אפליקציית הניווט הישראלית וויז היא כבר חלק משגרת היומיום של כ-50 מיליון משתמשים בעולם. בעוד שלא מעט עושים בה שימוש כדי לדעת את הדרך מנקודה אחת לשנייה, הרי שרבים עושים בה שימוש כדי להימנע מפקקים, כבישים סגורים או פגעי מזג האוויר. אולם דווקא היתרון הגדול שלה, שמועיל לכל-כך הרבה נהגים, הפך לסיוט של תושבי מספר פרברים בלוס-אנג'לס ואלו יצאו למלחמה כנגד האפליקציה.
התושבים החלו בדיווחים שקריים ב-Waze
כל מי שעושה שימוש בוויז כדי להימנע מפקקים ודרכים חסומות יודע שלפעמים אלגוריתם האפליקציה, שמתבסס על חוכמת ההמונים, יכול להיות יצירתי למדי בדרכים אליהן הוא שולח אתכם. לדוגמה, כאשר קיים עומס בנתיבי איילון בין מחלף רוקח למחלף ההלכה, וויז שולחת אתכם לדרך נמיר המקבילה והסואנת גם היא.
אולם מה קורה כאשר אתם גרים ברחוב שקט, שממש במקרה ממוקם במקביל לדרך ראשית עמוסה? עשרות, מאות ואפילו אלפי נהגים עשויים למצוא את עצמם עם רכביהם שועטים ברחוב השקט לשעבר שלכם והופכים אותו לסיוט. על פי מספר דיווחים זה בדיוק מה שקרה לתושבי פרברים שגרים במקביל לכביש ה-Interstate 405 שחוצה את קליפורניה. בקליפורניה, אגב, הכביש ידוע לשמצה בפקקים הכבדים שלו שנגרמים כתוצאה מ-380 אלף מכוניות שעוברות בו מדי יום.
עוד ב-Geektime:
Trax הישראלית השלימה סבב גיוס של 15 מיליון דולר
ארבע אפליקציות שכל בליין צריך להכיר
נהגים שעושים שימוש בוויז נשלחים על ידי האפליקציה לרדת מהכביש המהיר, ולנסוע דרך רחובות של פרברים שקטים שנמצאים במקביל. כך הפכה וויז הפעם את הרחובות השקטים של עיירה בשם Sherman Oaks לרחובות סואנים עם אלפי מכוניות שיצרו עומסי תנועה, שעד עכשיו לא היו קיימים, וגרמו למטרדי רעש וזיהום אוויר. על פי הדיווחים התארגנו ועדי תושבים של שכונות שנפגעו מהפניות התנועה של וויז, והחלו לשלוח דיווחי שווא באפליקציה, שכללו כבישים חסומים, פקקים ותאונות. תוכנית גאונית? לא כל-כך.
אם התושבים חשבו שהצליחו לנצח את האפליקציה במגרשה הביתה (כלומר, דיווחי הנהגים), הרי שמייד התבררה להם טעותם. על פי דוברת וויז, המאמצים הללו הם לשווא מכמה סיבות. ראשית, האלגוריתם של התוכנה מתבסס על חוכמת ההמון, ועם כל הכבוד למספר עשרות פעילים, הרי שהאפליקציה ניזונה (בעיקר באופן פסיבי) גם מאלפי הנהגים האחרים שלא חווים בעיות, כך שבסופו של דבר, הדיווחים המפוברקים לא יצופו.
שנית, וויז לא שולחת את כל הנהגים לאותו מסלול עיקוף, אלא, לדרכים שונות, כדי לא ליצור באמת פקקים גם בדרכים החלופיות. שלישית, האלגוריתם של התוכנה מתעדף את הדיווחים לפי חברי הקהילה ששולחים אותם. כלומר, חבר קהילה שתורם, מעדכן ומדווח במשך חודשים (אם תהיתם למה הנקודות של וויז משמשות) תמיד ייחשב על ידי האפליקציה למקור מהימן יותר מאשר תושבים שהורידו את האפליקציה והחלו לדווח. ולבסוף, האפליקציה מזהה אם המדווח בתנועה או לא, ולכן אם התושבים רוצים להוסיף עדכון, הרי שהם יהיו חייבים לעשות זאת תוך כדי נסיעה במכונית, מה שמסכל את התוכניות שלהם.
אגב, אם תושבי הפרברים של LA היו קצת משקיעים במחקר ובנבירה ברשת, אולי היה כדאי שהיו יוצרים קשר עם שיר ידיד ומיטל בן סיני, שתי סטודנטיות מהטכניון, שהצליחו לייצר במרץ השנה פקקים פיקטיביים בוויז.
הכתבה פורסמה במקור ב-Geektime