לסמסונג יש נוסחה די מנצחת - משקיעים הרבה בפרסום, מייצרים חומרה טובה מאוד ולא עושים שינויים דרמטיים ממכשיר למכשיר. זה בדיוק המצב גם בגלקסי S7. הוא מהיר, הוא קליל, הוא נוח ביד (למעט בעיה שנתעכב עליה) והמצלמה שלו אחלה.
גוף הזכוכית, בעל מסגרת מתכת, גדול אך קליל, ונראה דומה מאוד לדגמים הקודמים. כפתור הבית באמצע הוא עדיין פיזי (בניגוד לרוב המתחרות באנדרואיד, שעברו כבר לכפתורים על מסך המגע). והוא גם קורא טביעת אצבע שעובד מהר וחלק. גם כאן סמסונג מתעקשת להישאר בקו העיצובי של המכשירים הקודמים, בזמן שכל המתחרות העבירו את סורק טביעת האצבע לגב המכשיר (או לצד, במקרה של סוני). לדעתנו קצת פחות נוח להחליק את האגודל מלפנים מאשר לשלוח אצבע מאחור. משני צידי כפתור הבית יש כפתורי מגע למעבר בין אפליקציות ולחזרה, שלא ניתן להחליף ביניהם במעבר מעברית לאנגלית - גם פה, סמסונג נאמנה לעיצוב של עצמה. המסך מגיב פשוט מצוין.
אבל, והנה האבל מגיע, גירסת האדג', שלה מסך קמור שגולש לצדדים, לא טובה. כשאוחזים את המכשיר הדק, כריות כף היד לוחצות על המסך - במקרה הרע הן מפעילות אפליקציות, קיצורי דרך או מקשים במקלדת, ובמקרה הטוב הן מפריעות להפעיל דברים אחרים באצבע, כי המסך מרגיש שכבר לוחצים עליו. בגירסה הרגילה של הגלקסי, הבעיה הזאת לא קיימת.
מהיר ולא נשבר
סמסונג הוסיפה עמידות במים בתקן IP68, כלומר עומק מטר וחצי למשך כ-30 דקות. הוא גם מאוד עמיד - נפל כמה פעמים במהלך הבדיקה ולא ניזוק או נשרט. לא הייתי מטיח אותו בקיר, מנסה לרסק אותו או שוחה איתו, אבל העמידות מרשימה, ודי חשובה. בנוסף, החזרת האפשרות להרחיב את הזיכרון באמצעות כרטיס מיקרו SD די קריטית. למרות שהכל בענן, ישנה אינפלציה של אפליקציות שגם תוספות יותר מקום. מכשירים בני שנה וקצת שנמצאים סביבי כבר לא עומדים בעומס.
הגלקסי מהיר מאוד, ולא השתעל כשהעמסנו עליו משימות של ניווט, גלישה, פייסבוק וקבוצות חופרות בוואטסאפ, נראה טוב מאוד גם בחושך וגם באור יום. סמסונג הוסיפה תצוגה קבועה שמציגה באופן רציף את השעה ואת ההתראות. אבל רק התראות של שיחות, סמסים ומייל באפליקציה של סמסונג. ובכן, סמסים שמגיעים אלי הם בעיקר של מבצע במחלקת הבשר בסופר, כי רוב התקשורת עברה לאפליקציות אחרות, ומיילים אני קורא באינבוקס של ג'ימייל ולא באפליקציה של סמסונג. כך או כך, בערב מצאתי את עצמי מכבה את זה כי, ובכן, אני רוצה לישון ולא צריך שיהיו לי הסחות דעת ויזואליות. יתכן שהאפשרות הזאת צריכה עוד לחזור ללוח השרטוט, או לפחות לתמוך בוואטסאפ.
המצלמה של סמסונג, כמו בדגמים הקודמים, ממש טובה ומאוד מהירה. כמעט לא מרגישים שהיא מבצעת מיקוד. התמונות יוצאות עשירות מאוד ואפילו די נאמנות למציאות. בדגמים קודמים ואצל מתחרים התמונות יצאו לעתים רוויות מדי בצבע, ומוגזמות. ב-S7 פחות מורגשת בעיה כזאת.
בחושך אפשר לצלם בעזרת פלאש, שדי שורף את התמונה, או לנצל את מפתח הצמצם הנמוך (f/1.7) והחשיפה הגבוהה. התמונות נראות טוב, אבל פחות. עדיין מורגשות מריחות וגרעיניות, בקטנה.
להרגיש בבית המאוד עמוס
התפריטים בשתי הגירסאות, כרגיל בגלקסי, עמוסים מאוד. מי שמשתמש בגלקסי לראשונה עלול ללכת שם לאיבוד מאוד בקלות. אבל למי שעובר מדגם ישן יותר - רוב הדברים שהוא מכיר יישארו איפה שהם היו.
עוד תחום שבו סמסונג נשארת שמרנית, וכנראה בצדק מבחינתה אם היא רוצה לשמור על לקוחות נאמנים, הוא שקע הטעינה. המתחרות הגדולות כבר עוברות לשקע הטענה ייחודי USB-C, וסמסונג נאמנה ל-Micro USB (ששמו התקני הוא Micro-B) המוכר, ומפצה על כך בטעינה מהירה יותר, אך לא הרגשתי הבדל מאוד משמעותי מה-S6. מצד שני, הסוללה החזיקה יממה שלמה ואפילו שרדה את הבוקר שלמחרת בלי לראות מטען. יפה.
בהערה צדדית נציין שזה הפוך ממה שקורה עם ה-G5 של LG, שהיא היריבה העיקרית של סמסונג (נשים את אייפון בצד כרגע - כי זה סוג אחר של חוויה). ב-G5, שגם אותו נסקור בשבועות הקרובים, יש שינוי משמעותי בעיצוב, בתחושה של המכשיר ביד, בממשק ובגישה של LG לסמארטפון כגאדג'ט.
רוצים להוציא 3,500 שקל?
אם נחזור לגלקסי S7, למעט עומס התפריטים (שהוא כנראה עניין של טעם, ושצרכנים כבר התרגלו אליו) והבעיה בגירסת האדג', קשה למצוא מילים לא טובות להגיד עליו. השאלה שצריכה להישאל היא לא האם צריך לשדרג, אלא האם בא לכם שוב להוציא סביב 3,500 שקל עבור טלפון סלולרי שימש אתכם שנתיים-שנתיים וחצי.
הגירסאות הקודמות של הגלקסי בהחלט מספקות את הסחורה, והמצלמות של רוב סמארטפוני הדגל של החברות הגדולות מהשנתיים האחרונות הם באמת כבר מעל ומעבר למה שצריך מבחינת איכות תמונה, מהירות והתמודדות עם חושך.
למי הסמסונג S7 מיועד? בעיקר, או אולי רק, למי שחשוב לו להסתובב עם המכשיר החדש ביותר, או למי שמרגיש שה-S4 או S5 שיש לו פתאום הפך לאיטי, מיושן ומפוצץ באפליקציות וקבצים עד שהוא נחנק.