לכבוד הקאמבק של פוקימון בחודש האחרון, חזרנו אל משחקי הוידאו הגדולים שליוו אותנו בעשורים האחרונים, משחקים שנוכל למצוא גם בימים אלה בחנויות האפליקציות ויתאימו לכל סמארטפון ממוצע. מי יודע, אולי גם אתם תמצאו בכתבה הבאה את המשחק שיחזיר אתכם לימים עברו ויגרום לכם להרגיש צעירים מתמיד, או מבוגרים, תלוי איך תסתכלו על זה.
שובר קירות
כשדיברו על משחקי וידאו בשנת 1976 עוד לא חלמו על בני נוער שהולכים עם סמארטפון מבוסס GPS ומחפשים פוקימונים. אלו היו מכונות משחק המוצבות באזורי בילוי, על מסך גדול הוקרנה גרפיקה בסיסית והשליטה בדמויות התבצעה באמצעות ג'ויסטיקים וכפתורים שונים. זו גם היתה תחילתו של משחק שובר הקירות ששוחרר באותה שנה על ידי חברת Atari.
עקרון המשחק פשוט: שורות של לבנים בנויות זו על גב זו, כשבכוחו של כדור קטן לנפץ כל אבן כשהוא פוגע בה. על השחקן לפגוע בכל האבנים מבלי שהכדור יפול מהמגש הקטן שבתחתית המסך, מגש אותו ניתן להזיז מצד לצד.
פשוט פשוט, אך מי שפיתח את המשחק הם סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק (מייסדי אפל) שבאותם ימים נדרשו לעמוד באתגר לא פשוט ולפתח משחק שכזה באמצעות מעגלים חשמליים ללא מעבד כלל ועם כמה שפחות רכיבים יקרים.
כיום ניתן למצוא את המשחק מבית Atari בחנות האפליקציות של אפל, אך אין ספור גרסאות חיקוי מסתובבות בפלטפורמות רבות. את אחת הגרסאות תמצאו גם בדרך הבאה: היכנסו (דרך המחשב השולחני) למנוע חיפוש התמונות של גוגל והקלידו בשורות החיפוש "Atari Breakout". לא תאמינו מה יקרה אחרי שתלחצו אנטר. סתם, כן תאמינו.
פקמן
רבים מכירים את היצור הצהוב והחביב שאוכל להנאתו גלולות תוך כדי שהוא בורח מהשדים הנמצאים במבוך. אך לא הרבה יודעים שמי שהגה את הדמות, ממציא המשחק טורו איוואטאני, עשה זאת לאחר ששאב השראה ממגש פיצה בו חסר משולש.
בשנת 1980 הופץ המשחק, לראשונה ביפן ואחר כך בארצות הברית והפך ללהיט באותה התקופה. יש שיאמרו שבזכות הסגנון ההומוריסטי ונטול האלימות מוצאים קהלים רבים ומגוונים את המשחק כמהנה.
לאורך השנים גם יצאו סדרות טלוויזיה המתבססות על דמויות פק-מן וכיום, לצד שלל הפלטפורמות בהן זמין המשחק, ניתן לשחק בו גם בסמארטפונים:
מריו
למרות ששמו האיטלקי לא מסגיר זאת, מדובר דווקא בלהיט יפני של היצרנית נינטנדו, 35 שנים לפני שהפיצה את פוקימון גו. אז, לקראת תחילת שנות ה-80 הפיקה החברה משחק מצליח ביפן, וכמו ההבדלים בין מזרח למערב, הוא נחל כישלון די גדול בארצות הברית.
מה עושים עם מכונות המשחק הרבות שנותרו ללא קונה? מתאימים תוכנה חדשה לחומרה הקיימת, משימה שהוטלה על מפתח המשחקים שיגרו מיאמוטו. שיגרו פיתח משחק ששמו דונקי קונג והחליט לעצב לו דמות ראשית מעט טיפשית בכדי שתייצר הזדהות בקרב קהלים רבים. עיצוב הדמות היה מושפע מהמגבלות הטכניות באותה התקופה: הבגדים נבחרו בצבעים שיצרו ניגודיות עם הרקע, והכובע האדום, זה המזוהה כל כך עם מריו, עוצב כדי להימנע מיצירת אנימציה לשיער המתנופף בקפיצות. השם מריו נקרא נבחר בהשראת איש עסקים אמריקני בשם מריו סגל.
בשנת 1981 נמכרו מעל 60,000 מכונות משחק ברחבי העולם, נתון שהפך את מריו למשחק הוידאו הנמכר ביותר אחרי פק-מן.
מאז יצאו לעולם גרסאות משחק רבות, סרטים וסדרות. הנה דוגמה אחת לגרסת אנדרואיד משעשעת.
להורדה
סוקובאן
איך אומרים ביפנית מנהל מחסן? ניחשתם נכון – סוקובאן. וזהו משחק אסטרטגיה שהגיע גם הוא מיפן בשנת 1982.
לאורך השלבים השונים על השחקן לפלס דרכו במבוך, תוך שהוא דוחף ארגזים או אובייקטים שונים. האתגר הוא לעשות זאת במספר מינימלי של תזוזות וכיווני התנועה מוגבלים. חושבים שזה קטן עליכם? מאות שלבים יצאו לגרסאות השונות של המשחק ולעיתים, בשלב קשה, המוח עובד שעות נוספות כדי לפתור אותו.
החברה המפתחת, Thinking Rabbit, מציעה אפליקציות גם לאנשי אפל וגם לאנשי אנדרואיד, אנחנו נשמח לפרגן למפתח ישראלי שיצר גרסת אנדרואיד משלו למשחק המדובר.
טטריס
בעוד שהמשחקים הקודמים פותחו בראשיתם עבור קונסולות המשחק השונות, ניצני הטטריס פותחו במעבדות המחשבים של האקדמיה הסובייטית למדעים. היה זה מהנדס המחשבים אלכסיי פז'יטנוב שתכנת את המשחק בשנת 1984 עבור המחשב האישי של IBM. בשנים שלאחר מכן הופץ המשחק לפלטפורמות רבות ובעת שיצא בגרסת הגיים-בוי הפך לתופעה של ממש. עד כמה זו היתה תופעה? תשאלו את ילידי שנות ה-90 שהוריהם קנו להם מכשיר טטריס ייעודי.
הנסיך הפרסי
אין כמו עלילה טובה עליה יתבסס משחק מחשב טוב: לפני שנים רבות, אי שם בממלכת פרס, הסולטאן יצא למלחמה והפקיד את הממלכה בידי יועצו, ג'אפר. זה החליט לכלוא את הנסיכה ואם לא תסכים להינשא לו – גורלה יהיה מוות. השחקן הוא הצעיר שמאוהב בנסיכה, על כן הוא נכלא על ידי ג'אפר ועליו להימלט מן הצינוק בו הוא נמצא ולהגיע אל הנסיכה. לאחר מלחמות רבות יתכן והוא יצליח גם לזכות בה.
סביב העלילה הזו בילו צעירים רבים החל משנת 1989. לא פחות מ-13 גרסאות יצאו למשחק הזה עד 2010, כשבכל גרסה עלילה שונה עם התחשבות בהתפתחות הטכנולוגית והתאמה של המשחק גם לקונסולות או לפלטפורמות חדשות. היו אפילו מי שהתאימו את המשחק לרחובות תל אביב.
המשחק גם זכה לעיבוד קולנועי, כשהתסריטאי של הסרט הוא ג'ורדון מכנר, יוצר המשחק משנת 1989.
הנה גרסאות לסמארטפון (בתשלום).
סוניק הקיפוד
ומסיבוב קצר בממלכת פרס חוזרים שוב ליפן, משם בשנת 1991 יצאה לעולם קונוסולת משחקים חדשה תוצרת חברת סגה. בארצות מסויימות כונתה הקונסולה "מגה דרייב", בארצות הברית "ג'נסיס" היה שמה, אך כך או אחרת היתה החברה זקוקה לדמות שתיצור הזדהות עם המוצר. מבין ההצעות שהועלו זכתה זו של המעצב נאוטו אושימה שהציג קיפוד כחול ושמו סוניק.
לאורך השנים יצאו גרסאות רבות למשחק ולחלקן עלילות משודרגות, אך הסיפור הבסיסי דומה בכולן: סוניק הקיפוד מנסה להציל את העולם, בעיקר מפני ד"ר רובוטניק ואיומיו המרושעים. בגרסת Sonic CD הופיעה לראשונה קיפודה ורודה, הלא היא איימי רוז והיא מאוהבת בסוניק עד השמיים. משתמשי iOS מוזמנים לחזור עם הגרסה הזו לראשית שנות ה-90.
וכמו כל משחק וידאו טוב, גם סוניק הקיפוד זכה לעיבודים כמו סדרות טלוויזיה, סרטי קולנוע ואפילו סדרות קומיקס.
סנייק
למשחק הארקייד הפופולארי כמה גלגולים. הוא אמנם הוצג לראשונה לעולם בשלהי שנות ה-70, מאוחר יותר הוא גם זכה לגרסאות עבור המחשב האישי, אך ללא כל ספק, הפופולאריות הגדולה של המשחק הגיעה בסוף שנות ה-90, אז הוא נוסף כמשחק בטלפונים הסלולריים של חברת נוקיה.
עבור רבים זו תהיה חוויה נוסטלגית לשחק בסנייק בסמארטפון שלהם. המעצבים של האפליקציה המומלצת כאן ניסו להפוך את החווייה לכמה שיותר אותנטית - זאת באמצעות גרפיקה המדמה על מסך המגע את צורתו של מכשיר הנוקיה. השליטה, אם שאלתם, באמצעות הקשה על כפתורי 2,4,6,8 המוצגים במסך המגע, זאת לצד הגדרות הניתנות לשינוי.