במהלך הימים האחרונים תהו רבים האם על המשטרה לחקור מי שלח הידיעות השקריות ברשת הוואטסאפ, תוך התחזות להודעות מטעם דובר צה"ל וגופים רשמיים נוספים. בעוד המשטרה עוד לא החליטה האם לחקור את העניין, ראוי לשאול – האם בכלל אפשר להגיע למפיץ ההודעה?
"הותר לפרסום: במבצע משולב של השב"כ וצה"ל יחידות מסתערבים וכוחות ימ"מ, הגיע אחד מהדרמות הגדולות בעשור האחרון אל סיומה... שני הנערים חולצו בשלום, 5 מחבלים נהרגו" (הטעויות במקור). זו אחת מרצף של הודעות ועדכונים שהופצו מאז היוודע דבר חטיפת שלושת הצעירים הישראלים ביום שישי האחרון. גם פרטי המקרה פורסמו באמצעותה כאשר התקשורת היתה מנועה מלספר עליו בשל צו איסור פרסום, ועוד שלל עדכונים שקריים באשר למצבם. אחד מהם טען כי "בצער רב, התקבלה כעת הידיעה על מותם של שלושת החטופים".
ההודעות הללו מתחזות להודעות מוסמכות מגורמים רשמיים, ומבלבלות רבים בציבור. לא ברור מה מטרת הכותב – כנראה להשיג תפוצה על חשבון המשפחות הדואגות – אולם ראוי לשאול: האם יש למשטרת ישראל, או לגורם בטחוני או שלטוני כלשהו, אפשרות להגיע לכותב הידיעה ולמפיציה?
למי יש גישה להודעות?
התשובה כנראה מורכבת למדי. ראשית, וואטסאפ עצמה אינה שומרת את היסטוריית ההתכתבויות של המשתמשים, וכל הודעה שהועברה לנמעניה נמחקת מהשרתים זמן קצר לאחר מכן, כך שאין תיעוד מסודר שלה מלבד אלו הנמצאים בקבצי האפליקציה על מכשירי המוען והנמען.
כדי למצוא את המקור להודעות, אם כך, לא מספיק להסתמך על שיתוף פעולה מצד החברה האמריקאית. וואטסאפ ממילא הביעה את התנגדותה למסירת מידע כזה, עוד בטרם נרכשה על ידי פייסבוק. "אם היו מעוניינים להוסיף חתימה ייחודית לתוכן שנשלח, שבאמצעותה ניתן לזהות מי המשתמש ששלח אותו – וואטסאפ היו יכולים לעשות זאת", מסביר דנור כהן מצוות התקיפה והסייבר באבנת אבטחת מידע. "אבל הם לא רוצים ולא עושים את זה, לפי מה שידוע לנו".
עם זאת, יכול להיות שקיימת דרך אחרת להגיע אל המפיצים. "יכול להיות שיש גופי מודיעין שיש להם גישה למידע כזה", מוסיף כהן. "יש הרבה גופים שיש להם התממשקות מלאה עם מסדי נתונים של חברות כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואחרות". כך למעשה התגלה בעת חשיפת מסמכי וויקיליקס על ידי אדוארד סנואודן לפני כשנה. כהן מדגיש, כי גישה למאגרים כאלה היא חוקית, אם התקבלה במסגרת צווים חוקיים.
"לא פגיעה בבטחון המדינה"
"אתה מדבר על עבירה של זריעת בהלה בציבור - עבירה של שנת מאסר במקרה הקיצוני ביותר. לא עבירה של פגיעה בביטחון המדינה", מבהיר עו"ד יהונתן קלינגר, המתמחה במשפט רשת. הוא ספקני לגבי הסיכוי שצווים שכאלה עשויים להתקבל במקרה הזה, אפילו אם לסוכנויות הביון הישראליות יש אפשרות תיאורטית לגשת בעזרתם לכל מאגר המידע של וואטסאפ. לדבריו, מי שינסה להצדיק בקשה כזו להסגרת מידע מגופי המודיעין הישראלים אל האמריקאיים, דומה למי שמבקש לחקור את מכתבי השרשרת האוויליים שנפוצים מדי פעם. "זה נשמע לי מאוד לא הולם את מטרות וסמכות השב"כ". הוא מסכם.
כפי שדיווחנו אתמול, המשטרה עצמה לא עונה תשובה חד משמעית לשאלה. מקורות מדווחים כי יחידת הסייבר שלה חוקרת את המקרה, ככל הנראה על ידי ניסיון לתשאל משתמשים ולהתחקות אחר מסלול ההודעות. אך בתגובה רשמית הכחישה המשטרה את העניין ורמזה כי לא החליטה עדיין האם מדובר בהודעות המהוות מעשה פלילי.