במשך שנים מנסים יהודים להבין איך פרעה יכול היה להתעלם ממכות מצרים ולהתעקש להמשיך להעביד את בני ישראל בפרך. התשובה נמצאת כנראה בין השורות של כתבה שהתפרסמה אמש (ג') בביזנס אינסיידר וחושפת את תנאי העבודה - שלא לומר עבדות - באחד המפעלים הגדולים המייצרים את מכשירי האייפון של אפל.
דג'יאן זנג, סטודנט סיני באוניברסיטת ניו-יורק הלומד לתואר בניהול ומדיניות ארגונים ציבוריים ללא מטרות רווח, החליט להסתנן למפעל ייצור במדינה בקיץ האחרון כחלק מהעבודה שלו לתואר. במשך שישה שבועות הוא עבד במפעל של Pegatron - קבלנית הייצור השנייה בגודלה למוצרי טכנולוגיה בכלל ומוצרי אפל בפרט - מחוץ לשנחאי, ועתה חושף את חוויותיו.
המפעל בו עבד, כך הוא מספר, ענק. הוא יכול להכיל עד 100,000 עובדים - אך בעונה בה עבד בו זנג הוא הכיל "רק" 70,000. תחילה הוא עבד בפס הייצור של אייפון 6s בהברגת הרמקול למעטפת, ומאוחר יותר בהברגת המצלמה וכיסוי המגן שלה, לפני שהועבר לקו הייצור החדש של אייפון 7.
"ביומיים הראשונים אתה מרוכז מאוד, כי (אחרת) לא תעמוד במהירות של פס הייצור, אז אתה מתרכז ממש, ממש חזק", הוא מספר על תקופת ההסתגלות לעבודה שבה הוא הרים אייפון מפס הייצור, הבריג בורג, החזיר אותו לפס הייצור וחזר על הפעולה שוב, ושוב, ושוב. "זה מעייף מאוד, אבל מונע ממך לחשוב על דברים אחרים. ואז, אחרי כמה זמן, אתה מתחיל להתרגל לזה, ובסוף אתה יכול לעשות את זה בעיניים עצומות. פתאום יש לך מלא זמן שאין לך מה לעשות בו, כי למפעלים של פגטרון אסור להכניס אף מכשיר חשמלי. מאוד משעמם כשאי אפשר להקשיב למוזיקה, אז לפעמים עובדים מדברים, שיחות אקראיות, אבל לפעמים מנהלי הפס (מגיעים ו)מתעצבנים. הם אומרים לך לדבר בשקט".
התנאים הקשים במפעלים בסין נחשפו עוד ב-2012 על ידי עיתונאי אמריקאי מטעם התוכנית נייטליין. עיתונאי סיני הצליח אף הוא להיכנס למפעלים ולהציג את תנאי העבודה הקשים. כבר אז הבטיחה אפל שתשפר את תנאי העובדים.
בקושי מספיק ללכת לשירותים
זנג סיפר כי את רוב התקופה הוא בילה במשמרות לילה, שהתחילו ב-7:30 בערב. המשמרות בנויות כך שאחרי שעתיים עבודה מקבלים הפסקה של 10 דקות - בקושי מספיק זמן ללכת עד השירותים ולחזור, בשל גודל המפעל - ולאחר עוד שעתיים הפסקת אוכל של 50 דקות. אחריה שוב שעתיים עבודה, 10 דקות הפסקה ושעתיים עבודה.
בהפסקת הצהריים, מציין זנג, אנשים אוכלים בדרך כלל לבד, ולא מדברים. הסיבה היא שכולם עייפים כל הזמן, ורוצים לנצל כל רגע אפשרי לשינה. אז הם אוכלים מהר את הסוג האחד של הבשר, שלושת סוגי הירקות והאטריות או האורז שמרכיבים את המנות המשביעות אך לא איכותיות לטענתו, ואז מוצאים מקום לישון בו. את זה הם עושים בישיבה - כי במפעל אסור לשכב, ומי שנתפס שוכב עובר שיימינג ואם נתפס כמה פעמים הוא סופג קנס במשכורת.
אחרי יום כזה של שמונה שעות עבודה, שהן בפועל כ-9 שעות ו-40 דקות במפעל, עדיין אי אפשר ללכת הביתה - כי רוב הזמן דורשים מהעובדים לעבוד השעות נוספות, למרות שבימי ההכשרה מלמדים אותם שזה אסור ואפל מתעקשת שרק מי שרוצה יעבוד שעות נוספות. אבל מייד אחרי ההכשרה, כל מה שלומדים בה הופך ללא יותר מתיאוריה.
בפועל, אומר זנג, משמרת נמשכת בדרך כלל 12 שעות - חצי שעה בהמתנה לבדיקה ביטחונית בכניסה, שמונה שעות עבודה רגילות עם שעה ועשר דקות הפסקות במצטבר, ואז עוד שעתיים וחצי נוספות בימים שני עד חמישי, או שעתיים ביום שישי.
על שעות העבודה הארוכות האלו מקבלים העובדים משכורת בסך 3,100 יואן (1,644 שקל) לחודש, פלוס מגורים חינם בדירות צפופות- זנג ישן בחדר עם שבעה עובדים נוספים. לדבריו, אפילו מקלחת הוא לא תמיד יכול היה לעשות בדירה: "אם יש לך מזל יש מים חמים. לפעמים אין מים חמים, או שאין מים בכלל".
העובדים מקבלים גם מדים. בודדים. הם לובשים את אותם מדים כל יום לכל אורך תקופת עבודתם במפעל, לא מורשים להופיע לעבודה בבגדים אחרים וצריכים לכבס אותם בעצמם. "לפעמים אנשים לא מכבסים את המדים שבוע שלם. מזיעים. מסריחים. חלק מהעובדים ממש מסריחים".
אגב, בפנימיות יש ווייפיי - אבל אם לא רוצים לשלם עליו, נדרשים להוריד אפליקציות מסוימות. במילים אחרות: המפעלים מנצלים את עובדיהם כדי לגבות תשלום ממפתחי אפליקציות סינים על קידום האפליקציות שלהם בחנות על ידי יצירת נתוני הורדות מופרזים.
מי שיש לו משפחה לא יכול כלל לגור בפנימיות, ונאלץ לשכור דירה בסמוך, מה שעולה כסף רב.
זנג מספר כי פס הייצור של האייפון 7 נבנה במפעל תוך כדי שלידו עובד פס הייצור של אייפון 6s, כך שהעובדים סבלו מרעש ולכלוך. בימים הראשונים להפעלת פס הייצור עברו בו רק כמה מכשירים בודדים בכל משמרת - אך העובדים לא הורשו לעשות דבר מלבד לשבת ולחכות למכשיר הניסוי הבא שיגיע, ומי שנתפס מנמנם הצטווה לעמוד כל המשמרת. גם בדיקות האבטחה בכניסה תוגברו כדי למנוע הברחת מצלמות שיתעדו את המכשיר שטרם יצא, ונשים לא הורשו להיכנס עם חזיות בעלות סוגרי מתכת.
למרות התנאים הקשים, זנג אומר שהעובדים לא שונאים את העבודה. "לא הייתי אומר שאהבנו או שנאנו את זה. פשוט חשבנו על זה כעבודה שמפרנסת אותנו. אף אחד לא נהנה מהתהליך, כי מרגע שאתה מגיע לעבודה אתה חושב רק על לצאת משם. הדבר היחיד שבאמת חושבים עליו זה כסף, כסף, כסף. אני צריך כסף למשפחה שלי, לאשתי, לילדים".
הוא מספר שמבחינת העובדים הסינים, אין שום יוקרה בהרכבת הסמארטפון הנמכר בעולם, ועבודת הרכבת האייפון נחשבת אצלם למקבילה לעבודה באבטחה, בשליחויות או בניקוי בתים. הם באים לעבוד בעבודות כאלו לכל היותר לשנה - ורובם פורשים אחרי מספר שבועות, אם כי רבים מהם מנועים מלהתפטר אחרי פחות מ-20 יום, מפני שתעודות הזהות שלהם נמצאות בידי סוכנויות שהפנו אותם לעבודה במפעל ומקבלות תשלום רק לאחר שלושה שבועות.
"אם אתה בעיר ואין לך קרובי משפחה - אתה הולך לעבוד במפעל, כי דואגים לך למגורים ואוכל, ואולי אפילו תרוויח קצת כסף. ולא צריך שום כישורים", מתאר זנג את התפיסה הרווחת של הפועלים הסינים לגבי מהות העבודה במפעלי הרכבת האייפון, אותו רובם אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש.
כשנשאל על כוונתו של טראמפ לדרבן את אפל להפסיק להשתמש בעובדים סינים זולים ולהעביר את הייצור לארה"ב, אומר זנג שהוא לא מאמין שזה יקרה, אלא אם המפעלים בארה"ב יהיו מבוססים כמעט לחלוטין על רובוטים. "הסיבה היחידה שאנחנו עושים את זה היא ש(בסין)העובדים יותר זולים אפילו ממכונות", הוא מסכם.
אפל מסרה בתגובה לביזנס לאינסיידר כי מפקחים מטעמה נמצאים במפעל כל יום ושלפי 16 ביקורות פתע שערכה בו, שבוע העבודה הממוצע של עובד בפס ההרכבה של מוצריה הוא 43 שעות והמשכורת שלו גבוהה ב-50% מאשר לפני חמש שנים וגבוהה משכר המינימום החוקי בסין. זנג, מצידו, טוען שהשכר גבוה משכר המינימום רק בגלל שהוא כולל את השעות הנוספות שנכפות על העובדים בניגוד לנהלי אפל.