שנת 2018 הייתה שנה עמוסה בהשקות של סמארטפונים, גאדג׳טים, גיוסים, שירותים, פרשיות ושלל פתרונות טכנולוגיים שהעמיסו את הפידים שלנו. ולמרות (או יש שיגידו מכיוון) שאנחנו, ממש כמוכם, מאוד אוהבים טכנולוגיה, יש כל מיני דברים שמאוד עיצבנו אותנו, ונשמח מאוד אם הם יעלמו בשנת 2019 הבאה עלינו לטובה.
1. אפשר להפסיק להדליף לנו כל דבר?
זוכרים את הימים שבהם היינו מתכנסים כולנו סביב מקלטי הרדיו כדי לשמוע האם לסטיב ג׳ובס יהיה One More Thing? זוכרים כשבאמת היו מצליחים להפתיע אותנו? בשנה האחרונה, אולי יותר מתמיד, אף חברה כמעט לא הצליחה להפתיע אותנו בהשקות של מוצרים חדשים. תמונות ופיצ׳רים הודלפו על ימין ועל שמאל, ואירועים כמו אירוע החשיפה של גוגל ואפל היו פשוט מיותרים, כיוון שכל פרט ופרט אודות המכשירים כבר הודלף בטרם עת.
אז הדלפות אולי נותנות לנו בגיקטיים כותרות, ולכם משהו לקרוא, אבל אנחנו מתגעגעים להפתעות ולמסתוריות שהיו פעם מאחורי אירועי ההשקה המרכזיים של השנה. תנו לנו להרגיש שאנחנו לא יודעים הכל על המכשירי ותחזירו לנו את ההתרגשות שהיינו מרגישים רק לפני כמה שנים.
2. די כבר עם ה-Open Space
אם אתם קוראים את שורות אלו ממקום עבודתכם, יש סיכוי לא קטן שבינתיים עוד מישהו הצטרף מאחוריכם או מצדכם לקריאה הזו. למה? כי הבוסים של חלקנו חושבים שאופן ספייס זה רעיון טוב. אחרי שאפילו חוקרים בהרווארד כבר הוכיחו שאופן ספייס רע לכולם, כולל לחברה, הגיע הזמן שנחזור לשיטה של אבות אבותינו: משרד קטן ונעים עם ארבעה קירות וחלון.
במקום שעובדים יוכלו לעבוד בשקט, דוחסים אותם בשולחנות לצד עוד עשרות עובדים מתוך מחשבה שהדבר יגרום ליצירת אינטרקציות והעשרה דו צדדית (וכמובן חיסכון בכסף). בפועל? עובדי ההייטק רק משווים אוזניות מבטלות רעשים כדי שיוכלו להתרכז בעבודה ולא לשמוע מה חשבה הקולגה בצד השני של החדר על ההדחה האחרונה במאסטר-שף ומעדיפים לרכל אחד על השני בעזרת וואטסאפ וסלאק. בעולם שבו יש יותר ויותר הסחות דעת, זה פשוט לא הגיוני לרכז את כל העובדים בחלל אחד. חלקנו רוצים בכל זאת גם לחפש דילים לחופשות בחו״ל מדי פעם בלי לפחד מהחטטן של המשרד שיזרוק הערה.
3. בבקשה תפסיקו כבר עם המגרעת (נוץ׳)
כמה פעמים עוד אפשר לבקש שיפסיקו עם זה?
הטרנד העיצובי הבולט ביותר של שנת 2018 היה ללא ספק המגרעת. כל יצרניות הסלולר רצו ליצור מכשירים עם מסכי קצה-לקצה, ושכחו בדרך למצוא פתרון למערך הצילום הקדמי והחיישנים השונים. במקום למצוא פתרון טכנולוגי אמיתי, חברות כמו אפל העדיפו פשוט לשים פס שחור שמחלק את החלק העליון של המסך לשניים, ופשוט נשאר שם. בעלי ה-OCD נאלצים להביט בחוסר הסימטריות הזה יום-יום, כל המשתמשים נאלצים לראות סרטונים במסך מלא עם צד אחד מכוסה, ולא קשה לזהות שלרוב גם אין הצדקה למגרעת הזו.
היחידות שיש להן תירוץ למגרעת, הן אפל, וואווי עם ה-Mate 20 Pro ושיאומי עם הגרסה המיוחדת של ה-Mi 8 Explorer. רק להן יש באמת מערך זיהוי פנים מתקדם שקשה להסתיר מאחורי המסך, בעוד שאר היצרניות פשוט זיהו משום מה את המגרעת כסמל לעיצוב יוקרתי. הרי לכולנו ברור שבעוד שנה עד שלוש שנים כל היצרניות יציגו פתרונות אמיתיים למסכי קצה-לקצה, ואז לא נבין איך הסכמנו לרכוש מכשירים עם אלמנט עיצובי כל כך הזוי. רק שיגמר כבר.
עוד ב-Geektime
הרובוט השואב יכול להפוך את הבית שלכם לשלב ב-Doom
בגלל הסמארטפונים? רבע מהתלמידים ביפן סובלים מבעיות ראייה
4. הגיע הזמן להפרד מחיבור ה-Lightning
כשאפל הציגה את חיבור הלייטנינג למכשירי האייפון לראשונה, רבים זעמו על הצורך להחליף כבלים ואביזרים, אבל כמו שהיה ברור שיקרה, כמעט כולם התרגלו לחיבור החדש תוך שבועות ספורים. בזמנו, היה לאפל חידוש אמיתי בתחום החיבורים: הלייטנינג היה אחד מהחיבורים הראשונים שהיו דו צדדיים, כך שלא הייתם צריכים לחפש איזה צד הוא הצד הנכון לחיבור, והוא היה אמור להיות חיבור הרבה יותר חכם שפותח עוד הרבה אפשרויות. בסופו של יום, רק החלק הראשון נכון. הלייטנינג הוא אכן חיבור נוח לשימוש, אבל אין לו שום יתרון מעבר לכך. אפל לא השכילה ליצור לו ערך אמיתי שמצדיק את החיבור הייחודי שלה, ובינתיים קמו לה, כרגיל, מתחרים טובים יותר.
לכן הגיע הזמן שאפל תבין שההווה והעתיד נכון לעכשיו הם USB-C, ותחליף את היציאה המסורתית שלה באייפונים ובמכשירים הבאים שלה. אחרי הכל, אפל כבר התחילה להבין את המגמה הזאת בשנת 2018 כשהציגה לראשונה אייפד פרו עם חיבור USB-C, מה שמוכיח שהיא בדרך הנכונה למהלך הכולל של נטישת החיבור הכבר מיושן שלה. בשבועות הראשונים להכרזה המעריצים השרופים של אפל יתעצבנו שהם צריכים להחליף כבלים ואביזרים, אבל בפעם הבאה שלמישהו מהם תגמר הסוללה באמצע היום, הוא אולי כבר לא יצטרך להגיד ״יש למישהו מטען לאייפון?״, אלא פשוט למצוא מישהו עם מטען, ולהנות מהעובדה שכולנו יכולים לחיות יחד תחת חיבור אחד אחיד.
5. נמאס לנו להשתמש רק בכרטיסי אשראי ובמזומן
לא. אנחנו לא באמת רוצים שהשניים האלה יעלמו מחיינו. טוב, אולי קצת.
מה שאנחנו באמת רוצים לראות בישראל זה את שירותי התשלום האמיתיים דרך סמארטפונים ושעונים חכמים כמו Google Pay, Apple Pay ו-Samsung Pay. תנו לנו להפסיק לפשפש בארנקים כדי לחפש את הכרטיסים או את המטבעות שנשארו לנו, ותנו לנו פשוט לקרב סמארטפון למסופון חכם, ולשלם ברגע.
אפליקציות כמו Bit, Pepper Pay ו-פייבוקס הן רק ההתחלה, והפופולאריות שלהן מראה שהציבור הישראלי צמא לפתרונות שחוסכים להם בזמן וכאבי ראש מיותרים. בכל העולם כבר מבינים שהמכשיר הזמין ביותר שיש לנו הוא הסמארטפון, אז הגיע הזמן שגם הבנקים וחברות האשראי בישראל יבינו את זה, ויפסיקו לגרום לנו לתת את האשראי שלנו למלצרים שנעלמים עימו לדקות ארוכות, ויתחילו לתת לנו לשלם ברגע אחד ובקלות.
6. נראה לנו שכדאי להאט עם המטבעות הקריפטוגרפיים
כן, אנחנו מבינים. זה העתיד. מתישהו לא נצטרך יותר בנקים ונוכל לנהל את הכסף שלנו בעצמנו ובצורה אפילו יותר בטוחה. אבל מה לעשות שהעתיד הזה עדיין לא כאן, ואנחנו לא יכולים להמשיך להתנהל כאילו הוא כבר פה.
הצמיחה האדירה של הביטקוין בשנה שעברה הייתה גם ההזדמנות האולי אחרונה שלו בשנים הקרובות להגיע לכל בית חובב טכנולוגיה, ולא נראה לנו שהוא יהנה שוב מחיבוק תקשורתי כמו שקיבל בשלהי 2017. אבל ההתרסקות האדירה שלו בעקבות שלל חילוקי דעות בקהילה הוכיחה שוב שהטכנולוגיה מאחורי מטבעות הקריפטו עדיין לא בשלה כדי להביא אותם לציבור הרחב ולגרום לו להאמין בהם. מ-20,000 דולר, הביטקוין כרגע נסחר סביב 3,700 דולר, ועימו התרסקו רוב המטבעות הקריפטוגרפיים האחרים. עד שלא תהיה בשורה אמיתית בתחום חווית המשתמש וביציבות שלהם, המטבעות הקריפטוגרפיים ימשיכו להיות פתרון מעניין בעיקר עבור משקיעים יותר אמיצים, ולא פתרון טכנולוגי בשל. קחו הפסקה של כמה שנים, תפסיקו עם ה-HODL, וניפגש בהמשך לעתיד מבוזר יותר. בסדר?