מישהו צרח. מישהי איימה שהיא הולכת ישר למנכ"ל. אחד התחיל לנסח הודעה דחופה לציבור. לאחר נשפך קפה. מישהי הדליקה סיגריה עצבנית, אחרת צעקה שתכבה את זה מיד. אחד כתב בשקט לאשתו שתכף מפטרים אותו. אולי ראיתי יותר מדי מד-מן, אבל תאמינו לי שזה מה שהלך השבוע במסדרונות של אי-ביי.
אי-ביי זו לא חנות. לפני הכל, זו חברת ענק שמוכרת אמינות, והיא הכי טובה בזה בעולם. לפחות היתה. היא שכנעה אתכם שמאחורי האותיות על המסך יש אדם אמיתי. שהמוצר יגיע מחרתיים, ושהקשר בינו ובין רשימת התכונות והתמונה מוצלח יותר יחסית לדייט האחרון שלכם. שאם תקרה תקלה – אי-ביי תיקח אחריות ותחזיר לכם את הכסף. אם לא תאמינו לאי-ביי, למי כן.
150 מיליון איש בעולם כבר סמכו על אי-ביי. כל 2 שניות נמכר שם זוג נעליים. כל 4 שניות טלפון סלולרי. כל 24 דקות מישהו קונה שם כלי שיט, עם מפרשים וכל זה. משן זהב של כריש ועל התחתונים הבלתי מכובסים של אלביס, אי-ביי שווה כבר 65 מיליארד דולר. היא גם הבעלים של פייפאל, שהוא בעצם אחד הבנקים הגדולים בעולם. השבוע האמון הזה נשבר, ואי-ביי גילתה שהפרטים של כל האנשים האלה מתגלגלים ברחוב.
מה זה אומר?
אם אחד הגופים הכי אמינים באינטרנט נפרץ, אף אחד לא חסין. כמה פעמים שלא אומרים את זה זה לא מספיק. 70 מיליון משתמשים דלפו ככה לסוני בין האצבעות. לרשת טארגט הלכו לאיבוד 110 מיליון משתמשים. האקרים רוסים שדדו בנקים בינלאומיים, הסינים גנבו תכנוני נשק עתידי מתאגידים אמריקאיים. אתם יודעים לאן זה הולך.
"אם אי-ביי נפרצה, מה יקרה במשרד הפנים הישראלי?" שואל דורון אופק, מומחה אבטחה ישראלי שעובד עם חברות גדולות וגופים בטחוניים. "אם גורם כל כך חזק בשוק הגנת המידע נפל, ברור שממשלת ישראל לא תוכל לעמוד בפני הכוחות האדירים שפועלים בתחום. לא כי אין לנו אנשים מוכשרים, אלא כי מרכז העשייה של משרד הפנים הוא רישום אוכלוסייה ולא אבטחת מידע. אם אי-ביי נפרצה, מה זה אומר על המדינה או גופים אחרים, פחות מקצוענים בתחום? ישראל חייבת להפסיק עם הזחיחות שלה בהקמה של מאגרים שעלולים להזיק לאזרחי ישראל, כגון המאגר הביומטרי".
לבד בעולם
זו המסקנה השנייה והעוד פחות נעימה. אנחנו לבד בעולם הזה. מופקרים לגורלנו. איש איש למחשבו, לפרטיו ולכרטיס-אשראיו. כולם מנסים לחטוף מאיתנו כמה שיותר פרטים אישיים – חברות, רשתות חברתיות, חנויות, ארגוני מודיעין וביון, האקרים וקראקרים וכל מיני מניאקים. לכל אחד יש את הטקטיקות שלו איך לשכנע אותנו לתת אותם מרצון או להשיג אותם בכוח. זה פורץ למחשב וגונב פרטים, וההוא מנסח חוקים שיאלצו אותנו למסור טביעות אצבעות.
עכשיו למאזן הכוחות: לאי-ביי יש חטיבות שלמות של מומחים פסיכיים מרוב גאונות. על המאגר הביומטרי אמורים לשמור מומחי השב"כ, שגם הם לא פראיירים. על המחשבים בעבודה אחראי דימה, שגם הוא גאון בתחומו. על המחשב והטלפון שלנו אף אחד לא שומר. לא רק שאנחנו לא מבינים בזה, זה גם לא מעניין אותנו. אנחנו מעדיפים לחשוב שהכל בסדר. אשליית הביטחון קוראים לזה.
אם המומחים של אי-ביי לא יודעים מה בדיוק קרה ואיך, ואיזה נזק, אז די ברור שגם לנו אין מושג. זה שהאנטיוירוס הלא מעודכן והחינמי שהתקנו לא התריע על שום דבר, לא באמת אומר שהפרטים של הילדים שלנו לא מועברים עכשיו בתוך רכבת של נתונים בין ציידי קרקפות דיגיטליים במערב הפרוע של האינטרנט. יש כאלה שאומרים שהכל מקולקל, ממש סנטימטרים מקריסה. אולי הם מגזימים. כך או כך, אפשר להירגע: אין באמת הרבה מה לעשות. תתקינו אנטי וירוס בטלפון, תעדכנו את הפיירוול במחשב, והיי, אל תשכחו להחליף עוד היום סיסמא באי-ביי (הכנו לכם מדריך). זה לא יעזור, אבל זה לפחות יתדלק עוד קצת את אשליית הביטחון.