אולי המחשבים הניידים והטאבלטים נוגסים במכירותיהם – אבל המחשבים הנייחים, אותן קופסאות שאליהן מחברים מסך חיצוני, לא הלכו לשום מקום (תרתי משמע).
הם עדיין כאן, ועדיין מהווים אופציה לא רעה וזולה יחסית למי שרוצה מחשב שישרת את כל בני הבית, או לחליפין זקוק ליותר עוצמת ביצועים למטרות ספציפיות – עריכת וידאו, צליל, תוכנות תובעניות במשאבים כמו פוטושופ או תוכנות שרטוט – כל אלה שומרים לרוב אמונים למחשבים נייחים.
קניית מחשב נייח בימינו שונה מאוד ממה שהכרנו לפני כמה שנים. ציוד היקפי שהיה פעם ציוד חובה כמו כרטיס גרפי, נעלם והואחד עם המעבד הראשי. לצד הכוננים הקשיחים המגנטיים המסורתיים, צצו ועלו הכוננים חסרי החלקים הנעים, כונני ה-SSD, מערכות ההפעלה השתנו, בקיצור, המחשב הנייח של היום הוא לא המחשב הנייח של הלילה.
אז למה כדאי לשים לב כשקונים מחשב נייח חדש?
*שימו לב: בחנויות שמתמחות במחשבים, תוכלו לבקש ש"ירכיבו" לכם מחשב משלל חלקים שתבחרו. בחנויות אחרות שמוכרות רק מחשבים "מוכנים", תוכלו לבדוק מול המוכר, מה כולל המחשב והאם זה תואם את הצרכים שלכם.
1. איזה מעבד יש למחשב? המעבד, ה"מוח" של המחשב, שמכיל כיום גם את המעבד הגרפי, הוא זה שמבצע את כל פעולות החישוב והגרפיקה. על אף שזמינים בשוק מעבדים של חברת AMD, גם מהסדרות החדשות כמו סדרה A או סדרה E, החברה שהיא בעלת הנוכחות הגדולה יותר, היא כמובן, אינטל.
אינטל לאחרונה השיקה את הדור החדש של המעבדים שלהם, הדור הרביעי של מעבדי ה-Core, שזכה לשם Haswell ומוכר בשמו המסחרי, Core I 4th Generation.
הבעיה עם אינטל, היא שבכל דור ודור, החברה משנה קצת את התושבת ואת מספר ה"תקעים" (רגליים) שיש למעבד. ללקוחות, זהו כאב ראש לא קטן, כי משמעות הדבר היא שעם החלפת המעבד צריך להחליף גם את לוח האם. אז מה עושים? קונים את החדש ביותר. השקע הנוכחי מכונה 1150.
אמנם, השוק עדיין מוצף במעבדים מהדור הקודם, 3rd Generation, והם נמכרים בזול יחסית, אבל ההפרש הוא קטן ולכן עדיף כבר לקנות את הדור המתקדם יותר של המעבדים, אם כבר קונים חדש.
2. איזה לוח אם יש למחשב? – לוח האם כיום במחשב נייח הוא הרכיב המרכזי, אותו לוח שכל הרכיבים האחרים מתחברים אליו, אבל בימינו הוא גם קובע את מספר שקעי ה-USB הפנויים שיהיו לנו (או שקעים חדשים יותר כמו Lightning Bolt), את יציאות הקול והרשת. ברוב הלוחות, לצערנו, אופציות שמאוד מקובלות בניידים כמו Wi Fi או בלוטות', הן נדירות למדי. כדאי לעיין במפרט של הלוח, ולבדוק בנוסף ליציאות הקבועות בו, כמה חריצי הרחבה יש בו ומאיזה סוג (במקרה ונרצה להוסיף כרטיס הרחבה), את כמות השקעים שיש לזיכרונות (ראו גם את הסעיף הבא) ובאיזו מהירות הם תומכים?
בתמונה: לוח אם
3. איזה זיכרון יש למחשב? זיכרונות המחשב הנפוצים כיום הם מסוג DDR3, במהירויות של 1333 ו-1600 מגה-הרץ. אבל זה לא הנתון היחיד החשוב כשקונים זיכרון. נתון חשוב נוסף הוא CL, קיצור ל-CAS Latency – נתון המייצג את פער הזמן בין בקשת המידע לרכיב זיכרון, עד שפריט המידע זמין ביציאה של הזיכרון. כלומר, הפער בין הבקשה למידע להשלמת הטיפול בה בידי הזיכרון. כעיקרון, נתון CL נמוך יותר הוא יותר טוב, אבל הוא גם משפיע על המחיר.
4. ומה מבחינת כמות זיכרון? במערכות הפעלה מהדורות האחרונים כמו Windows 7 ו-Windows 8, כמה שיותר – יותר טוב. בכל מקרה, לא היינו ממליצים להתקין כיום פחות מארבעה גיגהבייט של זיכרון לביצועים טובים.
5. איזה כונן קשיח יש למחשב? כוננים מגנטיים מהדור הישן, הולכים ומפנים את מקומם לכונני מהסוג החדש, כונני Solid State Drive או SSD, בקיצור. אלה אמצעי אחסון המורכבים מרכיבי זיכרון – כמו דיסק און קי, אבל בנפחים גדולים. הרכיבים האלה לא מכילים חלקים נעים ולכן פחות מועדים לתקלות, הם קלים ומהירים יותר, ומערכות הפעלה חדישות כמו Windows 8, עושות בהן שימוש מלא, כך שהמחשב שלכם יכול להיות מוכן לפעולה תוך שמונה שניות או פחות.
אבל, יש להם חיסרון אחד – הם עדיין יקרים, בוודאי לעומת הכוננים הקשיחים המסורתיים והזולים. לכן, מה שמקובל היום לעשות, הוא לשלב: לשים במחשב הנייח גם כונן SSD קטן, שעליו תשב מערכת ההפעלה וקבצים שאנחנו ניגשים אליהם בתדירות גבוהה, לצד כונן קשיח רגיל ושמנמן, שיאחסן בזול את כל שאר המידע שלנו – תמונות, מוזיקה, סרטים וכו'.
נכון לעכשיו, מקובל לרכוש כונני SSD בנפחים שבין 60 ל-120 גיגהבייט, ואילו הכונן הקשיח המגנטי בנפח המשתלם הוא כונן של טרהבייט (1000 גיגהבייטים, לפי מפתח עשרוני). שימו לב שתקופות האחריות עשויות להשתנות בהתאם לסדרה שאליה משתייך הכונן.
בתמונה: כונן SSD של קורסייר
6. איזה מארז צריך? לאחר שכבר פיזרנו את מיטב כספנו על הרכיבים שבתוך קופסת המחשב, הקופסה עצמה (שמכילה את כל חלקי החומרה), נמצאת תמיד בסוף הרשימה ולא פעם סובלת מיחסי ציבור גרועים. הרוב מסתפקים במארז פשוט או מה שימכרו לכם כ"מארז מהודר", וזו טעות. גם המארז הוא רכיב שראוי לתשומת לבכם, ובעל השפעה על ביצועי המחשב.
בשוק ישנם כמה שמות מוכרים למארזים (וכן, יותר יקרים, אבל שווים את הכסף), כמו ThermalTake, Enermax, Silverstone ועוד כמה. בגדול, שווה לבדוק את איכות הבניה: האם אין פינות חדות? האם המתכת מטופלת היטב נגד חלודה ואת איכות הפלסטיק.
בתמונה: מארז מחשב
עוד חשוב לבדוק במארז את מספר המאווררים, גודלם ומיקומם. כיום מקובל לשים לפחות מאוורר אחד בחזית המארז להכניס אוויר קר, ושניים מאחור לסילוק האוויר החם – או לחלופין, מאוורר עילי ו/או מאוורר צד המותקן בדלתית, כדי לספק זרימת אוויר אופטימלית ולשמור את המחשב שלכם קריר ומאושר. עוד משהו שכדאי לבדוק – המצאותו של מסנן אבק קל לשליפה ולניקוי, בקטע הזה המחשב שלכם לא שונה ממזגן: גם הוא צריך ניקוי מסנן מדי פעם.
ודבר אחרון – בדקו את מידותיו של המארז. וודאו שהוא מתאים למדף או לנישה אליה אתם מייעדים את המחשב, כולל מרווח מספק של לפחות כמה סנטימטרים מכל צד (מאחור כדאי קצת יותר), שוב, כדי לאפשר זרימת אוויר טובה.
7. איזה ספק כוח יש למחשב? עוד חלק שהוא גיבור אלמוני, שלעתים יבוא כחלק מובנה במארז וראוי להתייחסות, הוא ספק הכוח. אותו רכיב שממיר את זרם החשמל שמגיע מהקיר למתח העבודה הנמוך יותר שמפעיל את כל הרכיבים במחשב שלכם, והוא גם זה שאחראי לספק אותו לכולם. גם הוא עובד קשה מאוד, וצריך ל"האכיל" כמה וכמה פיות רעבים. אם תתקינו ספק כוח חלש מדי, תסתכנו בזרם לא יציב לרכיבים השונים, מה שעשוי להחיש את אובדנם.
לכאורה, ספקים נמדדים בהספק החשמלי הכולל שלהם, שנמדד בוואטים. כיום ספקים המקובלים בשוק הביתי מספקים בין 400 ל-650 וואט. הבעיה, שבמשך שנים הסתובבו בשוק ספקים מאיכות ירודה, שגם אם נשאו נתון מפוצץ – בפועל היו רחוקים מלספק אותו.
לפני כמה שנים נמצא הפתרון. בניגוד לעבר, כיום ישנה סטנדרטזציה מסוימת לתחום, עם תקן התנדבותי נקרא 80 Plus. משמעות האישור היא הספק אכן מספק לפחות 80 אחוזים מההספק החשמלי המוצהר שלו, כאשר יש חמש רמות של איכות: 80 פלוס בסיסי, ומעליו – ברונזה, כסף, זהב ופלטינה. כמובן, הפלטינה הוא הטוב ביותר. אז כדאי לבדוק האם הספק שאתם רוכשים אכן נושא את התקן הזה לפי הטבלה שבקישור, זה מבטיח רמה מסוימת של איכות של הספק.
8. שונות: לבסוף, מגיע חלקן של התוספות השונות, שהן יותר בגדר המלצה או שדרוג יכולות של המחשב החדש שלכם, והן לא כורח המציאות, כיון שכל הצרכים הבסיסיים שלכם כבר משולבים אל לוח האם. כרטיס גרפי נפרד, למשל. לרוב האנשים שרק גולשים ברשת, כותבים מסמכים או צופים בסרט מזדמן ביוטיוב, המעבד הגרפי המשולב במעבד הראשי, בדרך כלל Intel HD 4000 או 5000 בדור החדש, יהיה מספק.
בתמונה: כרטיס גרפי
אבל אם אתם גיימרים, צופים בווידאו HD כבד על המחשב בקביעות, עורכים אותו או שיש לכם צרכים ספציפיים בעיבוד גרפי וכיוצא באלה, שווה להוסיף כסף ולקנות כרטיס גרפי נפרד, עם יותר זיכרון ויותר יכולות. הסדרות הנמוכות של AMD או nVidia לא בהכרח יתנו לכם יתרון משמעותי על המעבד הגרפי המובנה, אבל הסדרות הבינוניות ומעלה – בהחלט כן. אצל AMD אלה כיום סדרות ה-6000 וה-7000, אצל nVidia - אלה סדרות ה-600 וה-700.
9. כונן אופטי, כן או לא? לפני כמה שנים, הייתה אפל הראשונה לחזות את העתיד ולהיפטר מהכונן האופטי במחשבים שלה. אלא שעם מחירם הנמוך של כוננים אופטיים (צורב DVD ו-CD משולב), שווה להוסיף אחד. אם במקרה תיפול לידכם תוכנה או תקליטור שתרצו לנגן. לא מזיק שיהיה בבית.
תודה לקליר שירותי מחשוב על הייעוץ לכתבה.
>> דברים מפתיעים שאפשר לעשות עם אוזניות של האייפון והאנדרואיד