מה אנחנו רוצים כשאנחנו מאזינים למוזיקה? רק קצת שקט. לנטרל את כל הרעשים מסביב, ממנוע הסילון של המטוס ועד מנוע האוטובוס. במחיר של 900-2,400 שקלים תוכלו למצוא אוזניות מבטלות רעשים. בדקנו תשעה זוגות כאלה: חלקן עם עם כבל וחלקן אלחוטיות, אך לכולן מכנה משותף אחד: הם מצויידים במנגנון ביטול רעשים אקטיבי (ANC).
בדקנו את איכות הבניה, איכות הישיבה של האוזניות על הראש, את איכות הצליל וכמובן – את איכות מנגנון ביטול הרעשים. בדקנו ביטול רעשים מול מערכת מזגן משרדית, מאוורר תעשייתי, וסביבה עירונית עתירת כלי רכב נוהמים.
B&O H8
מותג האודיו הדני הידוע שלח לתחרות את H8 - דגם אלחוטי יפהפה בעור חום, וזרועות מתכת מגולוונת אפורות. בתחתית הקשת יש כריות קטנות מצופות בד מוקשחות שמאוד נוחות על הראש. כריות האוזן של בתי הרמקולים נאות ונעימות גם הן. עם זאת, האוזניות האלה הן לא להדבאנגרים – תנועות ראש מופרזות יזיזו אותן ממקומן, למרות שעם התאמה אפשר להצמידן היטב לראש. בתחום האביזרים, האוזניות האלה קצת מפתיעות לרעה רק עם שקית בד ולא עם מארז מרופד או מוקשח כמצופה וכבל שמע שנראה זול יחסית למתחרים ולמותג.
ההפעלה היא במגע באוזניה הימנית: החלקה עם האצבע על המשטח שמאלה או ימינה תעביר שיר, החלקה מעלה או מטה תפעיל או תכבה את מנגנון ביטול הרעשים, ועוצמת הצליל? בתנועה סיבובית. נגיגנה ועצירה במגע בודד. כפתור הזיווג וההפעלה התלת מצבי מצוי בתחתית בית רמקול ימין, ומלווה בנורת חיווי צבעונית. באוזניית שמאל יש עוד כפתור כיבוי ראשי, אבל הוא, במפתיע, קצת קשה להזזה.
בצד הצליל, כמצופה ממותג הצליל העילי מדנמרק, השחזור מדהים. לרוב, נקודת התורפה של אוזניות ביטול רעשים היא יצירת באסים חזקים בגלל הפקת הגל העומד. כאן לא. מ-sad but true של מטאליקה, ועד Soul Bossa Nova של קווינסי ג'ונס – קיבלנו באס עשיר ונעים: תופים פריכים (מערכות מודרניות ותופי דוד בקלאסי) וגיטרות באס עשירות, וטרומבונים נהדרים. אבל גם תחומי הביניים והטרבלים מקבלים כאן טיפול אוהב: הריקוד הספרדי מאגם הברבורים מקבל הפרדה גבוהה ואפשר לשמוע את הקסטנייטות לצד הכינורות המנסרים, וכלי הנשיפה, הכל מופרד ומדויק להפליא.
מנגנון ביטול הרעשים כאן עושה עבודה מצוינת וגם בשקט מוחלט תדרים נמוכים טורדניים מבוטלים לחלוטין, בתוספת של לא פחות מ-14 שעות פעולה (הצהרת יצרן), ויכולת לביטול במגע אצבע, האוזניות האלה מחביבות הסקירה – רק מה? הן יחסית יקרות, ומחירן עומד על 2,200 שקלים. על עיצוב משלמים.
Plantronics BackBeat Pro
לסקירה הזו פלנטרוניקס שלחה את Backbeat Pro, אוזניות שמכסות את האוזניים (over ear), מגודלות במראה אולפני משהו של אוזניות משנות השמונים עם קשת בציפוי סקאיי, שמנמנה ומרופדת כדבעי כמו גם כריות האוזן. הן נוחות על הראש, אבל כבדות במקצת על שרירי הצוואר, לשימוש ממושך, לטעמנו.
מבחינת ממשק, כדאי לשאר החברות ללמוד מפלנטרוניקס: חוץ מחיווי קולי על פעולות, התפעול שלהן פשוט להפליא: בבית רמקול ימין קבועה גלגלת לווליום, ובבית רמקול שמאל גלגלת להעברת שירים. לחיצה על בית רמקול ימין תענה ותסיים שיחות, ולחיצה על בית רמקול שמאל תפעיל את הנגינה או תעצור אותה. כפתור ההפעלה הראשי בימין, כפתור ההפעלה של ביטול הרעשים בשמאל, שזה קצת לא נוח, אבל חוץ מזה – ממשק מדויק ואינטואטיבי. היא נכנסת למצב זיווג מיד עם ההפעלה, ושורת נוריות מחווה על מצב הסוללה.
מבחינת הצליל, הדרייברים הגדולים של האוזניות האלה עושים עבודה טובה בכל מה שקשור לווליום ולצלילים בטווחי הקיצון, אם כי נראים שהבאסים סובלים קלות כשמנגנון ביטול הרעשים מופעל. טווחי הביניים לעומת זאת נשמעים קצת מעוכים יחדיו ובמת הצליל צפופה וקשה להפרדה. ב-telegraph road של הדייר סטרייטס מהופעה חיה, לא קיבלנו מספיק את התחושה של הבמה הפתוחה והצליל היה דומה מדי לצליל אולפן. שוב, בהקלטות אולפן של פופ, רוק, קלאסי או מטאל הן יעשו עבודה טובה. הן פחות לחובבי הופעות חיות.
ביטול הרעשים שלהן גם עומד בסטנדרטים המצופים מחברה כמו פלנטרוניקס. רעשי מנוע של מכוניות הושתקו לחלוטין, כמו גם רעש מאוורר תעשייתי. כן ראוי לציין כי החברה מבטיחה ללא פחות מ-24 שעות פעולה רציפה בין טעינה לטעינה, שזה מרשים מאוד על הנייר. מנסיון, החברה גם מקיימת.
במחיר שוק של כ-950 שקלים, הן די מציאה של ממש, בהיותן אלחוטיות, עם צליל טוב וביטול רעשים שראוי לאסטרונאוטים. החלק השלילי היחיד הוא הכובד והמגושמות היחסית שלהן לעומת זוגות קלילים יותר.
Audio Technica ANC9
בשעה שרוב האוזניות בסקירה הזו נעות סביב האלפיים שקלים ויותר, האזניות של אודיו טכניקה מציעות ביטול רעשים במחיר מציאה של ממש: 899 שקלים, מחירן של זוג אוזניות מחווטות רגילות.
אלה אוזניות Over Ear אליפטיות, קצת פלסטיקיות למראה, עם קשת מתכת גמישה. הן בסך הכול נוחות לחבישה, אם כי כריות האוזן כבר מכסות ממש על הלסת לבעלי ראשים קטנים כמו זה של כותב שורות אלה – וזה, כבר פחות נוח. במחלקת האביזרים התרשמנו מהתיק הנאה ומהמתאמים מצופי הזהב (גימיק ידוע אך חביב), אבל התאכזבנו קצת מהכבל המסופק שנראה שחסכו עליו. האוזניות עצמן מופעלות בסוללת אצבע דקה (AAA). אודיו טכניקה מספקים אחת מסוג ליתיום.
במחלקת הצליל, גם הופתענו לטובה מהביצועים. על אף שהבאסים לא עמוקים ורועמים כמו שהיינו רוצים, ההפרדה של האוזניות האלה נפלאה, ויכולנו לשמוע פירוט מצוין גם בטווחים הגבוהים, כמו גוויעה של מצילות, שזה די מרשים יחסית למחירן הנמוך לעומת המתחרים. בסך הכל, הצליל שלהן מפתיע מאוד לטובה.
בתחום ביטול הרעשים הן עושות עבודה סבירה ותו לא. אמנם, אודיו טכניקה משלבים בהן גימיק נחמד: האוזניות האלה מגיעות עם שלושה מצבים שונים לביטול רעשים: הראשון מיועד למטוסים ואוטובוסים, השני לסביבת משרד, והשלישי לספריה, למצב לימודים. המצב הראשון לא סינן רעשים באופן מושלם (מנועי מכוניות עדיין נשמעו), והשני והשלישי עשו עבודה סבירה, כל אחד בסביבה המיועדת לו.
אמנם האוזניות האלה הן לא הכי טובות בסקירה, אבל הן עדיין טובות למדי. ביחס העלות-תועלת, הן בהחלט אופציה לחסכנים שרוצים גם ביטול רעשים.
House of Marley Legend ANC
האוס אוף מארלי משתמשת בחומרים טבעיים וממוחזרים, ומוציאה מוצרים (בעיקר אוזניות ורמקולים) שונים במראם ובעלי אופי מיוחד.
הלג'נד בנויות מפלסטיק ממוחזר, כאשר בסיס הקשת הוא מתכתי. הן בתי הרמקולים והן הקשת מעוטרים בעץ (שנכרת בהשגחה ובסחר הוגן). נאמנות למותג, הלג'נד הן אוזניות בעלות מראות מיוחד ולא שגרתי, אם כי קצת כבדות על הראש ומחממות מדי.
גם הכבל מצופה בבד שזור, ובמקום תייל הכבלים מגיעים כשהם קשורים בסיב קש. חמוד. גם תיק הנשיאה מאסיבי ומיוחד. עוד נקודה מעניינת באוזניות המחווטות בגודל Over Ear היא העובדה שאין להן שקע אוזניות רגיל, אלא חיבור האוזניות נעשה דרך שקע המיקרו-USB, שגם משמש כשקע הטעינה. תאורה של נוריות לבנות תעיד על פעולתו של מנגנון ביטול הרעשים, שמופעל על ידי מתג ברמקול הימני.
הצליל של הלג'נד יחסית דחוס, אבל המנעד שלהן יפה. טווחי הביניים בהן משוחזרים נפלא, ב-telegraph road שומעים את החספוס כמו גם את הרכות בקולו של מארק קנופלר. בז'אנרים כמו פופ ואלקטרוני פחות התלהבנו מהבאסים, אבל למשל אצל איימי ויינהאוס עם You know that I am no good, תוף הבאס נשמע הולם, תרתי משמע. וגם לגבי הטווחים הגבוהים יצאנו מרוצים: קטע ה-Throne room מפסקול מלחמת הכוכבים בביצועה של הסימפונית של לונדון, נשמע מלכותי כדבעי, עם חצוצרות, כינורות וקרנות יער שמגיעות לכל הגבהים הנכונים.
אך לגבי ביטול הרעשים שלהן יצאנו קצת מאוכזבים. לא היה ההפרש משמעותי בין הרעש הסביבתי של מאוורר תעשייתי רועש ללא ביטול הרעשים שלהן ואיתו, וקצת חבל, כי האוזניות האלה, שעולות 1399 שקלים, נחמדות מאוד בכל מובן אחר.
Jabra Vega
הג'ברה וגה הן התשובה של ג'ברה, הדנית גם היא כמו B&O, לתחום הביטול רעשים. בשעה שתהאהבנו בקלות בדגמים הקודמים של ג'ברה, כמו ה-Revo, באנו עם ציפיות גבוהות גם לווגה.
הווגה הן אוזניות Over Ear גדולות למדי עם כריות מגושמות משהו. המבנה הכללי מזכיר את ה-Revo: קשת מתכתית בנויה לתלפיות ומרופדת בגומי איכותי ונעים למגע בצבע שחור, כאשר הכיתוב על האוזניות ועוד נגיעות כמו הכבל והתאורה במתג ביטול הרעשים הן בכתום, אבל כריות האוזן הגדולות מאוד פוגמות במראה, והן גם לא נוחות על הראש. הכוונה של ג'ברה טובה – לעטוף את אוזניכם כליל מהסביבה, אבל התוצאה מגושמת קצת. מה שעבד יפה עם הכריות הקטנות יותר של ה-Revo, לא עובד כאן.
הכבל הוא אותו כבל מחוזק סיבי זכוכית ומשובח שמצאנו גם בשאר האוזניות בסדרה, וגם תיק הנשיאה מרופד וחמוד, עם רוכסן כתום.
במחלקת הצליל הציפיות שלנו קצת התבדו. בניגוד לצליל המשובח שהפיקו אחיותיהן הקטנות, הצליל של הווגה היה רק טוב, או סביר פלוס לכל הפחות. הבאסים והטרבלים סבירים, אבל פחות מדוייקים מאשר אצל המתחרים, ובאופן כללי, הצליל נשמע קצת מעומעם ובמת הקול דחוסה. גם ביטול הרעשים פוגע כאן באיכות הצליל, וממש פוגע בחלק מהמנעד, במיוחד בתדרים הנמוכים אחרי המטאל ו-telegrpah road, שבקושי נשמע כמו הופעה חיה, ממש היינו צריכים להמשיך בכוח לז'אנרים אחרים – וקיבלנו אותן תוצאות של צליל מעט שטוח ולא עמוק כמו באוזניות אחרות בסקירה. אכזבה.
ביטול הרעשים של הג'ברה דווקא סביר, אבל גובה מחיר מאיכות הצליל. כאשר משתמשים בהן לאוזניות להשתקת רעש בלבד, ללא שמיעת מוזיקה הן בסדר גמור. ג'ברה גם כללה כפתור השתק, אבל הכפתור הזה גם משתיק את המוזיקה בלי לעצור אותה, ולא רק את מנגנון ביטול הרעשים, שאגב פועל על סוללת אצבע דקה (AAA) בתוך בית הרמקול השמאלי. תמורת ה-1299 שקלים שהן עולות, תוכלו למצוא אופציות טובות יותר.
Parrot Zik 2.0
בכיתוב על צד האריזה של הפארוט זיק 2.0, נאמר: "מינימום משקל, מקסימום טכנולוגיה". האמירה הזו כנראה נכונה, כי הזיק 2 של תאגיד הטכנולגיה הצרפתי פארוט הן האוזניות הכי משוכללות והכי יוקרתיות בסקירה שלנו.
את האוזניות האלה עיצב פיליפ סטארק המהולל והצרפתים אף מתגאים בעובדה זו על גבי האריזה. מדובר בזוג אוזניות שחורות, אובאליות מאוד, על צירי מתכת מעוקלים, שמסתובבות על צירן כל אחת ב-180 מעלות. הרכיבים והעיטורים בתוך האוזניות גם הם רכיבי מתכת, כמו למשל כפתור ההפעלה ושקע החיבור של כבל השמע. גם הקשת המרופדת במה שנראה כמו סקאיי, היא שחורה. התוצאה הסופית נראית חייזרית למדי ומעניינת. באופן כללי, האוזניות האלה בנויות לתלפיות. הן מסופקות עם שקיק תואם ועם כבלים מצופי בד אפור. בסך הכל איכות הבניה של הכל מאוד טובה וראויה. כריות האוזן עוטפות את האוזן ברכות, אם כי הקשת קצת נוקשה, סביר וניתן להסתגלות, אם כי בסקירה הזו מצאנו זוגות נוחים יותר לטעמנו.
הזיק 2.0 הן היחידות בסקירה הזו שמגיעות עם אפליקציה משלהן, לניהול האוזניות. החלק השלילי – את ביטול הרעשים ניתן להפעיל ולכבות רק משם. ומה אם אין לנו סמרטפון בהישג יד? הצד החיובי: האפליקציה מכילה שלל כיוונונים ותוספות, להתאמה אישית של הצליל, ומיד ניגע בכך במחלקת הצליל. בדומה לאוזניות של באנג אנד אולפסן, כל התפעול כאן נעשה עם החלקה על הדופן של בית הרמקול הימני. קדימה ואחורה יעביר שירים, ולמעלה ולמטה יגביר את הווליום. הקשה תפעיל ותעצור את המוזיקה. לעתים משטח המגע הזה רגיש מדי, לטעמנו.
הצליל של האוזניות האלה מצוין. גם ללא התוספות והכיוונונים, מקבלים בפארוט באסים פריכים, טווחי ביניים נעימים וטרבלים מדוייקים, והכל עם הפרדה מצוינת. אבל התוספות באפליקציה, מאפשרות עוד יותר. חוץ מאקולייזר ידני שנמצא במה שפארוט מכנים "מצב מפיק", הם מציעים כיוונון עדין שלהם בין מצבים שזוכים לכינויים "צלול", "עמוק", "בועט" לצד שמות קונבנציונליים יותק. אבל זו רק ההתחלה. פארוט מציעים גם כיוונון מדויק של במת הקול – החל מחדר שקט, דרך מועדון ג'אז ועד אולם קונצרטים, וגם פיזור ומיקום של מקורות הצליל – החל מ-30 מעלות צרות שנשמעות שהלהקה או התזמורת ישר לפניכם, דרך 90, 120 מעלות לצליל היקפי ועד 180 שנשמע כאילו המקורות באים מאחוריכם. כמובן, הם מאפשרים גם לשמור את הכיוונונים האלה לפי אמן או אלבום.
אבל המרשים מכל, הוא הטיפול בביטול הרעשים האקטיבי באפליקציה. לא רק שהיא מציגה לנו את רמות הרעש הסביבתי בדציבל, היא מאפשרת לנו במגע אצבע עדין לכוונן בדיוק מאיזו רמת דציבלים אנחנו רוצים את הסינון – החל מעשרים ומשהו דציבל שזו הרמה המקסימלית, ועד לרמת המדידה – שזה אומר בעצם שהסינון כבוי, חלקם אף מוגבר לצורכי בטיחות בדרכים, מה שפארוט מכנים "מצב רחוב". כך או כך, זה מרשים מאוד ושונה מכל אוזניות אחרות שבדקנו שמשתמשות בתבניות קבועות לסינון רעשים.
מבחינת חיי סוללה, פארוט מבטיחים 18 שעות פעולה במה שהם מכנים "מצב טיסה". אבל אליה וקוץ בה: במצב טיסה, הבלוטות' והקשר עם האפליקציה לא פועלים, כמו גם משטח המגע, והעברת המידע הקולי נעשית עם כבל. ובכלל, B&O מבטיחים 14 שעות פעולה ופלנטרוניקס 24 שעות פעולה – בלי טובות. בקטע הזה, אולי הצרפתים צריכים ללמוד מהם.
תמורת כ-1,800 שקלים, הזיק 2 הן אפילו לא האוזניות הכי יקרות בסקירה. מה שכן, הן האוזניות הכי מתקדמות טכנולוגית, ובהחלט אחת מהבחירות שלנו.
Bose QC25
במשך שנים, האוזניות של בוז נחשבו לשם דבר בתחום האוניות מבטלות הרעשים, כאשר חלק מהדגמים הפכו לאגדתיים ממש. דגם הדגל הנוכחי של החברה בתחום, ה-QC25 (ראשי תיבות של Quiet Comfort),
לעומת החדשנות והניסיון לחשוב מחוץ לקופסה של המתחרים הצעירים (כמו האוס אוף מארלי), בבוז בתי הולכים על בטוח: אוזניות Over Ear סטנדרטיות למראה, שמרניות על סף הפיהוק: בתי רמקולים שחורים עם דופן אפורה עטורה בשם המותג, וכריות אוזן בסקאיי שחור. הקשת מצופה בד שחור מצילה אותן טיפה, והיא אכן מרופדת. הנוחות שלהן על האוזניים נסבלת אבל לא מדהימה.
הצליל? בערך אותו דבר. האוזניות האלה עושות את העבודה, השחזור שלהן מדוייק ואין תלונות – אבל גם אין ריגוש. העיצוב הפנימי של בתי הרמקולים בנוי עם חלל גדול מה שמעניק לנו במת קול רחבה יחסית ומהדהדת. זה נחמד כשמאזינים לשירים מהופעות חיות כמו Telegraph Road, אבל כשצריכים באס תוקפני יותר וצלילים גבוהים חדים יותר, כל העסק קצת הולך לאיבוד. תוף הבס שפותח את You know that I am no good או הכינורות של הסימפונית של לונדון ב-The Throne Room/End פשוט הולכים מעט לאיבוד ולא ממצים את הפוטנציאל שלהם וחבל. האוזניות האלה יאכזבו קצת חובבי מוזיקה קלאסית ו/או מטאל.
לענייני ביטול רעשים, בוז הם עדיין אחד הדגמים הכי טובים בביזנס. ביטול הרעשים שלהם, שמבוסס על מודל מצליח ששופר במשך שנים (לא לחינם הם מככבים בקטלוגים של כמעט כל חברת תעופה) עובד מצוין בביטול רעשי סביבה.
ב-1800 שקל, אלה לא האוזניות הכי מוצלחות למוזיקה ואולי קצת אפורות במראן, אבל הן מבטלות רעשים מצוין.
Philips Fidelio NC1
הפידליו של פיליפס היו מחביבותינו בכל הקרבות הקודמים, ולכן היו לנו מהן ציפיות, שגם הפעם לא נתבדו. ה-NC1 הן הגירסה מבטלת הרעשים של הקו המוצלח, ואם צריך לסכם אותן במילה אחת: נעים.
זה מתחיל מהעיצוב המודרני והנקי של ההולנדים של בתי הרמקולים בכסוף-אפרפר נעים לעין עם דוגמא עדינה, דרך קשת המתכת הקלה (אלה אחד מהזוגות הכי קלים תחושתית שהחזקנו בסקירה הזו), המצופה בגומי רך ונעים למגע, וכלה בכריות האוזן הרכות והנעימות שלטענת פיליפס עשוי מקצף זוכר (memory foam), כך שהן מתאימות את עצמן לצורת אפרכסת האוזן שלכם לאורך הזמן. הן גם מתקפלות בקלות ובאות בתוך תיק נשיאה מרופד וקשיח, וכבל מצופה בד עם תקעים מצופי זהב. הגישה ההולנדית של עיצוב מוקפד ונעים אבל מעשי ניכרת כאן בכל פינה.
אותה הגישה מיושמת גם בצליל החם והנעים של האוזניות הללו. הוא מעט דחוס, אבל לא מאבד פירוט. מגיטרת הבאס של ניוסטד ב-Enter Sandman, ועד הטרומבונים של קווינסי ג'ונס ב-Soul Bossa Nova ובפס הקול של מלחמת הכוכבים, הבאס פריך, והצלילים הגבוהים מדוייקים, חדים ונוסקים לגבהים. אולי מדובר כאן קצת בטעם האזנה אישי, אבל האוזניות האלה מפיקות פשוט צליל חם ונהדר.
גם ביטול הרעשים כאן הוא מצוין ומתחרה בקלות בזה של מותגים שמתמחים בביטול רעשים כמו בוז או פלנטרוניקס, אולי בזכות מערכת של ארבעה מיקרופונים שמאזינים לסביבה ומייצרים את הגל העומד התואם. בכל מקרה, האוזניות האלה יבטיחו לכם שקט בנסיעה ברכבת או בטיסה. עיון בפרטים הטכניים על דופן הקופסה, מגלה עוד פרט מרשים שמוסתר בצניעות האופיינית להולנדים – הצהרת היצרן מדברת על 30 שעות פעולה של הסוללה הפנימית, כולל ביטול רעשים פועל. וגם כאן, פיליפס עוקפים בשקט את פלנטרוניקס, שמדברים על 24 שעות בין טעינה לטעינה.
במחיר של 1,199 שקלים, האוזניות האלה מתחרות היטב עם הפלנטרוניקס על כתר העלות/תועלת של הסקירה. מדובר באוזניות מצוינות שלא נופלות מהמובילות והיקרות כאן כמעט בשום פרמטר, ובהפרש של מאות עד אלף שקלים פחות.
Sennheiser Momentum Wireless
אלה מבין היקרות שבחבורה. המומנטום הן אוזניות אלחוטיות, נאות מאוד, שמבתססות על מערך מיקרופונים לביטול רעשים אקטיבי. הן מגיעות בתוך תיק נשיאה מרשים, שבתוכו יש גם שקיק לאוזניות. בהחלט תמורה נאה לכסף.
האוזניות עצמן יפות מאוד בעינינו. העיצוב הוא עיצוב תעשייתי צעיר, עם זרועות מתכת מתקפלות לנשיאה נוחה, כאשר בתי הרמקולים (בדגם שלנו בצבע שנהב, יש צבעים נוספים) נעים בתוך מסילות. הקשת מצופה במעין בד לבד בצבע חום, עם תפרים מודגשים. העיצוב הזה אולי לא ידבר לכל אחד, אבל אלינו הוא דיבר. כריות האוזן מצופות בד שחור, והן רכות ונעימות. בתחתית בתי הרמקולים מוטמעים גם כפתורי התפעול וכמה מיקרופונים – חלקם עבור הדיבורית וחלקם לטובת ביטול הרעשים. האוזניות האלה יושבות מאוד בנוחות על הראש ונוחות להאזנה ממושכת.
הצליל של האוזניות האלה מרשים. גם כאן, הפשרה בין ביטול רעשים לבין איכות הבאס, לא קיימת. הבסים מצויינים ועמוקים. כל סוג מוזיקה נשמע איתן מצוין. החל מהראפ של Guilty Conscience , הפסנתר הנמוך ועד הקול הצפצפני משהו של אמינם, הפרדת הצלילים משובחת. גם בריקוד הספרדי מתוך "אגם הברבורים", החצוצרות והכינורות, לצד הקסטנייטות – הכל נשמע נקי, מדויק ופריך. גם במטאל, אקורדי העכביש של דייב מאסטיין ב-Train Of Consequences התנפלו על האוזניים שלנו – בצורה חיובית מאוד. גם בפופ ואלקטרוני היינו מרוצים. הייתה חסרה לנו אולי רק קצת "בעיטה" בעצמת השמע הכללית.
מבחינת ביטול רעשים הוא טוב מאוד, אבל אולי טיפה הוקרב לטובת איכות הצליל, וזה כנראה קורבן ששווה את זה. חיסרון אחד נוסף, הוא שלא ניתן לכבות אותו. הוא פועל תמיד. הן אולי טיפה יותר "כבדות" מה-H8 של באנג ואולפסן, אבל יש לאוזניות הללו שעולות 2,350 שקלים, חן משלהן, והן בהחלט בשלישיה הפותחת שלנו, על אף היותן היקרות ביותר בסקירה הזו.
המומלצים
B&O H8
Parrot Zik 2.0
Senheiser Momentum Wireless
ציונים לשבח על תמורה מעולה לכסף
Philips Fidelio NC-1
Plantronics Backbeat Pro