בצמרת משרד התקשורת פועלים במרץ להכשיר את השיתוף של רשתות הסלולר בישראל. שר התקשורת, גלעד ארדן, ומנכ"ל המשרד, אבי ברגר, רואים בעין יפה את שני הסדרי השיתוף של רשתות הסלולר שנחתמו בחודשים האחרונים: בין פרטנר ל–HOT מובייל ובין סלקום, פלאפון וגולן טלקום.
עוד לפני אישור ההסכמים הספציפיים, השניים חושבים כי ההסדרים לשיתוף רשתות הכרחיים מהיבט המחסור בתדרים, יתרמו לתחרות בת־קיימא - ונכונים יותר מבחינת איכות הסביבה והפחתת הקרינה. כעת, נבחנים
הצעדים והתנאים שיחולו על הסכמים, במטרה להפיג את החשש לפגיעה בתחרות שטמון בהסכמים של שיתוף רשת.
"השיקול הראשון הוא שרידות", הציג ברגר ביום שני בכנס Go Mobile כיצד רואים במשרד התקשורת את סוגיית השיתוף. "מצד אחד, ברור שישראל אינה יכולה להסתמך על רשת אחת - כי אז, במקרה של תקלה, נהיה בלי רשת סלולר. מצד שני, חמש רשתות כנראה אי אפשר להרשות בגלל מגבלות ספקטרום (תחום התדרים, א"ז).
"השיקול השני זה הגנת הסביבה והנראות הציבורית - אנשים לא רוצים לראות אתרי אנטנות פולטי קרינה בכל מקום. השיקול השלישי קשור להשקעות. היתה ירידה ברווחיות של חברות הסלולר וחשוב מאוד להבטיח את המשך ההשקעות הן בטווח הקצר והן בארוך. אם כל חמש החברות יצטרכו להשקיע בנפרד, אני לא בטוח שכולן יוכלו או ירצו להשקיע בצורה מספקת. כלל ידוע הוא ש–70% מהשקעות הרשת הן ברדיו (רשת הגישה, אנטנות ותדרים, א"ז) ו–30% בליבה. שיתוף רשתות יכול, כפי הנראה, להביא את רשתות דור 4 לישראל מהר יותר.
"מול כל אלה, יש את האלמנט האחרון והמרכזי - והוא התחרות. אם נאשר שיתוף, יש פוטנציאל וגם סיכון להקטנת התחרות. אנחנו רוצים לוודא המשך לתחרות בכל הרמות: רמת הרשת, רמת ספקי השירות (החברות שעל אותה רשת, א"ז) וברמת המפעילים הסלולריים הווירטואליים. השאלה היא איך לשמור על רמת תחרותיות וליהנות מכל העולמות?", הדגיש מנכ"ל משרד התקשורת.
בכנס דיבר גם מנכ"ל YouPhone, אריאל שרייבר, המבקר הבולט ביותר של הסדרי שיתוף הרשתות. שרייבר תקף את ההסדרים המתגבשים: "כל מה שאני שומע על שיתוף רשתות מסוכן מאוד. משרד התקשורת שיבח את ההסכמים שחתמו החברות עוד לפני שראו במשרד את החוזים. יום אחרי התחלת התחרות בענף, יום אחרי קבלת הערבויות הבנקאיות (HOT קיבלה חזרה ערבות בנקאית גדולה שהעמידה במכרז התדרים לדור 3 וגולן טלקום ביקשה החזר, אבל עדיין לא קיבלה את הערבות, א"ז), כל המתחרות חותמות הסכמים ביניהן - וזה מסכן את התחרות. מבחינת איכות הסביבה, מותר וכדאי לעשות שיתוף אתרים (פסיבי, אנטנות שונות על אותו תורן, א"ז) - אבל לא שיתוף של רדיו (אותם תדרים ואנטנות, א"ז).
"נגיע לדואפול תשתיות - מצב שבו אין יתרון תחרותי לאף צד ואין אינטרס להשקיע. זה יהיה בדיוק כמו המצב עם HOT ו–yes. כל הסיפור של שיתוף ברשתות דור 4 נועד בעצם כדי שהחברות (החדשות, א"ז) לא ישלימו את הבנייה של רשתות דור 3 - שם באמת צריכה להמשיך התחרות, כי ייקח עוד הרבה שנים עד שדור 4 יתבסס", הדגיש שרייבר.
ברגר לא ממש הסביר איך משרד התקשורת מתכוון לדאוג לכך שנוכל "ליהנות מכל העולמות" של שיתוף הרשתות. ל–TheMarker נודע כי במשרד התקשורת עומלים על כמה תוכניות כדי להכשיר את פרקטיקת השיתוף של רשתות הסלולר. בכל מקרה, הסכמי השיתוף שנחתמו צריכים לקבל את אישורם של משרד התקשורת ושל הממונה על ההגבלים העסקיים.
לקראת האישור מנסחים במשרד התקשורת כעת תנאים והסדרים, שיאפשרו לשמור על התחרות בענף. מנכ"ל המשרד ברגר חזר באחרונה מסיור עם נציגי משרד אוצר ורשות ההגבלים בשוודיה ובבריטניה. מטרת הסיור היתה להכיר מקרוב מודלים של שיתוף רשתות. ברגר הכין דו"ח סיכום מפורט על המודל של שיתוף רשתות הסלולר בשוודיה, כולל המסקנות שאליהן הגיעו שם החברות והרגולטור אחרי יותר מעשור של שיתוף. את המסקנות האלה מקווים במשרד התקשורת ליישם גם בישראל.
לפי הדו"ח של ברגר, שיתוף הרשתות בשוודיה קיים מאז 2001. באותה שנה הקימו שתי חברות, 3 וטלנור, שותפות הנדסית בשם 3GIS, המוחזקת בבעלות שווה על ידי שתיהן. 3GIS הקימה ומתפעלת מאז רשת דור 3 במדינה. 3GIS היא בעלת האתרים וגם זו שמחליטה אילו ספקי ציוד ישרתו אותה. 3GIS מקימה אתרים משותפים עבור החברות, אבל יכולה גם להקים אתר בנפרד לכל אחת מהן כחברה קבלנית - ואז החברה השנייה אינה יודעת דבר על הקמתו של האתר.
בשונה מהשוק הישראלי, הקמתה של 3GIS היתה הכרחית עבור שתי החברות הקטנות בגלל הדומיננטיות הברורה בשוק השוודי של חברת טליה - בישראל חברות הסלולר הגדולות מחזיקות בנתחי שוק דומים. 3GIS פועלת כבר 13 שנה וההערכה היא שתמשיך לפעול עוד 10 שנים.
הרשת המשותפת המתחרה לדור 3 בשוודיה היא Sunab של שתי החברות האחרות בשוק, Tele2 וטליה. הנקודה המעניינת ביותר היא שבמעבר לדור 4 נוצרה הצלבה של בעלויות על הרשת המשותפת - טלנור (שהיתה שותפה עם 3 ברשת דור 3) חתמה הסכם שיתוף בדור 4 עם Tele2. שתי המתחרות הנותרות, טליה ו–3, הקימו רשת דור 4 עצמאית.
זהו אחד התנאים המהותיים שמשרד התקשורת רוצה לאמץ: הסכמי שיתוף הרשת יהיו לדור סלולרי ספציפי - ובדור הבא החברות יידרשו להצליב שותפויות או להקים רשתות נפרדות.
תנאי נוסף שבמשרד התקשורת שוקלים "לגייר", הוא שכל חברת סלולר תוכל לחתום הסכם ולארח חברת MVNO (מפעיל וירטואלי) על הרשת המשותפת - בלי שתצטרך ליידע את השותפה ברשת על חוזה האירוח. תנאי זה יגביר את התחרות על הסכמי אירוח, בדומה למצב הקיים בשוק הישראלי.
מאפיין שלישי שמתגלגל במשרד התקשורת הוא "למצוא רעיונות יצירתיים ליצירת חוסר איזון מבני בשוק", כפי שהגדיר זאת בכיר במשרד. כך, למשל, לאמץ מודל של החזר ערבות בהתאם לנתח שוק - כפי שנעשה במכרז התדרים לדור 3 שבו זכו HOT מובייל וגולן טלקום. בצורה זאת, לשותפות ברשת יהיה אינטרס להתחרות על לב הלקוחות.
עוד מסקנה מהביקור בשוודיה היא שעדיף כי לחברות במיזמי הרשת יהיו זכויות שוות ברשת וגם חובת השקעה שווה ברשת. זה די דומה למה ש–HOT מובייל ופרטנר סיכמו ביניהן - אבל זה לא המצב בהסכם השני שלפיו סלקום ופלאפון יהיו בעלות הרשת, ולגולן יהיו רק זכויות שימוש בה.
הרגולטור השוודי מרוצה מהשיתוף
נציגי Tele2 שעמם נפגשו חברי המשלחת הישראלית לשבדיה, סיפרו כי החברה חסכה הקמה של 3,500 אתרי סלולר והצליחה לחסוך הן הוצאות תפעול (OPEX) ניכרות והן הוצאות הקמת רשת (CAPEX). החברה מדווחת כי הכיסוי שהחברה מספקת ברשת דור 4 כבר טוב מזה של דור 3, וכי מתחילת 2013 כמות הדאטה שעוברת ברשת החדשה גדולה מזו שברשת דור 3.
עוד התברר לחברי המשלחת הישראלית כי גם הרגולטור בשוודיה מרוצה. על פי משרד התקשורת השוודי, המדינה היא חלוצה עולמית בדור 4 עם כיסוי אוכלוסייה של 90%. למרות שיתוף הרשתות, רמת התחרות במדינה מוגדרת טובה, המחירים לא עלו למרות המעבר לדור 4, ועיקר הדיון הציבורי הוא דווקא לא סביב קצב הורדת הנתונים (מהירות הרשת) - אלא סביב הכיסוי שמספקת הרשת . מבחינת הרגולטור השוודי, נמצא האיזון הנכון בין שיתוף רשתות ויעילות משקית לבין תחרות בריאה בשוק הסלולר.
העולם עובר לדור 4
רשתות דור 4 ושיתופי רשת הם שני טרנדים בולטים בעולם הסלולר של השנים האחרונות, שישראל בדרך להצטרף אליהם. שיתופי רשת קיימים בין השאר במדינות הסקנדינביות, ספרד, בריטניה, גרמניה, פולין, אוסטריה ויוון. כל הסימנים מעידים כי מגמת השיתוף תתחזק. רשתות דור 4 (LTE) הן כבר עובדה קיימת. 263 חברות סלולר ב–97 מדינות נמצאות ברמות שונות של השקה. החלוצות היו שוודיה וארה"ב ובאחרונה רשתות LTE תופסות תאוצה במדינות המתפתחות, כשחלק מהמפעילות בחרו "לדלג דור" - היישר לדור 4.
מה יהיו ההשלכות העיקריות של השקת רשת LTE בישראל - האם המחירים לצרכן יעלו והאם הקמת LTE היא בכלל השקעה טובה מבחינת חברות הסלולר? ניתוח של השקות בעולם מלמד כי מפעילות הסלולר לא ממש מצליחות לגבות פרמיה על רשת דור 4 - כלומר, להשיק חבילות יקרות יותר, אבל המעבר ל–LTE גורם להגדלת צריכה, מה שמוביל גם להגדלת החשבונית החודשית.
בבריטניה, חלוצת דור 4 היתה חברת EE. החברה השיקה רשת LTE באוקטובר 2012 ויצאה עם תוכנית יקרה יחסית, שכללה 500 מגה גלישה, שיחות ו–SMS ללא הגבלה - במחיר של 36 ליש"ט (כ–200 שקל) בחודש. מדובר היה על פרמיה של 5 ליש"ט לעומת חבילות דומות בדור השלישי באותו זמן בשוק. שלושה חודשים מאוחר יותר, EE הורידה את מחיר החבילה ל–31 ליש"ט, והסבירה כי ההאצת הגלישה לא יצרה תמריץ מספיק עבור לקוחות לשדרג לדור 4.
במאי 2013 הכריזה EE על תוכנית חדשה המגלמת עוד ירידת מחיר ל–23 ליש"ט בחודש. באוגוסט נכנסו מתחרות חדשות לשוק הבריטי של דור 4, וודאפון ו–O2, שהשיקו את הרשת החדשה בתמחור זהה לזה שבחבילות הקיימות.
בצרפת הסיפור דומה למדי. בנובמבר 2012 השיקו המפעילות SFR ואורנג' רשת דור 4, כשמחיר החבילות שהציעו היה 30–31 יורו (כ–150 שקל) בחודש. בדצמבר 2013 השיקה חברת Free שירות LTE על בסיס חבילות הסלולר הסופר־זולות שלה (החל ב–2 יורו לחודש). בתגובה, אורנג' הכניסה את ה–LTE גם למותג המוזל שלה Sosh, במחיר שמתחיל ב- 25 יורו לחודש.
בארה"ב, החלוצה ורייזון השיקה רשת LTE כבר בדצמבר 2010. היא בין המפעילות הראשונות בעולם שקפצו על עגלת דור 4, בין השאר כדי להיפטר מרשת בטכנולוגיה מיושנת (CDMA). ורייזון הציגה את ה–LTE כשלב נוסף בהתפתחות הטכנולוגית ולא גבתה פרמיה על המעבר לרשת החדשה. כך עשו גם שאר מפעילות הסלולר האמריקאיות שהצטרפו לדור 4.
אז מה האינטרס של מפעילות התקשורת להשקיע ב–LTE? רשתות דור 4 מעודדות שימוש גובר בדאטה, מה שגורר גם גידול בהכנסה החודשית הממוצעת מלקוח (ARPU). לקוחות EE שעברו לרשת החדשה רשמו עלייה של 10% ב–ARPU. בחברת AT&T האמריקאית שירותי הדאטה גדלו בכמעט 20% בשנה וההכנסה מלקוח גדלה ב–1.8%.
בחזרה לישראל. כפי הנראה, חברות הסלולר לא יצליחו להציג חבילות LTE יקרות בהרבה מאלה שיהיו בשוק בעת ההשקה. הן כן יצליחו לגרום ללקוח לחפש חבילות דאטה גדולות, שם יש לחברות הגדולות יתרון בעלויות על פני המפעילות הווירטואליות. כך, לקוחות יבחרו חבילה עם מגבלת נפח של 3 ג'יגה במקום חבילה עם מגבלה של 1 ג'יגה - מה שיתבטא במחיר.
לוח הזמנים הוא עדיין בגדר חידה. בכנס Go Mobile אף אחת מהמפעילות לא הסכימה להתחייב למועד השקה, פשוט משום שהכדור נמצא במשרד התקשורת ואצל הממונה על ההגבלים (שיאשרו או לא יאשרו את שיתופי הרשתות). התקווה היא כי עד סוף פברואר תתקבל החלטת הממונה.
מרגע זה, אם הממונה יאשר את השיתוף, מעריכים בממשלה כי יידרשו עוד כשלושה חודשים לפרסום מכרז - כך שהשאיפה שמכרז תדרי דור 4 יפורסם במחצית הראשונה של 2014. מרגע קבלת התדרים, יהיו מפעילות שיוכלו להשיק בין־לילה שירותי דור 4. פרטנר כבר הכריזה על פרישת רשת כזו והיא רק ממתינה לתדר.
וגם:
>> חלב לקפה: אותה אריזה - רק עם פחות חלב ויותר מקום לאוויר
>> תעלומת 160 המיליארד דולר של אפל
