כן, אני האיש הזה. האיש שהוציא בערך 5.5 אלף שקל על טלפון סלולרי.
דלגו על הביקורת. כבר שמעתי הכל. "אין דבר שהאייפון X יודע לעשות שטלפון סיני ברבע המחיר לא יודע לעשות יותר טוב", "אין שום סיבה לשים כל כך הרבה כסף על מכשיר שעוד שנתיים יהפוך לגרוטאה" ו"פפפחחחחח רק פראיירים קונים אייפון רק אנדרואיד1111!!". ולמרות כל הביקורת הזאת, אני לא מתחרט.
כן כן. אני האיש הזה - שהוציא כל כך הרבה כסף על אייפון חדש ויצא די מרוצה. והנה הסיבות העיקריות למה (אל תדאגו - בהמשך יש גם סיבות למה אני פחות מתלהב).
המסך
מי שמחפש אמ;לק - הנה הוא: המסך של האייפון X הוא מעולה. ממש ממש מעולה. חד מאוד, צבעים נהדרים, בלי אפקט הרווייה המוגזמת של מסכי סמסונג, עם שחור אבסולוטי תודות לטכנוליגיות ה-AMOLED. בובה של מסך. באמת.
אבל זה לא הכל. כי יש עוד עניין במסך הזה, והוא אולי מה שגורם להרבה מרוכשי המכשיר הזה להיות כל כך מרוצים: בכל מבט הוא מזכיר לכם שיש לכם אייפון X.
העיצוב של אפל - מסך מקצה לקצה עם מגרעת קטנה בחלק העליון של המסך - ייחודי. הם יכלו ללכת בדרך סמסונג ו-LG, עם מסכי "כמעט מקצה לקצה". אבל לא. אצל אפל קצה זה קצה, ומגרעת זו מגרעת. גם הקצוות המעוגלים של המסך הם לא סתם. זה מעין שוויץ טכנולוגי, "תראו אותנו ואת מה שאנחנו יכולים לעשות".
אז כן, זה נראה סוף הדרך, אבל האמת שמבחינת שימושיות עדיף את המסכים המרובעים של המתחרות. המסך של אפל נחתך בצורה משונה, מפתחי אפליקציות עוד לא ממש יודעים להשתמש בו, ובכל רגע יש הרגשה שלא מוצג מספיק מידע בחלק העליון שלו (מה כבר ביקשתי, לדעת כמה אחוזי סוללה נשארו לי?).
ולמרות זאת - הנראות הייחודית של המסך הזה מזכירה במה מדובר. בכל מבט במגרעת, בפינות המעוגלות, נזכרים שזו אפל. ובשביל מה אנחנו מוציאים כל כך הרבה כסף על טלפונים אם לא כדי לעשות קצת שופוני.
המצלמה
כל שנה המצלמות הסלולריות עוברות שיפור רציני. המצלמה של ה-X היא בהחלט בטופ של התחום הזה, וזה ניכר (כמעט) בכל תמונה ותמונה.
השוס העיקרי כאן הוא מצב הפורטרט, שלפחות במצלמה האחורית יוצר תמונות פשוט מהממות. בין אם צילמתי את הפידג'ט-קיוב במשרד, ובין אם את הפעוטה המנוזלת שלי - זה נראה מצוין. המצלמה הקדמית מעולה לתמונות סלפי, אבל שם אפקט הפורטרט דווקא הרבה פחות מוצלח.
השיפורים הקטנים של מצלמת ה-X על פני האייפון 8 מאפשרים ביצועים קצת יותר טובים באור נמוך. אור נמוך זו עדיין נקודת התורפה של המצלמה הזו, אז צריך לקבל כל שיפור קטן בברכה.
הביצועים
עברתי לאייפון X מהאייפון 6. שלוש שנים - נצח במונחים של סלולר. לפיכך, ברור שהשיפור בביצועים יהיה אדיר. ובכל זאת, לכזה טלפון מהיר לא ציפיתי.
הוא מתמודד נהדר עם כל משימה, כל אפליקציה, כל מעבר וכל דרישה. יותר מהמסך, יותר מהמצלמה - זה השדרוג האמיתי באייפון הזה, ועליו מעידים גם משתמשים ששדרגו מהדגם של שנה שעברה, ולא רק עגלות כמוני שנתקעו עם אותו מכשיר שלוש שנים.
ואלה גם החדשות הכי טובות לגבי המכשיר הזה. מכיוון שה-X חולק את אותו מפרט טכני עם ה-8, זה אומר שאפשר להשיג את אותה רמת ביצועים בהרבה פחות כסף.
ולמרות זאת…
בסך הכל, אני מרוצה מהאייפון X. יופי של מכשיר. ללא ספק האייפון הכי מרגש מאז 4, אולי אפילו מאז ומעולם. ולמרות זאת, לא הכל מושלם. יש גם כמה מגרעות, שגם אם בסופו של דבר מתגמדות לעומת היתרונות, משאירות טעם קצת רע בפה. בכל זאת, הוצאתי 5,500 שקל - לא יכלו לדאוג שהכל יעבוד פיקס?
כך למשל, מנגנון זיהוי הפנים, Face ID. על פניו, יופי של דבר. במקום לשים את האצבע על כפתור הבית ולקוות שהיא לא מלוכלכת / מלוחלחת / מזיעה מדי, האייפון מצלם את הפרצוף שלי ונפתח. ואכן, ב-90% מהניסיונות זה עובד מעולה. רק מה, ב-10% הנותרים זה לא עובד.
והכי גרוע - נשבע לכם שלא הצלחתי להבין את החוקיות. למה לפעמים המכשיר שלי לא מצליח לזהות אותי, למרות שלפני שתי דקות הוא הצליח. בדרך כלל הניסיונות הבעיתיים הם ממש מוקדם בבוקר או מייד אחרי מקלחת - אבל לא רק. לפעמים גם סתם ככה, במשרד, באמצע היום, האייפון שלי מתעקש שאני אינני אני. לא נעים.
גם מחוות התנועה, שמחליפות את כפתור הבית ז"ל, לא מושלמות. אני ממש סבבה עם להחליק את האצבע למעלה כדי לחזור למסך הבית, אבל למה צריך את ההשהיה המיותרת כשרוצים לסגור אפליקציות? ומה עושים כשהמסך נמצא במצב אופקי? איפה צריך להחליק את האצבע בשביל לחזור אחורה?
שני העניינים האלה, שנמצאים בלב החידושים הכי חשובים במכשיר, מרגישים לא פתורים עד הסוף. (רק) כמעט שם. סביר להניח שבגרסה הבאה של iOS זה כבר יעבוד יותר טוב. אבל עד אז - זה ה"אבל" שמגיע בסוף הביקורת, ומבאס קצת את אלה שהוציאו על המכשיר כל כך הרבה כסף. כמוני.