכן אין סיבה לשלם עבור שירות שניתן לקבלו בחינם או כמעט בחינם".
לדבריה, הדבר החשוב הוא מה עושים עם המידע. כץ ממליצה "להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום (יועצים פנסיונים, יועצי ביטוח וסוכני ביטוח). איש המקצוע צריך להמליץ באילו מוצרים פיננסים מומלץ להמשיך להחזיק, אילו כדאי לשפר, ואילו כדאי לבטל או למשוך מהם את הכספים".
