"איך זה שאף סוקר מעולם לא התקשר אלינו?", שואל עידן כהן, תושב תל אביב ועובד HP בן 31, על הסקרים היומיים המתפרסמים בתקשורת לאורך כל מערכת בחירות. השאלה הזו עלתה בזמן ויכוח פוליטי עם חבריו יוצאי יחידת המודיעין הצה"לית היוקרתית 8200, עופר מושיוף מתל אביב ויואב רם מפרדס חנה, זמן קצר לאחר פיזור הכנסת ה-19.
"יש פה אוכלוסיות שלמות שרואות סקרים בתחושה שאף אחד לא שואל אותם", הוא אומר בראיון טלפוני ל-NEXTER. "הקונספט שיש לך מה להגיד ואין איפה להגיד אותו הוא בלתי נסבל".
כדי לענות על הצורך של צופי סקרי הבחירות להשתתף בהם פיתחו השלושה את אפליקציית "המדגם", המאפשרת לכל משתמש סמארטפון להצביע בסקר מתמשך שמציג את התוצאות בזמן אמת. האפליקציה עלתה לחנויות האפליקציות של אפל וגוגל בחודש שעבר, לאחר תקופת פיתוח ראשונית של שבועיים, וצברה עד כה כ-5,500 הורדות - פי 11 מגודל המדגם של סקר ממוצע.
מי שהקדים את כהן הוא איתמר קאופמן, בן 15 בלבד מאלקנה, שיצר אפליקציית סקר בחירות לאנדרואיד ימים בודדים לאחר ההכרזה על ההליכה לבחירות. "הרעיון נולד מאהבה גדולה שלי לפוליטיקה ומפחד מסקרים לא אמיתיים", הוא אומר ל-NEXTER. הוא מספר כי בשבוע בו פוזרה הכנסת הוא צפה בסדרה "פולישוק" וראה פרק בו מתקיים סקר אינטרנטי - "ומשם צץ הרעיון".
קאופמן גייס שני חברים - יאיר לב וקובי ידידוביץ' מחברת קומזיץ מדיה, ויחד הם פיתחו תוך יומיים את אפליקציית "בחירות 2015", שזכתה מאז לכ-1,000 הורדות ועוד 1,700 התקנות ישירות מאנשים שהעבירו ביניהם את קובץ האפליקציה, ובסך הכל כ-2,700 מצביעים.
שתי האפליקציות מתבססות על עיקרון זהה: במקום סוקרים שמתקשרים ל-500 איש ושואלים למי הם מתכונים להצביע, מאפשרים לקהל גדול הרבה יותר להשתתף מיוזמתו בסקר, וכך מגיעים לתוצאה המשקפת את דעת הקהל הרחב באופן אמין יותר.
"מה שמינה צמח שכחה, אנחנו עוד לא למדנו"
שני היזמים מודים שהאפליקציות שלהן לוקות במחלות ילדות:
אצל קאופמן, למשל, המפלגות הערביות נשמטו מהתוצאות, לאחר שהאיחוד ביניהן אילץ אותו להסיר את כמות המנדטים שקיבלו בשבועות הראשונים של הסקר. כתוצאה מכך, חישוב חלוקת המנדטים הנוכחית באפליקציה משאירה למפלגות הערביות 6 מנדטים בלבד - מחצית מגודלן לפי הסקרים הרגילים.
באפליקציה של כהן, התגלתה בעיה גדולה אף יותר: מכיוון שהיא מתבססת על ספירת קולות פשוטה, ללא שקלולים נוספים, היא התגלתה כמוטה בחדות שמאלה לעומת כל הסקרים האחרים. הוא מסביר כי "הרבה מהדברים שמינה צמח שכחה אנחנו עוד לא למדנו. למזלנו, יש אנשים הרבה יותר חכמים מאיתנו, והיו בהאקתון בחירות שערכה פייסבוק בשבוע שעבר. נעזרנו באנליסטים שהציעו לנו נוסחה שתהפוך את הנתונים למייצגים ואנחנו מקווים עד סוף השבוע להעלות אותה לאפליקציה וממש לשחק במגרש של הגדולים".
קאופמן, מצידו, חשב מראש על הבעיה הזו, ולכן גייס מלכתחילה את עזרתו של סטטיסטיקאי שאת זהותו הוא אינו מוכן לחשוף. התוצאה היא אלגוריתם שלוקח את המידע שמקבלת האפליקציה על הגולש מחיבור לפייסבוק - מקום מגורים, גיל, השתייכות דתית וכולי - ומחשבת את משקל הצבעתו. כך, אם בישוב בו גר קאופמן הצביעו 100 איש ובתל אביב 100 - תדע האפליקציה לתת לתושבי אלקנה, שבו פחות מ-4,000 תושבים, משקל של מאית מזה של התל-אביבים, שבעירם למעלה מ-400,000 תושבים.
לא בטוח שהגודל קובע
האם מדגם משוקלל של אלפי אנשים עדיף על מדגמים משוקללים של 500 איש? מנחם לזר, מנכ"ל חברת הסקרים Panels Politics, כלל לא בטוח. בשיחת טלפון עם NEXTER הוא מסביר כי שיטת הדגימה נוצרה בשל "הקושי להגיע למאסות גדולות של אנשים לפני ימי הטלפון". הדבר הצריך שימוש בקבוצות קטנות שיפולחו לפי שאלות מקדימות כך שייצגו את כלל אוכלוסיית היעד לסקר.
"אנחנו, למשל, מתוך מאסה של עשרות אלפי משתמשים רשומים (באתר) דוגמים (לכל סקר) מדגם מייצג (של 500 איש), לפי פילוחים שיש לנו עליהם מראש", הוא אומר. "כך שלמעשה, אנחנו עובדים בשיטה המסורתית, רק על גבי האינטרנט במקום הטלפון - מה שמאפשר להציג יותר אפשרויות מסוקרת שצריכה להקריא אותן אחת אחרי השנייה".
לזר מודה כי כיום באמת קל להגיע לכמות גדולה יותר של אנשים, כך ש"מתחילות מחשבות איך להגיע למאסות בלי להיזקק למתודולוגיות הקיימות". לדבריו, לאפליקציות הסקרים יש יתרון בדמות היכולת להקטין מאוד את טעויות הדגימה, שבסקרים רגילים נעות סביב מספר אחוזים. עם זאת, הוא אומר, הוא מדגיש כי על אפליקציות כאלו לנקוט בשיטות לאימות זהות המשתמשים - כפי שעושה האפליקציה של קאופמן בעזרת התחברות לחשבון הפייסבוק, לעומת האפליקציה של כהן שמסתפקת בהענקת מספר סודי לכל מכשיר כדי למנוע הצבעות כפולות אך אינה יכולה לדעת מיהו המצביע.
"כשאנחנו הכנסנו את הפאנל האינטרנטי הראשון עשינו בדיקות של חודשים. זה מחייב מחקרים", הוא אומר. "צריך תמיד להיזהר מהדברים האלה, כדי לראות איך עושים את ההתאמה הסופית. הכללים לא משתנים, כי אף פעם לא תגיע לכלל האוכלוסיה. אני לא פוסל, אבל אומר שכמו בכל דבר חדש צריך לבדוק".
"לכאורה, יש את הנוסחאות הקלאסיות שגודל המדגם קובע את טעות הדגימה, אבל הרי במחשב אפשר לעשות איזו נוסחה שרוצים. אם הקבוצה שענתה היא מאוד מוטה, גם אם תשקלל במחשב זה לא נכון. יש גבול שמעבר לו זה לא נכון לעשות שקלול. המדגם הבסיסי צריך להיות מספיק אמין. תיאורטית לפחות, אם תגיע ל-200,000 איש זה אמור להיות אמין".
כאמור, למפתחי האפליקציות עצמם אין בעיה להודות שמדובר בניסיונות ראשוניים. "אולי זו טעות שלא הכנסנו מהתחלה הצבעה חוזרת", אומר קאופמן על האפשרות שהציגה "המדגם" לשנות את ההצבעה בלי שהדבר ייחשב הצבעה כפולה, "אבל בימים הקרובים זה יתווסף עבור מצביעים חדשים". הוא מוסיף כי "אני מקווה שיום אחד, אולי בבחירות הבאות או בבאות אחריהן זה יצליח לחזות את התוצאות טוב יותר מהסקרים הטלפוניים ויצליח לבנות מודל חדש".
"אני לא ישנתי כבר שבועיים, כי זה מתגבש והמון גם מגיע מהשטח", אומר כהן. "אנחנו מקבלים מבול של פניות ורעיונות שחלקם הפכו לחלק מהאפליקציה". דוגמה כזו היא היכולת לצפות בפילוח הצבעות למפלגות לפי מיקום על מפת המדינה, כמו גם אותה יכולת לשנות את ההצבעה האישית, שהביאה לתופעה מעניינת: "אנשים לא רק נכנסים להתעדכן בתוצאות כל הזמן, אלא גם משנים את הדעה שלהם המון פעמים בעקבות האירועים שקורים. לא דמיינו שזה יהפוך לכלי מחאה", הוא אומר ומספר על מפלגתו של ליברמן, שהחלה מ-7 מנדטים וירדה עם כל חשיפת שחיתות חדשה עד שירדה אל מתחת לאחוז החסימה.
שני המפתחים לא מאמינים שהשלב הבא הוא המרת שיטת הבחירות המיושנת באפליקציות: "לדעתי זה לא יקרה בשנים הקרובות, בעקבות מה שקורה עם כל פריצות הסייבר", אומר קאופמן. "רק ההצבעה בפריימריז של כל מיני מפלגות במחשב היו הרבה בעיות". כהן, לעומתו, דווקא שמח על כך שלא נראה שאנחנו הולכים להצביע בקרוב מרחוק: "ללכת ולהחזיק את הפתק ביד, אפילו אני, כמתכנת שכל עולמו 0 ו-1, זה משהוא שאני מקווה שאף פעם לא יקחו ממני. אני אוהב את ההתרגשות של לקום וללכת לאנשהו, אני רוצה להרגיש חגיגי כשאני בא להשפיע על עתיד המדינה שלי".
מבחינת כהן, השלב הבא יכול להיות הרחבת הרעיון לאפליקציות סקרים לשימושים אחרים, אם כי הוא אומר שכרגע כל זמנו הפנוי מוקדש לסקר הבחירות והניסיון להביא אותו לתוצאות המדויקות ביותר בערב ה-17 במרץ. "אחת מתופעות לוואי של הראשוניות היא התלהבות. אין ערב שאני לא הולך לישון שיכור מהאפליקציה".
קאופמן, לעומת זאת, כבר חשב קדימה ביותר מכיוון אחד: "אם זה (מכון סקרים מבוסס אפליקציה) יקרה - זה יהיה בקוד פתוח לגמרי (את התוצאות של בחירות 2015 פתחנו לסדנא לידע ציבורי), וזה יהיה כל הזמן בבנייה". באותו זמן, הוא מקווה להיות בעצמו בדרך לפוליטיקה: "עוד 6 שנים, אחרי הצבא, אני מקווה שתצביע לי".