עושה רושם שהמירוץ אחרי המסך המתקפל, שנמשך כבר שנים בעולם הסלולר, מסעיר בעיקר את דמיונם של הצרכנים והחברות; עד כה, הוא לא ממש הצליח להיתרגם למציאות.
אחרי הגלאקסי פולד הראשון, שהיה פלופ טוטאלי עם מסך שנשבר די בקלות, בסמסונג הפיקו את הלקחים ומיהרו להשיק את הגלקסי Z פולד 2. האם הוא עונה על הציפיות?
העיצוב
לשם כך נתכנסנו, לא? במבט ראשון, הפולד החדש דומה מאוד לנוט 20 של היצרנית הדרום-קוריאנית שהושק לפני כחודשיים; אולי הוא קצת עבה וכבד יותר (כמעט 300 גרם). מעבר לעובי, הדבר היחידי שרומז למסך המתקפל הוא ציר הסיבוב שזכה לצבע מעט בהיר יותר. בחזית נמצא מסך משני בגודל 6.2 אינץ', והוא קצת צר ומוזר. כשפותחים אותו מגלים מסך AMOLED ענק, 7.6 אינץ', עם מצלמת 10 מגה פיקסל חבויה בצדו.
הפולד הוא מכשיר רגיש מאוד. כבר בפתיחתו על המסך מופיעה על המסך רשימה נכבדת של אזהרות: אסור ללחוץ על המסך עם עט או ציפורן; אסור לקפל אותו עם מטבעות או כרטיסים במרכזו; אסור להניח לידו כרטיסי אשראי; והוא לא עמיד לאבק או למים. חתיכת רשימת איסורים למכשיר שעולה 8,000 שקלים – ואולי הסיבה המרכזית לכך שהמכשירים האלה, לפחות עם הטכנולוגיה הנוכחית, הולכים להישאר מכשירי קונספט.
יחד עם זאת, כשמשחקים עם המסך מגלים בנייה איכותית יחסית; סמסונג מבטיחה שהמכשיר יחזיק 200 אלף קיפולים, והמכשיר נשאר יציב בכל התצורות שניסיתי.
מתחת למכסה המנוע
כאן סמסונג לא שיחקה משחקים. אם הנוט 20 הושק בשתי גרסאות שונות – בארה"ב עם מעבד הסנאפדרגון 865 המתקדם ובשאר העולם עם האקסינוס 990 הנחות – בפולד נמצא רק את הסנאפדרגון, וטוב שכך.
עם קישוריות 5G, זיכרון עבודה של 12 ג'יגה בייט ונפח אחסון של 256 או 512 ג'יגה בייט, הסמסונג רץ כמו יוסיין בולט בימיו הטובים ומקבל 3136 נקודות מרשימות במבחן החומרה של Geekbench. הוא מפסיד בפער קטן לוואן פלוס 8 פרו ולשיאומי Mi 10T Pro; את האחרון, שעולה כרבע (!) מהפולד, סקרנו ממש השבוע.
המצלמה
ספרנו לא פחות מ-5 עדשות בפולד: מצלמת סלפי ניתן למצוא גם במסך החיצוני וגם במסך-הפנימי-הכפול, שתיהן ברזולוציה של 10 מגה פיקסל; בגב המכשיר ניתן למצוא 3 חיישני 12 מגה פיקסל במצלמה האחורית, לעומת חיישן 108 מגה פיקסל בנוט 20 אולטרה.
ההבדל בהחלט מורגש: הפולד מתמודד יפה עם צילום באור מלא, אבל בתאורה נמוכה התוצאות מרוחות ולא מספיק טובות. גם המסך הגדול והאיכותי הוא דווקא חיסרון כאן, כי התמונות נראות מרוחות מאוד. הסרטונים דווקא לא רעים, אבל גם לא קרובים לרמה שקיבלנו מהנוט 20 אולטרה.
השימושיות
הנה החלק שהפתיע אותי. אם חשבתי שהפולד הוא בסך הכל גאדג'ט מגניב, משהו לשים על השולחן בשיחה עם חברים שיהפוך למרכז הדיון והעניין, אז זהו – שלא רק. נכון, כיף לשחק עם המסך המתקפל, אבל כשבוחנים במציאות את הרעיונות השימושיים שסמסונג העלתה מגלים לא מעט כיוונים מעניינים.
ניתן, למשל, לקפל את המכשיר ולהפוך מסך אחד למקלדת; אפשר גם לקפל את המסך לשניים ולצלם תמונות, כשהתוצאות מוצגות דווקא במסך הנמוך יותר; ולמעשה, כשמפעילים את מצב הצילום המתקדם ומשחקים בהגדרות, מסך אחד מוקדש ל"תצוגה מקדימה" ומסך אחד מוקדש לתפריט ההגדרות.
גולת הכותרת היא, כמובן, שאפשר להשתמש בשתי אפליקציות במקביל: במסך אחד אפשר לגלול בפייסבוק, ובמקביל לקרוא חדשות במסך השני. זה מעולה למי שמסוגל להתמודד עם שתי פעולות במקביל. גם משחקים במסך הענק עובדים לא רע בכלל, כשיש הרבה יותר שטח מסך שאפשר לראות בו את המשחק.
גימיק עם תוכן
האם הפולד הוא גימיק? כן. האם הוא יקר בטירוף? לגמרי. האם הוא עדין מדי לשימוש יומיומי? בטוח. הרי לא תוכלו לתחוב אותו בכיס לצד הארנק שלכם, ולא תוכלו גם להשתמש בו עם העט המפורסמת של סמסונג - שהייתה יכולה להטיס את המכשיר כלפי מעלה, בטח בתור טאבלט.
אבל אחרי שמנקים את כל אלה מהשולחן, נשארים עם מכשיר שמנסה לשנות משהו בעולם הסמארטפונים, שמזמן הפכו להעתק האחד של השני. סמסונג מציגה כאן ניסיון לחשיבה מחוץ לקופסה, נקודת מבט רעננה על הדרך בה אנחנו משתמשים בטלפון שלנו. וזו דרך מגניבה ומרתקת, הרבה יותר שימושית ממה שנדמה לכם, ובעיקר פותחת את הראש בעולם השבלוני של חיישני מצלמה גדולים יותר ומסכים קצת יותר מתקדמים.
הגלקסי Z פולד 2 כנראה לא יהיה המכשיר הבא שלכם, כי הוא פשוט לא מספיק טוב כעת כדי להיות המכשיר הראשי של רובנו. ועדיין, הוא צריך להדליק נורה אצל כל יצרניות הסמארטפונים; נורה שתאותת להם שמגיעה לנו קצת חדשנות אמיתית.
מחיר: 8,000 שקלים