הממשלה תתבקש לאשר היום (ראשון) את הצעת משרד התקשורת להעניק הקלות משמעותיות למיזם הסיבים IBC, הידוע בשמו המסחרי אנלימיטד, שפועל בשיתוף חברת החשמל. ההקלות כוללות הפחתה ניכרת בהיקף חובת הפרישה של הסיב, כך שבסופו של דבר ייהנו ממנו רק 40% מתושבי ישראל. בנוסף, הממשלה תדון באפשרות להתיר לחברת סלקום להשתלט על המיזם. החברות בזק ו-HOT הביעו התנגדות נחרצת למהלך.
אישור ההצעה בממשלה ושינוי התקנות באמצעות חקיקת משנה, שנמצאת בסמכות שר התקשורת איוב קרא, עשויים להביא בתוך שבועות ספורים לעסקת ענק שבה תרכוש סלקום 60% ממיזם IBC. היתרה תוחזק בידי חברת החשמל. באחרונה סיימה סלקום הנפקה מוצלחת שהכניסה לקופתה 280 מיליון שקל, שישמשו בין השאר לרכישת IBC.
לפי ההצעה, סלקום — שכבר פורשת באופן עצמאי סיב אופטי בעשרות יישובים בישראל — תשלוט ב–IBC ותחזיק בשתי פעילויות נפרדות של פרישת סיבים: IBC על גבי תשתית חברת החשמל, ופרישת הסיבים העצמאית באמצעות התשתית הפסיבית (צינורות ריקים שהוטמנו באדמה) של בזק.
הדיון בממשלה מגיע בעקבות שימוע שערך סמנכ"ל משרד התקשורת, ד"ר עופר רז־דרור, בעניין מתן הקלות למיזם. IBC הוקם על בסיס החלטת הממשלה מ–2010, שנועדה להגביר את התחרות בתחום תשתיות התקשורת בפס רחב. מבנה הבעלות של המיזם מורכב מחברת החשמל (40%), ויה אירופה־ישראל (30%) וחברות נוספות.
מטרה היתה להכניס מתחרה שלישי לשוק שבו שלטו בזק ו–HOT. רשת סיבים יכולה לספק קצב אינטרנט של עד 1,000 מ"ב בשנייה — פי 20 מהמהירות הממוצעת המשווקת כיום על ידי המתחרות. הסיב האופטי של IBC מגיע עד בית הלקוח ומאפשר גם העלאת קבצים במהירות של 1,000 מ"ב לשנייה.
במשרד התקשורת סבורים כי כניסתה של IBC לתחרות יכולה לסייע לשוק הישראלי — הן להגביר את מהירות האינטרנט והן ולהוריד מחירים בענף.
נראה כי המטרה המרכזית של מתן ההקלות למיזם היא להאיץ בבזק לפרוש את רשת הסיבים שלה ולהפעיל אותה. למעשה, בזק כבר פרשה רשת ב-70% ממשקי הבית, אך הרשת עדיין אינה מופעלת. הסיבה לכך הן בעיקר העלויות הגבוהות של הציוד הטכני הנדרש להפעלת הרשת בארונות בזק ברחובות הערים, אך מלבד זאת בזק יודעת שבינתיים אין כל גוף אחר שמאיים עליה מבחינת תחרות בשדה זה. בבזק גם יודעים כי עליהם חלה חובה רגולטורית לפרישה של 100%, שדורשת השקעה גבוהה יותר, ולכן לא ממהרים.
150 מיליון שקל מתנה
IBC אמורה היתה להתחיל לפרוש סיבים לבתי לקוחות בכל הארץ ואף קיבלה מענק של 150 מיליון שקל מהממשלה — ואולם התחזיות הכלכליות לגבי עלויות הפרישה התבררו כשגויות. במקביל, בעלי המניות בחברה, שסיפקו לה מוצרים או שירותים, גבו ממנה סכומים גבוהים תמורתם — והמיזם נקלע למצוקה פיננסית. פרישת הסיבים של IBC התבררה כיקרה הרבה יותר משום שבמקומות רבים רשת החשמל היא תת־קרקעית. מסיבה זו, החברה אינה עומדת בקצב הפרישה והיקף הלקוחות שלה מוערך ב–6,000–8,000 משקי בית בלבד.
לפי כללי הרישיון המקוריים, IBC אמורה היתה להגיע לפרישה של 100% בתוך 20 שנה — אלא שבחברה מודים כי אין כל היתכנות כלכלית לפרישה כזו. כיום, החוק אוסר על חברת תקשורת לרכוש מניות במיזם IBC. לכן סלקום פנתה גם היא למשרד התקשורת בדרישה דומה להקלות ל–IBC, וכן לאפשר לה לרכוש את המיזם. במקביל גם פרטנר פורשת רשת סיבים, והיא מקיימת מגעים עם סלקום לפרישה משותפת. ככל הנראה, אם תאושר הצעת המחליטים בממשלה, הפעילות של סלקום ב–IBC תהיה בשיתוף פרטנר.
לפי מתווה ההקלות הנוכחי, חובת הפרישה של IBC תגיע ל–40% ממשקי הבית בישראל בלבד, בתוך עשר שנים. במשרד ממליצים כי בתוך שלוש שנים תציג החברה פרישה שוויונית בין הפריפריה והמרכז, בהתאם לאבני דרך שייקבעו בעתיד.
שינוי נוסף בהצעת המחליטים יאפשר לסלול את את הדרך לסלקום להשקיע ב–IBC באמצעות הסרת ההגבלה על חברת תקשורת קיימת לרכוש את המיזם. במסמך השימוע מודה משרד התקשורת כי החברה היחידה שהביעה התעניינות וביצעה בדיקת נאותות לרכישת מיזם IBC היא סלקום.
במשרד מנסים ללמוד מטעויות העבר ולקבוע אבני דרך כדי לוודא שרשת הסיבים אכן תיפרש כנדרש. זאת, משום שהמימון שקיבל המיזם בעבר מהממשלה — 150 מיליון שקל, כאמור — לא הותנה באבני דרך ולכן נבלע מבלי שגורם כלשהו פיקח על ניתוב הכספים לטובת פרישת התשתית. ישראל מדורגת במקום נמוך מאוד בעולם בשיעור הזמינות של רשת סיבים — כ–6% בלבד ממשקי הבית (ראו תרשים).
עוד ב-TheMarker
טריליון דולר בייבי: כמה דברים שלא העליתם בדעתכם בנוגע לשוויה של אפל
אחרי שעקפה את אפל: וואווי רוצה להיות יצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם
תנאים על תנאי
המהלך הנוכחי צפוי להוליד קשיים משפטיים, משום שהמיזם כולל שורה של חברות פרטיות שזכו במכרז וקיבלו רישיון על בסיס תנאים מסוימים — תנאים שכעת משרד התקשורת מבקש לשנות. בחוות דעת משפטית של המשרד, שצורפה להצעת המחליטים, יש התייחסות לקושי משפטי זה.
לפי עמדת עו"ד ברוריה מנדלסון, סגנית יועמ"ש משרד התקשורת, ההצדקה המרכזית לתיקון תנאי הרישיון היא השינוי שחל בשוק בשנים האחרונות — רפורמת השוק הסיטוני. הרפורמה נוגעת לכמה פעילויות מונופוליסטיות של בזק ו–HOT — למשל מכירת תשתית האינטרנט של בזק על ידי החברות מתחרות. היבט נוסף של הרפורמה נגע לתשתית הפסיבית של בזק — צינורות ריקים שהטמינה באדמה ושניתן לפרוש באמצעותם בזול רשת סיבים ללא צורך לבצע חפירות יקרות.
לפי משרד התקשורת, החלת רפורמת השוק הסיטוני על התשתית הפסיבית של בזק שינתה את ההיתכנות הכלכלית של מיזם IBC — ובעיקר גרעה מתחזיות IBC לקוחות פוטנציאליים רבים. "מהלך זה (שוק סיטוני; נ"ט) יצר דרך חדשה לפרישת רשת תקשורת, זולה משמעותית, המאפשרת למתחרות בשוק התקשורת הנייחת, שהן הלקוחות הפוטנציאליים של IBC, חלופה לפרישה של תשתית עצמאית", כתבה מנדלסון.
עוד ציינה מנדלסון כי "חלופה זו, שלא היתה קיימת בעת מתן הרישיון לחברת התקשורת, משליכה בצורה משמעותית על כדאיות הפרישה הכלל־ארצית על ידי חברת התקשורת". בשל כך, ובשל הרצון לייצר תחרות לדואפול בזק־HOT, יש הצדקה משפטית לשנות את רישיון IBC.
ב–HOT הביעו בפני המשרד התנגדות למתן ההקלות עד לסיומו של הליך השימוע. HOT נמצאת כיום בהליכים מול משרד התקשורת בנוגע להקלות בחובת הפרישה האוניברסלית. למרות תנאי רישיונה, HOT לא פרשה את תשתית הכבלים שלה בכל היישובים שהתחייבה להם. כיום, אחרי דחיות של שנים, מבצע משרד התקשורת פיילוט בפרישה אלחוטית באמצעים טכנולוגיים חדשניים. אם הפיילוט יצליח, המשרד אמור לפטור את HOT מהפרישה האוניברסלית באותם יישובים.
"הצבת תכתיבים מצדה של סלקום, אשר באורח פלא מתיישבים עם המתווה המוצע על ידי משרד התקשורת, בעוד הליך השימוע בעיצומו, עלולה לפגום בתקינות ההליך", טענו ב–HOT. בחברה גם ביקשו לאפשר להם לרכוש את IBC — אף שעד כה לא הביעו התעניינות במיזם.
ב–HOT דרשו ממשרד כי גם אם תאושר עסקת המכירה של IBC לסלקום ותופחת חובת הפרישה, תוסר גם ממנה חובה זו; בנוסף, דורשת HOT כי יתאפשר גם לה להשתמש בתשתיות הפסיביות של חברת החשמל, שבהן IBC עושה שימוש.