בעת התקלה הגדולה בפלאפון, אפליקציית WhatsApp היתה גלגל הצלה עבור אזרחים רבים. אבל לא רק עבור לקוחות: גם מנכ"ל פלאפון גיל שרון השתמש בה בעת התקלה, למשל כאשר תיקשר עם סמנכ"ל ההנדסה שלו, דורון קורץ. מה גורם למנהלי פלאפון, אנשים שלא ממש מודאגים מחשבון הסלולר שלהם, לדבר ביניהם דווקא ב-WhatsApp - ולא ב-SMS המסורתי?
כל מי שהתנסה באפליקציה יודע את התשובה: WhatsApp היא SMS על ספידים. היא מאפשרת לשלוח הודעות טקסט בלי הגבלה אבל גם להוסיף אמוטיקונים (סמלילים) מגוונים. היא מאפשרת לשלוח הודעות תמונה וגם הודעות קול, ובאחרונה הוסיפה פונקציה המאפשרת שיתוף מיקום. ואולי הכי שימושי: היא מאפשרת התכתבות בין קבוצות משתמשים, מה שמתגלה ככלי יעיל במיוחד. מספרים ש-WhatsApp נפוצה בקרב מי שרוצה לתקשר מתחת לרדאר - סוחרים משוק ההון, נואפים ואחרים - וכל זה בחינם. אפילו טיטו וילאנובה, מאמן קבוצת הכדורגל של ברצלונה, החולה בסרטן, השתמש באפליקציה כדי לתקשר עם שחקניו בספרד בעת שעבר טיפולים בניו יורק. את משחק הסופר קלאסיקו בגביע מול ריאל המדריד לפני כשבועיים ראה המאמן דרך האינטרנט, ותיקשר עם עוזרו ג'ורדי רואורה, שנמצא על הקווים במקומו, דרך מכשיר הסלולרי, בעזרת WhatsApp.
8 מיליון דולר, 10 מיליארד הודעות
WhatsApp היא תופעה יוצאת דופן בעולם הסלולר. החברה נוסדה ב-2009 על ידי יאן קוום, 36, ובריאן אקטון, 40, שניהם יוצאי Yahoo. היא גייסה עד כה רק 8 מיליון דולר מקרן סקויה, כסף קטן במונחי הון סיכון, ומעסיקה פחות מ-50 עובדים: 30 מהם במטה במאונטיין וויו, ועוד מעט עובדים ברוסיה. ועדיין, החברה היא תופעה שלא ניתן להתעלם ממנה. WhatsApp הוא אחד משירותי הסמארטפונים הפופולריים בעולם, ומוביל את רשימת ההורדות של יישומים בתשלום באפסטור, ובחנות היישומים של אנדרואיד, גוגל פליי, הוא נמצא כעת במקום השני בדירוג היישומים החינמיים הפופולריים - לאחר שהודח על ידי הגירסה החדשה של המשחק "טמפל ראן".
WhatsApp נחשב לשירות שחיסל את שירותי ה-SMS באירופה כאשר בארה"ב עוד בקושי שמעו עליו. אך הפריצה הגדולה שלו בארה"ב הגיעה השנה, וכעת הוא האפליקציה המובילה ברוב מדינות העולם. בסיס המתמשים של החברה עצום, וכולל כנראה מאות מיליוני משתמשים (יותר מ-50 מיליון רק באנדרואיד). באוגוסט 2012, עשרה חודשים בלבד לאחר שדיווחה על חציית רף מיליארד ההודעות ביום, אישרה החברה כי היא מעבירה בשרתיה 10 מיליארד הודעות ביום. 10 מיליארד. ביום.
מבחינה טכנולוגית, WhatsApp לא מציעה למשתמשים משהו ייחודי. אפליקציות דומות ומתחרות יש המון, כגון eBuddy ו-LINE. אבל WhatsApp הצליחה להפוך את עצמה לסטנדרט שכולם מתיישרים לפיו: כולם שם, ולכן אין טעם להתקין אפליקציה מתחרה. זהו אפקט רשת, כמו שאין טעם להיות ברשת חברתית שהיא לא פייסבוק. WhatsApp הצליחה להגיע למעמד כזה גם בזכות העובדה שהיא רצה על כל פלטפורמה: מנוקיות פשוטות יחסית (S40) דרך בלקברי, אנדרואיד, אייפון ואף ווינדוספון.
מבחינה עסקית, WhatsApp מסתמנת כהצלחה. במכשירי אנדרואיד האפליקציה ניתנת להורדה חינם, ואחרי שנה היא מבקשת 99 סנט צנועים. במכשירי אפל התשלום נעשה כבר בהתקנה. והנה, ב-119 מדינות האפליקציה היא הראשונה בהורדות בקטגוריית ה-Paid Apps - אז אפשר להעריך שעשרות מיליוני אנשים כבר שילמו דולר בודד לחברה על המוצר. בנוסף, לאחרונה WhatsApp התחילה בתוכנית שיתוף פעולה עם מפעילות סלולר, כך שהאפליקציה ניתנת בתשלום בצמוד לחבילת גלישה. שותפות שדווחו כבר הן 3 מהונג קונג ו-Digi המאלזית. התשלום הוא המודל העסקי היחידי של החברה, שמצהירה שהיא אינה פלטפורמת פרסום ולא תהפוך לכזו.
בתחילת דצמבר נפוצה בבלוגים הטכנולוגיים שמועה לפיה פייסבוק נמצאת במגעים לרכישת WhatsApp. לא פורסם אז מידע על היקף העסקה, אבל לפי תקדים אינסטגרם, שנרכשה על ידי פייסבוק במיליארד דולר, העריכו שזו תהיה עסקת ענק. דיברו גם על הרצון של פייסבוק לחזק את הזרוע הסלולרית. אחר כך הסתבר כי לעת עתה אין ממש מאחורי השמועה. בניגוד לאינסטגרם, שנרכשה בסכום אדיר למרות שאין לה כל מודל עסקי, WhatsApp מייצרת הכנסות משמעותיות. אם החברה תונפק אי פעם, זה יהיה לפי שווי גדול.
אבל הסיפור העיקרי אינו WhatsApp עצמה, אלא מה שהיא מחוללת לחברות הסלולר. השירות, שזכה לא פעם לכינוי "הסקייפ של הסמארטפון", מזכיר את סקייפ בכך שהוא שירות אינטרנטי שמחליף שירות טלפוני. האפליקציה פוגעת בהכנסות מה-SMS המסורתי, אחד המוצרים הכי רווחים לחברות הסלולר: מוצר שעלות העברה שלו אפסית וההכנסה ממנו גדולה. על פי חברת המחקר Ovum, ב-2012 איבדו מפעילות הסלולר בעולם כ-9% מהכנסות ה-SMS שלהן, או 13.9 מיליארד דולר, בגלל WhatsApp ואחיותיה. חברת KPN ההולנדית ניסתה להילחם באובדן ההכנסות באמצעות גביית עמלה מיוחדת על אפליקציות ב-2011 - ניסיון שנחסם על ידי בית המחוקקים.
חיים ישראל, מנהל מחקר הטלקום במריל לינץ', התייחס לסוגיה בעבר ואמר: "אנחנו טוענים הרבה זמן לירידה צפויה בהכנסות חברות הטלקום עקב כך. בדרום-מזרח אסיה, ההכנסות ממסרונים הן כ-40% מכלל ההכנסות; באירופה, ההכנסות ממסרונים הן כ-15%, ולהערכתי כך גם בישראל. שתי חברות הסלולר הגדולות בפיליפינים, גלוב וסמארט, הודיעו על ירידה חדה בהכנסות משירותי הערך המוסף עקב התחזקות האפליקציות, ו-KPN ההולנדית פירסמה אזהרת רווח בדו"ח הדירקטוריון שלה עם התייחסות ספציפית ל-WhatsApp. זה כמעט לא נתפש".
מבין חברות הסלולר הישראליות, פרטנר היא היחידה שמדווחת על הכנסה מ-SMS. ברבעון השלישי החברה דיווחה על הכנסות של מיליארד שקל משירותי סלולר, מהן 105 מיליון שקל מהודעות טקסט. סעיף הכנסות זה אכן נשחק בחברה בשיעור של 11% ברבעון האחרון, אך לא ברור אם ניתן לייחס את זה ל-WhatsApp או לשחיקה עקב התחרות. כך או כך, 100 מיליון השקלים האלה נמצאים בסכנה גדולה. מלבד אובדן ההכנסה, ישנו איום גם על מותג חברת הסלולר: מערכת היחסים עם הלקוח אובדת כשתמשים באפליקציה חיצונית, מזהירה אמדוקס במצגת שלה על הנושא.
חברות סלולר רבות בעולם ניסו להילחם ב-WhatsApp דרך הפיכת ה-SMS לשירות ללא הגבלה. אך הקסם של האפליקציה לא טמון רק באפשרות לשלוח הודעות בחינם, אלא גם באפשרות להוסיף בקלות תמונות ואייקונים, כמו גם לפתוח דיונים קבוצתיים - מה שלא אפשרי בהודעות SMS רגילות.
חברות הסלולר עושות מאמצים להתמודד עם תופעת WhatsApp בשני מישורים. האחד הוא ניסיון לדרוש תשלום נוסף על אפליקציות צ'ט למיניהן. מהלך כזה זוכה לביקורת רבה, כי הוא פוגע בניטרליות הרשת ודורש מהמפעילה לעקוב אחר דפוסי השימוש של הלקוח במכשיר (שירות שחברת Allot הישראלית מספקת). שיטת התמודדות שנייה היא לנסות לספק אפליקציית צ'ט ושיחות מתחרה. לספקית הבינלאומית טלפוניקה יש מוצר כזה בשם Tu Me, וארגון מפעילות הסלולר GSMA הוציא את joyn. לסמסונג יש אפליקציה מתחרה בשם ChatOn. ככל הידוע, אין למוצרים הצלחה גדולה, בגלל אותו אפקט רשת שהזכרנו.
כנראה שקרבות המאסף של חברות הסלולר אבודים. WhatsApp מסמלת מגמה, לפיה בעתיד יהיה לחברות הסלולר מוצר אחד - קישוריות. חברות הסלולר יחברו אותנו לרשת, וכל מה שיקרה על גבי הרשת (Over The Top) - שיחות, הודעות, וידאו ועוד - יקרה באפליקציות צד שלישי של מפתחים חיצוניים.
אנונימיות כמעט מוחלטת
האפליקציות החינמיות מבוססות האינטרנט להעברת מסרים מושכות עוד ועוד משתמשים, שעושים בהן שימוש לא רק בשיחות חולין. הן משמשות כאמצעי תקשורת פנים-ארגונית בלתי פורמלי. במקרים רבים מעדיפים העובדים לתקשר ביניהם בתוכנות צ'ט מהירות על פני רשת הדואר האלקטרוני הפנים-ארגונית.
"בחלק מעבודות הייעוץ שעשינו עבור ארגונים גילינו שימוש נרחב בתוכנות מסרים מבוססות אינטרנט לתקשורת כזאת", מספר רו"ח גיא מונרוב, שותף במשרד אלקלעי מונרוב וסגן נשיא האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע. "באחת החברות גילינו שכל מחלקת הרכש של החברה מתנהלת בתקשורת בלתי פורמלית באמצעות תוכנות ואפליקציות מסוג זה. נבנתה שם ממש קהילת משתמשים סגורה, שעשתה בכך שימוש שוטף להתנהלות ותיאום מהלכים. זה לא נעשה מתוך כוונה להעלים מידע, כי אם משיקולי נוחות, ובכל זאת ההמלצה שלנו לאותו ארגון היתה לשנות את נהלי העבודה ולעבור לתקשורת פורמלית. שימוש ביישומים כאלה אינו מאפשר גיבוי של המידע ומקשה על איתור תכתובת ומידע בדיעבד".
לדברי עו"ד אילן שדי, מומחה לעבירות מחשב וטכנולוגיה, השימוש בתקשורת אינטרנטית במקום ב-SMS מהותי כשמדובר בחקירת פשעים כלכליים ואחרים. "אם אדם מסוים הוא יעד מודיעיני ניתן לקבל אישור וליירט תשדורת של מיילים או הודעות WhatsApp, אבל זה מורכב יותר מאשר לפנות לחברת הסלולר עם צו משפט ולקבל את הפלט של כל הודעות ה-SMS שלו. האינטרנט מאפשר אנונימיות כמעט מוחלטת. הטלפון החכם יושב על תשתית של אינטרנט, אבל אתה לא חייב להתחבר רק דרך רשת קבועה, אלא אפשר גם דרך רשת אלחוטית מזדמנת - מה שיוצר לפעמים קושי להגיע אל האדם ששלח את המסר. זו גם הסיבה לכך שארגוני פשע וארגוני טרור עושים שימוש ברשת".
לדבריו, במשטרה מקצים בעשור האחרון משאבים רבים להקמת מערך טכנולוגי ואנושי שיידע להתמודד עם המצב הזה, וישתמש במידע כדי לחשוף תשתיות אינטרנטיות של ארגוני פשע - בין היתר באמצעות הקמת מטה סייבר ישראלי. "לרשות להלבנת הון, למשל, יש חוקרי מחשב, ואני מניח שגם היחידה לפשיעה כלכלית מכוונת לשם", טוען שדי.
וגם:
>> כך נחתמה עסקת ווטסאפ בארוחת ערב רומנטית עם תותים מצופים שוקולד
