אין ספק שענייני מחשוב יקרים לכנסת, ושם עושים מאמצים רבים ומשקיעים בזה גם תקציב מכובד – 42 מיליון שקל בשנה. "פרלמנט שלא מתקדם עם העולם הדיגיטלי ולא מתחבר לעידן החדש, מאבד את הרלבנטיות שלו" – אמר בעבר לנדאו. חבל שלא הקשיב לעצמו.
האפליקציה חדשה לאייפון ולאנדרואיד שהושקה השבוע "מציגה מידע על סדרי היום של המליאה ושל הוועדות, וכן הודעות לעיתונות באמצעות RSS" – כך אומרת ההודעה הרשמית שהוציאה הכנסת. "בנוסף, מוצגים דפי חברי הכנסת עם פרטי יצירת הקשר איתם, מידע על מרכז המבקרים ותיאום ביקורים בכנסת, מספרי הטלפון של מחלקות וגופים בכנסת, מעבר לערוץ ה-Youtube של ערוץ הכנסת ועוד".
אך מאחורי ההצהרות מסתתרת אפליקציה בעייתית, שקשה לראות כיצד המשתמש הפשוט ימצא בה שימוש. המידע באפליקציה מינימלי, וכולל קישורים רבים לאתרים חיצוניים במקום לכלול בעצמה מידע מתעדכן. ואם זה לא מספיק, היא איטית ומסורבלת. תחושת החפיף עולה מכל שלב – אפילו מהודעת ה-"Loading Data, Please Wait" שמנעימה את זמני ההמתנה בין המסכים. חדשנות לא מצאנו בה, אבל בעיות עיצוב וממשק לרוב.
גם הגולשים משקפים את אכזבתם בביקורת על האפליקציה: "חלק מהממשק בכלל באנגלית. לא מעודכן בהתאם למה שקורה עכשיו בכנסת. לא מספרת על מפלגות, רק על ח"כים. לא מקשרת לפרוטוקולים של ועדות ומליאות. אי אפשר לראות מה קרה בעבר בכנסת", כתב אורי פולגר בחנות האפליקציות של גוגל.
אם חששתם ששוב ירדו לטמיון מיליוני שקלים של משלם המסים, אפשר להירגע. הכנסת השקיעה באפליקציה רק 2,000 שקלים, נמוך בהרבה מתקציב סביר של אפליקציה מסחרית - לא כל שכן של אפליקציה למוסד כל כך מכובד. התקציב הזעום אפשר לה להימנע בכלל ממכרז בין מספר ספקים על פי חוק המכרזים.
מי שזכתה בעבודה היא חברת "סקוויז" השייכת לחברה בשם ICI. סקוויז אינה רשומה ברשם החברות. באתרה מצוין כי סקוויז עוסקת ב"בניית אפליקציות שיווקיות שמכסות את רוב הדרישות הנצרכות לקידום והצלחת העסק". בעמוד לקוחות החברה מופיעה כמובן כנסת ישראל בראש הרשימה, ואחריה גם "אופטיקנה", "מחסני חשמל", "כמעט חינם", רשת "שיניים", חברת "בינו נדל"ן" ועוד. החברה גם פיתחה אפליקציה לח"כ אורי אריאל, שהיה שיאן ההוצאות בסעיף הקשר לבוחר ב-2012.
כשמתחילים לחטט באפליקציות הקודמות שפיתחה החברה, מתברר שכולן נראות כמעט אותו דבר - ממשק המשתמש זהה, האפליקציות איטיות ומסורבלות והן נראות כאילו מדובר באותה אפליקציה עם מסך ראשי שונה. הן גם לא זוכות לביקורות משתמשים מרשימות במיוחד. אגב, הן עלו לחנות האפליקציות תחת שמו של דוד אלימלך - מנכ"ל ICI פרסום ושיווק.
למה האפליקציה של כנסת ישראל, אופטיקנה וכל השאר כל כך דומות? חזי כהן, מתכנת המתמחה בהנדסה לאחור (reverse engineering), חיטט בקוד של האפליקציה של הכנסת. "מצאתי המון אזכורים לחברה בשם BiznessApps" הוא אומר. מדובר בחברה שיצרה כלי אוטומטי ליצירת אפליקציות פשוטות המבוססות על אותם רכיבים – רק בשינויי ממשק ועיצוב קלים. "שים לב שכל האפליקציות שיצרה החברה דומות. אחד הכלים שחברת BiznessApps מספקת משווק כ-"Start your own app company" – "בנה את האפליקציה המסחרית שלך". זה כלי שמאפשר למפתח ליצור אפליקציה בסיסית גם בלי ידע מוקדם בתכנות. אלה הכלים שאיתם אלימלך וסקוויז יוצרים את האפליקציות שלהם".
לכאורה – מה הבעיה? אולי כנסת ישראל מצאה דרך לפתח אפליקציה חסכונית? ובכן, זה לא המצב. יש כאן כמה בעיות. הראשונה היא שהאפליקציה מוגבלת מכדי לשמש כאפליקציה הרשמית של כנסת ישראל, ואינה יכולה למלא את כל הפונקציונליות הנדרשת. שנית, ליוצרי האפליקציה – אלימלך וחברת סקוויז – אין ככל הנראה את היכולת לשפר את האפליקציה, להתאים ולעדכן אותה בהתאם לצרכים של הכנסת. מדובר בכלי אינסטנט אוטומטי עם מספר מועט של אפשרויות.
אנשי הכנסת היו יכולים לדעת זאת מראש. הם גם היו יכולים לבדוק את האפליקציות הקודמות שנוצרו תחת הפלטפורמה של "סקוויז", לראות שהן אינן מגיבות טוב וכלליות מדי, ושהביקורות של המשתמשים שלהן ברובן לא טובות.
איך קרה שמכל מפתחי האפליקציות הישראלים, דווקא דוד אלימלך נבחר להקים את האפליקציה של הכנסת? בהיעדר מכרז, חלק גדול מהפרטים האלה נותר בעלטה. לדברי דובר הכנסת, "פנינו לכמה מציעים ולא רק למציע שנבחר, ובחרנו ביניהן לפי ההתאמה של ההצעה לדרישותינו וכמובן המחיר". עוד הוסיף הדובר, כי "הכנסת ביקשה להקים אפליקציה ראשונית-בסיסית, על מנת לבדוק את הענות הציבור והדרישה בשטח לשרות זה".
קשה להאמין שתירשם היענות רבתי והורדות מאסיביות לאפליקציה בסיסית כזו, כך שלכאורה לא תהיה סיבה לכנסת לפתח אפליקציה חדשה. ואולי סיבה נוספת שתמנע הרחבת האפליקציה של משכן הכנסת המכובד, היא העובדה שאפשרויות ההרחבה שעליהן בונים שם - הן מוגבלות מאוד בגלל הדרך שבה נבנתה האפליקציה. האפשרות ההגיונית תהיה להתחיל את הפיתוח מהתחלה, לבנות אפליקציה חדשה, וזה כבר יהיה יקר.
תגובת דוד אלימלך: "קיבלתי מייל עם בקשה להצעת מחיר לפי דרישות של הכנסת, ושלחתי הצעה בהתאם. אתרי אינטרנט, אפליקציות וגם האתר של מאקו הם אתרים פשוטים מאוד - לכולם תכונות דומות: צור קשר, דף בית וגלריית תמונות וסרטונים. כולם מציעים את אותו המידע שהלקוחות מחפשים. אני מתעסק באפליקציות מסחריות וציבוריות, לכן רוב המידע שאני מעביר הוא מידע שמתבסס על תמונות, טכנולוגיית RSS ודברים מאוד סטנדרטים. ציינתי בהתקשרות שלי עם הכנסת שמעורבת מערכת צד ג'. חוץ מ-BiznessApps, יש עשרות חברות שנותנות את המענה הזה ובהחלט נותנות מענה די טוב.
"יש שני סוגים של מתכנתים. יש מפתח בהתאמה אישית, שאתה בא אליו עם רעיון והוא מאפיין לך אפליקציה לפי דרישה - אפיון שעולה הון כסף. האופציה השנייה היא לבוא עם פלטפורמה קיימת. זה אומר שכולם משתמשים באותם רכיבים. בהחלט אוכל להמשיך לשפר ולעדכן את האפליקציה. באפליקציה של הכנסת השתמשנו בסך הכל במודל אחד, ונוכל להשתמש במודולים נוספים".