הממשלה אישרה אתמול את המדיניות הלאומית להזדהות בטוחה, שבמרכזה השימוש בתעודת הזהות הביומטרית - שתסייע לזיהוי מהיר וקל יותר של אזרחים בזמן מתן שירותים.
המדיניות נועדה להסדיר את השימוש ביישומים ביומטריים בקרב רשויות ממשלתית וחברות פרטיות במשק שיבחרו להשתמש בהם, ולקבוע להם הנחיות שימוש. המטרה היא לשפר את השירות לציבור - בדגש על הזדהות בסמארטפונים, להביא להתייעלות כלכלית ועסקית ולמנוע תופעות של זיוף זהות.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בפתח ישיבת הממשלה כי "הכוונה היא לתת שירות טוב יותר לאזרח דרך הטלפון הסלולרי והמחשב, בידיעה שמדובר באותו אזרח ולא במישהו אחר. כלומר, יש צורך לתת לאזרח שירות טוב, נגיש ומהיר, ולהגן עליו מפני גניבת זהותו, דבר שהופך נפוץ מאוד במדינות העולם. אמצעי ההזדהות המרכזיים הם תעודת זהות חכמה ואמצעים ביומטריים וטכנולוגיים אחרים. האזרח הוא הלקוח, האזרח צריך להיות בטוח, ואנחנו נקדם תוכנית שתאפשר התפתחות גם בנגישות וגם בבטיחות של האזרח מול מוסדות השונים".
לפי תחזית של המטה ליישומים ביומטריים, עד 2020 מרבית היישומים הממוחשבים ישלבו טכנולוגיה ביומטרית לשם זיהוי. פירוש הדבר שסיסמאות ייהפכו לנחלת העבר ולא יהיה צורך בהן כדי להיכנס לחשבון המייל, לבצע פעולות בחשבון הבנק או לקבל שירותים במוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה ועוד שירותים ממשלתיים.
המדיניות נכתבה על ידי היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, שבאחרונה עברה לפעול תחת מטה הסייבר הלאומי. המהלך מגיע בהמשך למיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", שמקדם מעבר של שירותי המדינה לפלטפורמות דיגיטליות.
חיסכון של מיליוני שקלים למשק"
"פוטנציאל השווי של כלכלה כזאת הוא עצום", אמר בראיון ל–TheMarker בדצמבר רם ולצר, מי שהקים את היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים ב–2011. "ישראל חברה במועדון מצומצם של מדינות מפותחות שמקדמות את התחום, ויש לה הכלים כדי להצליח. לא מעט מכוני מחקר אוספים ומפרסמים נתונים על השווי הכלכלי של השימוש ביישומים ביומטריים, ואנחנו מקבלים קנה מידה. שווי ההכנסות מהתחום הזה ב–2020 עשוי להגיע ל–34 מיליארד דולר".
הנתון שבו נקב ולצר מבוסס על מחקר שערכה חברת אקיוטי (Acuity Market Intelligence). המחקר אמד את ההכנסות שמפתחי מערכות ביומטריות יקבלו מפיתוח ומעסקות שיבוצעו באמצעות יישומים ביומטריים שונים, וגם מאספקת אמצעי זיהוי ביומטריים. לפי ההערכות, בעתיד יגבר השימוש בחיישנים ביומטריים שמותקנים במכשירים ניידים כמו סמארטפונים, טאבלטים וטכנולוגיות לבישות שונות. כמו כן ייעשה בזיהוי ביומטרי בעת הכניסה לחשבונות בנק ולנתונים אישיים אחרים בעת ביצוע עסקות, למשל קניות באינטרנט, וגם בשירותי תשלומים כמו פייפאל.
ראש מערך הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה אמר, "אנחנו ממשיכים במהלכים למתן כלים אשר יאפשרו זיהוי בטוח ואמין במרחב הסייבר, שטומן בחובו הזדמנויות רבות. אימוץ המדיניות של הזדהות בטוחה יאפשר לממשלה ולמשק לספק שירותים טובים ורבים יותר, יסייע בצמצום הבירוקרטיה ויחסוך מיליוני שקלים למשק, והכל כמובן תוך הקפדה על הגנת הסייבר ושמירה על הפרטיות".
עוד ב-TheMarker
פייסבוק תדחוף לפיד שלכם פוסטים של פוליטיקאים שאתם לא עוקבים אחריהם
הצעת חוק: פיצוי בסך 50 אלף שקל לאזרח שלא יקבל מענה לבקשת חופש המידע מרשות ציבורית