שוק הסמארטפונים הישראלי חווה טלטלה: אם בשנים האחרונות התרגלנו לשלם 3,000-4,000 שקל על מכשירי דגל של מותגים גדולים, בשנה וחצי האחרונות החלו להגיע לכאן עוד ועוד מכשירים סינים שווים למדי במחירים שווים לכל נפש. השנה זכינו לראשונה למכשיר דגל של מותג גדול יחסית – וואווי – במחיר של פחות מ-2,500 שקל, והיום נשבר השיא פעם נוספת, על ידי אסוס.
היצרנית הטייוואנית השיקה הבוקר בישראל את Zenfone 2, הדור השני של הסמארטפונים מבוססי האנדרואיד שלה. בניגוד לדור הקודם, שהושק כאן בחודש דצמבר שעבר, הדור החדש הוא לא מכשיר ביניים, אלא מכשיר דגל לכל דבר המבוסס על חומרה העולה במובנים רבים על המתחרים – כמו מעבד אינטל שמיועד למחשבים ונפח זיכרון חסר תקדים.
יחד עם העלייה ברמה, עלה גם המחיר. אם הדור הראשון של הזנפון נמכר בישראל במחיר של 950 שקל לדגם העיקרי, הרי שהדור החדש יימכר ב-1,800 שקל לדגם בעל אחסון פנימי בנפח 32 גיגה-בייט ו-2,000 שקל לדגם 64 גיגה-בייט. ובכל זאת, זהו המחיר הנמוך ביותר למכשיר דגל בישראל אי-פעם. האם הוא שווה את הכסף? הסתובבנו עם המכשיר החדש במשך שבועיים ואלה רשמינו:
עיצוב
במבט ראשון נראה זנפון 2 דומה מאוד לקודמו. גופו עדיין מעוצב בצורה קמורה – עבה במרכז ודקה בצדדים – עם גימור דמוי מתכת מלוטשת. אבל עד מהרה מגלים מספר הבדלים, שכולם לדעתנו לרעה:
ראשית, הדור השני של זנפון גדול מהדור הראשון בחצי אינצ' ומשקלו עלה ב-25 גרם, מה שהופך אותו לפאבלט (סמארטפון בגודל טאבלט) – תצורה מסורבלת למדי לטעמנו.
כמו כן, הוזזו הכפתורים הפיזיים שלו – כפתורי עוצמת השמע לצידו האחורי של המכשיר, מתחת למצלמה (ממש כמו במכשירי הדגל של LG) וכפתור ההדלקה/כיבוי/נעילה/פתיחה לראש המכשיר (אם כי ניתן לפתוח ולנעול בנגיעה כפולה על המסך הכבוי – עוד תכונה ש"נגנבה" מ-LG – או בציור צורות שונות להפעלה מהירה של אפליקציות נבחרות). אף אחד מהמיקומים האלה לא נוח וכל לחיצה על הכפתורים דורשת קודם חיפוש שלהם בעיניים – כי קשה מאוד למצוא אותם במישוש.
שינוי אחר, לטובה דווקא, הוא שצידו הקדמי של זנפון 2 כבר אינו מרגיש גדול משאר הגוף ואינו בולט מהשוליים כפי שהיה בדור הקודם – מה שהופך את הדגם העדכני לנוח הרבה יותר לאחיזה.
מלבד הגודל והכפתורים, כאמור, הכל נשאר אותו דבר, עם אותו "סנטר" דמוי מתחת מתחת למסך ולכפתורי המגע הקבועים בתחתיתו, שבכת הרמקול הרחבה מאחור, מיקום המצלמה רחוק מפינות הצד האחורי (בניגוד לאייפון) והמיקרופונים הממוקמים בדפנות העליונה והתחתונה ומשמשים גם לשיחות וגם להקלטת וידאו סטריאופוני. גם שקעי האוזניות וההטענה ממוקמים על הדפנות העליונה והתחתונה, בהתאמה.
ממשק
כמו בדור הראשון של הסמארטפון, גם כאן מריץ המכשיר את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה עדכנית עם מעט מאוד התאמות – למעשה, עוד פחות מאשר בדור הראשון. ממשק ה"זן" של אסוס נעלם כמעט לחלוטין – וחבל, כי היה נוח ויפהפה. ווידג'ט לוח השנה והמשימות הייחודי של החברה, למשל, כבר לא קיים פה.
מצד שני, החברה הוסיפה תכונות חדשות: בהחלקה מעלה על מסך הבית מוצג תפריט ייחודי חדש לעיצוב, הכולל החלפת רקעים, ווידג'טים, הוספת והסרת מסכים, ערכות נושא לסמלי האפליקציות המובנות, אנימציות המעבר בין מסכים ואפילו גופן המערכת. החלקה מטה על מסך הבית פותחת את וילון ההתראות – ולא משנה אם התחלתם את ההחלקה מראש המסך או האמצע שלו. זוהי תכונה שימושית במיוחד, לאור גודלו העצום של המסך, והיא חוסכת מתיחה של הבוהן עד לראש המכשיר.
תוספת אחרת היא רשת של מתגים המוצגים על וילון ההתראות במשיכה שנייה כלפי מטה. אסוס עשתה עבודת נמלים והצליחה לשלב קיצורי דרך לכל התכונות שהיינו מסוגלים לחשוב עליהן בלי להעמיס יותר מדי: החל ממתגים ליכולות התקשורת השונות (סלולר, ווייפיי, בלוטות', NFC ו-GPS) ורמת התאורה, דרך כפתורים להפעלת הפנס, המחשבון ומצב הפעלה ביד אחת (המכווץ את הממשק ומקרב אותו לצד האגודל שלכם) ועד כפתור פילטר אור כחול, המאפשר להעביר את המסך למצב אדמדם בשעות הערב (למה? כמו שהסברנו כאן, אור אדום מאפשר לגוף להפריש הורמוני עייפות המכינים אותו לשינה).
תכונה נוספת היא ספריות חכמות: אסוס יודעת למיין את האפליקציות במגירת האפליקציות של המכשיר לקטגוריות. אצלנו, מייד לאחר התקנת כל האפליקציות הקבועות צמצם אותן המכשיר מ-4 מסכים ל-1, בעזרת סידור בתיקיות שהיה כל כך מתוחכם עד כי מצאנו את כל מה שחיפשנו תוך שנייה או שתיים – כן, גם בעברית.
בסך הכל, הממשק של אסוס נשאר מאוזן מאוד למרות השינויים, והוא עדיין אחד מממשקי האנדרואיד הטובים בשוק.
חומרה וביצועים
אם בדור הקודם היה הסמארטפון של אסוס מבוסס על חומרה בינונית, הרי שהשנה הלכה היצרנית הטייוואנית על כל הקופה: גרסת המכשיר שתשווק על ידי אסוס ישראל מבוססת על מעבד "אטום Moorefield" מרובע-ליבות של אינטל במהירות 2.3 גיגה-הרץ, המיועד למחשבים קומפקטיים, זיכרון עבודה עצום בנפח 4 גיגה-בייט, אחסון פנימי בנפח 16 או 32 גיגה-בייט עם חריץ הרחבה לכרטיס microSD, מצלמה אחורית עם חיישן 13 מגה-פיקסל ומבזק LED כפול, מצלמה קדמית עם חיישן 5 מגה-פיקסל וסוללה בקיבולת 3,000 מיליאמפר/שעה, אותה ניתן לראות מתחת למכסה האחורי הנשלף, אך לא להוציא אותה – מאחר וה"גשר" עם חריצי הכרטיסים השונים מונע שליפה שלה ללא פירוק של המכשיר.
מביצועי המכשיר ניכר כי הוא מצויד בחומרה חזקה. לאורך שבועיים של שימוש והעמסת-יתר של אפליקציות, לא נתקלנו אף לא בגמגום בודד לרפואה. הפעלת אפליקציות ומעבר ביניהן מהיר וכל האנימציות חלקות.
צילום ומולטימדיה
לזנפון 2 מצלמה אחורית עם חיישן 13 מגה-פיקסל של טושיבה. החברה מבטיחה שהחיישן הזה מסוגל לספק תמונות באיכות טובה יותר ממכשירי דגל כמו אייפון 6+ או גלקסי S6 – אבל בפועל לא התרשמנו. לא שיש משהו רע להגיד על המצלמה הזו – היא מפיקה תמונות יפהפיות רוב הזמן, גם באור וגם בחושך. אלא שבהגדלת התמונה לגודלה המלא ניתן לראות שהפרטים מעט מטושטשים או מרוחים, כמו שקורה בכל מצלמה רבת-פיקסלים. לא מדובר בתופעה חריגה או מפתיעה, ובכל זאת, עדיף היה אם החברה לא היתה טוענת שהיא התגברה על הבעיה הזו, שנראה שתמשיך לדחוף את הצלמים המקצועיים שבינינו למצלמות ייעודיות לפחות למשך השנים הקרובות.
מסך המכשיר, המגיע בגודל 5.5 אינצ' ורזולוציית Full HD 1080p, הוא בדיוק ההיפך מהדור הקודם: אם בזנפון הראשון הבהירות היתה נמוכה, הרי שבדור השני המסך פולט אור בנדיבות. אך אם בדור הראשון התגובה של המסך למגע היתה מושלמת, בדור הנוכחי התחושה היא של מהירות ודיוק פחותות. הוא אמנם עדיין מגיב מצוין, אבל לא הצלחנו להקליד עליו במהירות שתתקרב אפילו למהירות ההקלדה שלנו בזנפון הראשון.
חיי סוללה
בתחום חיי הסוללה אין במכשיר הזה משהו חריג: הסוללה שלו מחזיקה יום עבודה בשימוש ממוצע ויום וחצי בשימוש צנוע, כאשר שימוש צנוע יכול להיות כל דבר שלא כולל מסך; כך, לדוגמה, האזנה לתחנות רדיו אינטרנטיות בעזרת אוזניות בלוטות' במשך שעות אינה צורכת כמעט סוללה, אך קריאת כתבות במסך ללא מוזיקה ברקע מורידה כמעט אחוז בדקה. כדי לאפשר שימוש כמעט-רציף משווק המכשיר עם מטען עוצמתי שמגיע לטענת החברה מ-0 ל-60 אחוז בפחות מ-40 דקות.
סיכום
זנפון 2 הוא המשך טבעי למדי לזנפון הראשון (זנפון 5), שניכר כי עבדו קשה כדי להשוות אותו למתחריו היקרים יותר בלי להעלות את המחיר שלו לרמה שלהם. אמנם, גם המקור היה אחד המכשירים הטובים בשוק ועלה כחצי מיורשו, אך מי שהמקור לא היה סיבה מספיק טובה בשבילו להחליט לא לשלם יותר - הדגם הזה, שמשלים פערים בתחום הסוללה, תקשורת ה-NFC והמעבד, בהחלט צריך להספיק לו כדי להחליט שזהו. מהיום, 2,000 שקלים פלוס מינוס הם הרף העליון למחיר. פראייר מי שלא מסתפק בזה, גם במחיר של כמה כפתורים שממוקמים גרוע.