"כדי להגן על המצלמה, אל תלחץ עליה בידיים", נזף בי הוואן פלוס 7 פרו. לחצתי "הבנתי" בבושה לאחר שבטעות נגעתי באצבעות על מצלמת הסלפי הנשלפת בראש המכשיר. וואן פלוס היא מהחברות הראשונות שהצליחה להעלים את השוליים העליונים בסמארטפון ואת המגרעת (נוץ') המכוערת - באמצעות העברת מצלמת הסלפי מחוץ למסך.
המצלמה נשלפת בכל פעם שמפעילים את הסלפי, ויורדת חזרה לתוך המסגרת כשמכבים אותה. ברחבי האינטרנט אפשר למצוא כל מיני סוקרים שפותחים באמצעותה בקבוקי בירה. לא הייתי עושה את זה כי לא לכך היא מיועדת וזה שיש משהו שזז בטלפון גורם לי קצת לחשוש מקלקולים, שבירות ואגירת אבק. אבל בשלושה שבועות שהסמארטפון אצלי - הוא תיפקד כראוי.
מצלמת הסלפי היא ברזולוצית 16 מדהפיקסל, ועם מפתח צמצם של f/2.0 - שזה אחלה ומצלם טוב גם לא באור מושלם, אבל לא יותר טוב ממצלמות סלפי אחרות שתקועות במסך עצמו. רוצה לומר - היתרון של המצלמה הנשלפת הוא לא באיכות שלה, אלא אך ורק אסטתי - לתת יותר מקום למסך. בגב המכשיר יש שלוש מצלמות - שעובדות אחלה באור, אבל לא יוצאות מגדר הרגיל בחושך - לעומת מתחרות שכבר כבשו את היעד הזה.
ידיים גדולות
ויש מקום למסך, שיהיה בריא - 6.67 אינץ' - זה מהמסכים הגדולים שיש היום במכשירי דגל (ועם שוליים דקים), וגם עבור היד שלי אם אצבעות יחסית ארוכות הוא די גדול - ורחב (75.9 מ"מ). העובי שלו 8.8 מ"מ גם קצת גורע מהנוחות של להחזיק אותו. בלי להלאות בעוד מספרים (הכל פה) - הוא רחב ועבה מסמסונג S10 פלוס, ורחב אבל דק יותר מאייפון Xs Max. המסך הענק גם די חד, והיה די נחמד לצפות עליו בסרטונים ביוטיוב וסדרות בנטפליקס.
יתרון עיצובי גדול שמצאתי בו - מתג ההשתקה הפיזי - אפשר להעביר אותו מצלצול, לרטט ולשקט לגמרי. זה מאוד מאוד שימושי, וחבל שבטלפונים אחרים בוחרים לא לשים כפתור כזה, על חשבון סייען קולי שאיש לא באמת משתמש בו. ביקסבי של סמסונג - אני מסתכל עליך.
סורק טביעת האצבע שלו משולב מתחת למסך, כראוי לסמארטפון בשנת 2019, אבל לא מגיב בדיוק ומהירות כמו מתחרים שיצאו לפניו. הוא עובד, פשוט לא תמיד במגע הראשון. בביצועים הוא לא גיהק ולו לרגע, גם בנסיון להעמיס עליו את ווייז ברקע, פתיחת קבוצות הוואטסאפ שהשתקתי ועוד אפליקציות סביב.
המכשיר מבוסס על אנדרואיד 9 העדכני ועליה Oxygen, עם ממשק נוח מאוד - את שלושת כפתור האנדרואיד למטה (משולש, ריבוע ועיגול) אפשר להחליף במחוות ידיים (החלקות של העצבע בכיוונים ובמהרויות שונות). מה שחשוב הוא שאפשר לבחור מה מהם נוח לכם.
אם אתם מאלה שנתקלים ברהיטים בבית בחושך - אפשר להפעיל את הפנס (או המצלמה או כל מיני אפליקציות אחרות) בציור אותיות באמצעות האצבע על המסך הכבוי - O,S,V,M,W - בתפריטים בוחרים מה כל אות תעשה. עוד פיצ'ר נחמד שמובנה במכשיר (אבל כנראה לא בעיה לשחזר באחרים בעזרת אפליקציה חיצונית) הוא מצב קריאה - שמבהיר את המסך והופך אותו לגווני אפור שלעתים נעימים יותר לעין כשרוצים לקרוא. מצב נוסף שיכול להועיל אבל צריך להיזהר ממנו הוא מצב זן - הוא פשוט משתיק את הטלפון ל-20 דקות בלי אפשרות לבטל אותו (גם לא על ידי אתחול). תוכלו רק לקבל שיחות (אבל לא הודעות), לצלם או לבצע שיחת חירום (אבל לא שיחות באופן חופשי לכל אחד).
האם לקנות?
וואן פלוס יעלה 3,350 שקלים, 3,700 שקלים או 4,000 שקלים בהתאם לכמה זכרון ואחסון יש בהם (6GB\128GB 8GB\256GB, 12GB\256GB) - כולם עם מעבד סנאפדרגון 855 העדכני. על הנייר מדובר במפרט גבוה מאוד שעוקף חלק מהמתחרים ובמחיר הוגן. בפועל - ההבדלים ממכשירי דגל אחרים של סמסונג, LG או וואווי לא יהיו מורגשים בשימוש רגיל ויום יומי - פייסבוק, וואטסאפ, ווייז וכדומה. כלומר לא כולנו צריכים כל כך הרבה זכרון במכשיר כזה, מצד שלישי (הפסקתי לספור) - בהנחה שהסוללה תשרוד, המכשיר הזה לא יתיישן תוך שנה וחצי (מה שקורה ללא מעט סמארטפונים).
אם יש לכם ידיים גדולות ואצבעות ארוכות, ואתם גרים ו\או עובדים בתוך הטלפון וצריכים את מפלצת הזכרון, וולא כואב בכיס להוציא 4,000 שקלים - וואן פלוס 7 פרו לא יאכזב אתכם. לכל השאר - אפשר ללכת על משהו פשוט יותר.