מי שרוצה לקבל פרספקטיבה על שוק התקשורת הישראלי, יכול לעבור אחד המקומות הכי טובים לשם כך הוא כנראה במשרדי S&P מעלות. העובדה שהחברה מעניקה דירוגי אשראי למרבית החברות הציבוריות בישראל, מקנה לה מבט בינלאומי משווה רחב על תחום הטלקום.
אסנת יגר, ראש תחום תקשורת ב–S&P בריטניה, מדרגת כבר כמה שנים את שוק הטלקום באירופה, ומכירה מקרוב את החברות טלפוניקה, קבוצת אורנג', טלקום איטליה, BT וקבוצת וודאפון. תמר שטיין, ראש תחום טלקום וטכנולוגיות ב–S&P מעלות, מדרגת את חברות הטלקום הציבוריות (או בעלות אג"ח) הישראליות כבר חמש שנים.
התמתנות בירידת המחירים
"שוב התחילה מהומת אלוהים בענייני המחירים בסלולר", אומרת שטיין עקב כניסת אקספון, מפעילת הסלולר השישית. "אם חשבנו שתהיה התמתנות במצב התחרות — זה לא קורה. תהיה התמתנות בירידת המחירים, והם יתייצבו על 50–63 שקל לחודש". לדבריה, יש עדיין ירידה בהכנסות מציוד קצה (מכשירים) בגלל ביטול מסי הקנייה".
המצב, אומרות השתיים, שונה מבאירופה. "באירופה, חלק גדול מהמכשירים עדיין מגיע מספק התקשורת במודל של חבילות", אומרת יגר. "גם לגבי מחירי זמן האוויר, בריטניה וצרפת נחשבות שוק תחרותי — ועדיין המחירים שם גבוהים מבישראל, לפעמים פי כמה". לשם השוואה, היא אומרת, חבילת 10 ג'יגה בישראל עולה 25–40 שקל, בעוד בבריטניה חבילה כזו עולה 20 ליש"ט (כ–98 שקל).
מחירי החבילות הממוצעים בישראל אינם שונים משווקים אחרים. בגרמניה, למשל, הכנסה חודשית ממנוי היא 14.6 דולר בחודש; באיטליה — 14.1 דולר לחודש, ובישראל — 15.7 דולר, אך תכולת החבילות בישראל גדולה יותר.
איך זה ייגמר, שש מפעילות סלולר וחבילות במחירי רצפה?
"השאלה היא מה יקרה כשהחברות יתחילו לדמם", אומרת שטיין, ורומזת על מיזוגים אפשריים. יגר מסכימה: "תמיד בהחלטות על מיזוגים יש שאלה של השקעות — מנסים לאזן בין תחרות להשקעות".
באחרונה נחתמה בארה"ב עסקה למיזוג ענק בין ספרינט וטי־מובייל. אחת הטענות המרכזיות שלהן בבקשת המיזוג היא ההשקעות הנדרשות בדור 5 סלולרי. גם סלקום וגולן טלקום, שניסו להתמזג ונכשלו, שיחקו על קלף ההשקעות.
לב התחרות: הטלוויזיה
שטיין מזכירה את הצד השני של המטבע: "אף אחת משחקניות הסלולר לא מרוויחה משוק הסלולר, אז הן נכנסות לשוק הטלוויזיה, לערים חכמות וכן הלאה. שוק הטלוויזיה הוא עכשיו לב התחרות, עם 183 אלף לקוחות לסלקום TV ו–64 אלף לקוחות לפרטנר TV — שיצאה לדרך רק באוגוסט".
התחרות בטלוויזיה בישראל רק בתחילת דרכה בישראל, וניתן לראות זאת בנתונים המשווים של S&P. ההכנסה ממנוי טלוויזיה רב־ערוצית בישראל היא 63 דולר בחודש בממוצע (נתוני yes), לעומת 32 דולר בצרפת ו–47 דולר בבריטניה. זאת אומרת שיש לאן לרדת. "גם שיעור החדירה שונה", מסבירה יגר. "בישראל הוא גבוה יחסית כי באירופה יש גם הרבה תוכן שמשודר חינם בערוצים הפתוחים — בבריטניה 50% מהבתים בכלל אין טלוויזיה רב ערוצית".
תחרות בחזית הסיבים
מלבד הטלוויזיה, חזית נוספת שנפתחה בפני חברות התקשורת היא הסיבים האופטיים, כפי שמתארת שטיין: "רואים הוצאות כבדות בפרישת הסיבים של כל החברות. בזק נמצאת כמובן במצב הכי טוב,ופרטנר במצב יותר טוב מסלקום (בגלל בעלות על תשתית היסטורית של חברת מד; א"ז).
בזק כבר פרושה, אבל היא לא רוצה להפעיל את רשת הסיבים כי יש עלויות גבוהות להפעלה, והיא רוצה לדחות זאת כמה שניתן. עם זאת, מכיוון שהיא רואה שפרטנר וסלקום רציניות — אין לה ברירה, הן נושפות בעורפה".
בנתונים המשווים ניתן לראות כי שיעור ההשקעות של סלקום קפץ מכ–9% מההכנסות ב–2016 לכ–15% מההכנסות ב–2017. במקביל, פרטנר קפצה מ–5% ל–11% בערך. בבזק הנתון הוא 15% מהמחזור שמושקע ברשת — גידול קטן ביחס לשנה הקודמת.
אמנם מדובר בעלייה בהשקעות ברשת, אבל זוהי השקעה נמוכה בהשוואה לחברות הטלקום באירופה (ראו בתרשים). הפערים בהיקף ההשקעות ברשת בין השוק הישראלי לשוק האירופי צריכים להדליק נורות אזהרה אצל הרגולטור.
השוק בישראל אנומלי
אם יש דמיון בין השווקים בישראל ובאירופה, הוא נוגע לטכנולוגיית דור 5 בסלולר. החלום, מסכימות שטיין ויגר, עוד רחוק. "אין צפי לשדרוג הרשת בקרוב", אומרת שטיין, ויגר מסכימה: "קודם כל, אין עוד מכשירים תומכים, וגם לא מוצאים תקדים שמראה איך עושים מזה כסף. לכן, אני לא מאמינה שנראה כאן טכנולוגיית דור 5 בשנתיים הקרובות".
יגר אומרת את הדברים אף שבאחרונה הסתיים בהצלחה מכרז תדרי דור 5 בבריטניה, ורשות התקשורת שם הכניסה 1.35 מיליארד ליש"ט ממנו. "נראה שיש כיום פתרון לצורכי הלקוחות בדור הנוכחי בערך לארבע השנים הקרובות. דור 5 זה בינתיים סיפור נחמד של יצרניות הציוד".
הכתבה פורסמה במקור ב-TheMarker
עוד מ-TheMarker:
טאואר משיקה טכנולוגיה עם שוק פוטנציאלי של 9.4 מיליארד דולר
העצה של מייסד עליבאבא ג'ק מא ליזמים בישראל
שטיין מוסיפה: "גם בישראל אנחנו לא צופים כניסה של דור 5 בשנתיים הקרובות, אבל גם כי זה שוק אנומלי. אנחנו לא רואים צורך כרגע בעוד תדרים, וגם לחברות יש כל כך הרבה השקעות בתוכן ובסיבים שזה בעדיפות פחותה. אולי המדינה תבנה מכרז תדרים עם רכיב הנחה על התדר — ואז יהיה לחברות יותר קל להשקיע".