אנחנו בישראל רגילים לבכות על מחירי הסמארטפונים הגבוהים-מדי אצלנו לעומת מדינות אחרות. אבל מה קורה כשישראלים הולכים לחו"ל ומנסים למכור שם סמארטפון במחיר שלעומתו אייפון עשר אס פלוס פלוס 256 טרה-בייט בפרטנר נראה פתאום שווה כל שקל? או, במלים אחרות, איך הגיבה התקשורת העולמית לסמארטפון הישראלי שעולה 54,000 שקלים?
מכשיר הסולרין שמיוצר על ידי חברת מעבדות סירין של היזם הישראלי משה חוגג התקבל על ידי כלי התקשורת בעולם בניטרליות כללית. רוב הכתבות על ההשקה נזהרו מאוד שלא להעלות ניחושים בקשר לסיכויי ההצלחה של סמארטפון שפונה מראש לעשירים בלבד אך לא מציע להם עיצוב משובץ זהב או אבני חן, אלא עיצוב סולידי שמתחתיו מסתתרים רכיבי אבטחה מתקדמים. במקום זאת, הם הסתפקו בהצבת השאלה האם אכן יש מי שצריך במכשיר כזה.
אך היו כמה בודדים שכן סיפקו תשובות, לפחות חלקיות, לשאלה:
"יש משהו מעניין בחברה שמוכנה לזרוק הכל לתוך סמארטפון חדש כדי לראות כמה טוב טוב יכול להיות", כתבה אינגריד לונדן מטק-קראנצ', "אבל יש לי גם כמה הסתייגויות מכל זה: ראשית (...) יצירת חומרה - ודאי ברמה הזו - היא פעולה יקרה מאוד. חוגג (...) אומר שהם מחויבים לפרויקט, אבל לא ברור כמה רחוק יהיו מוכנים להמשיך לממן את סירין בשנים הבאות. שנית, (...) אלה שקונים (אותו) בשביל הפרטיות עשויים לרצות יותר. ושלישית, (...) איך תוודא סירין שהמכשירים הפרטיים והמאובטחים האלה לא ישמשו פושעים או אחרים (טרוריסטים) למטרות בלתי חוקיות?".
דייויד גילברט מ-International Business Times הרחיב מעט את הסתייגותה האמצעית של לונדן, שרומזת לכך שהחומרה שלו, בניגוד לטענות החברה, אינה המתקדמת ביותר שקיימת. כבר בכותרת הוא קוטל את "הסמארטפון הסופר-מאובטח שעולה 17,000 דולר אבל משתמש במעבד בן שנה וחצי שידוע שמתחמם". בגוף הכתבה הוא חוזר על כך ומציין שהסולרין מגיע עם Snapdragon 810 של קואלקום, שהוצג לפני כשנתיים וחודשיים, והתגלה כנוטה להתחממות-יתר מייד לאחר הסמארטפון הראשון שהשתמש בו (Xperia Z3 פלוס של סוני), מה שגרם לרוב יצרניות הסלולר לוותר על השקת מכשירים המבוססים עליו.
ספנסר הארט מהמגזין הבריטי T3 רומז שעיצוב המכשיר מעט בוסרי, אך בסך הכל מפרגן לו: "בהתחשב במחיר, סולרין של מעבדות סירין הוא בבירור מוצר נישה, מחוץ להישג ידם של בני תמותה פשוטים. בעוד שהעיצוב שלו לא יהיה לטעמם של כולם, הוא בהחלט מרושל פחות ממה שיכול היה להיות. אבל זה מכשיר מסעיר, ומציע מבט קצר על עתידם של הסמארטפונים המסחריים יותר.
גם ג'ון דיי מ-Android Authority לא ממש אוהב את העיצוב, ומעבר לקביעה ש"החיה המלבנית היא הדבר הכי רחוק מנוצצת שתוכלו לדמיין" מרחיק לכת וטוען ש"רכיב המצלמה/כפתור הדלקה/סורק טביעות אצבע מאחור מעלה במוח צורה של משתנה". אך מעבר לכך הוא לא מביע דעה נחרצת על המכשיר.
מי שלא חסך שבטו מהמכשיר כלל הוא כתב The Verge ולאד סאבוב. "סולרין (...) מלווה בסדרה של טענות בומבסטיות לפיהן הוא הטוב ביותר. והוא צריך היה להיות הטוב ביותר, בהינתן תו מחיר של 9,500 ליש"ט לפני מיסים. אך מזמן ההתנסות שלי איתו היום, נשארתי עם הרושם הבלתי מרוצה של מתחזה יקר", הוא מתחיל.
"למערכת ההפעלה של גוגל יש כבר כמה הצעות בחלל הזה (של מכשירים מאובטחים)", הוא מציין ונותן כדוגמאות את מכשירי סמסונג שמגיעים עם תוכנת Knox ומכשיר ה-Priv של בלקברי - "אז מה שווה את 16,000 הדולרים הנוספים בסולרין?", הוא שואל ומכנה את המחיר הזה "משעשע".
"אם כל דבר בסולרין היה כל כך משויף ועדכני (כמו האבטחה), הייתי יכול להשתכנע שהוא לא בדיחה גרועה שמשחקת על הפחדים המוצדקים של אנשים על אבטחה", הוא מאשים וטוען שהמעבד - Snapdragon 810 בן השנה וחצי, שכאמור התגלה כבעייתי - הוא בחירה גרועה, שהמצלמה האחורית איטית מאוד ומפיקה תמונות גרועות ושהמכשיר עבה וכבד מדי. הדבר היחיד שהוא מציין לטובה הוא המצלמה הקדמית, שדווקא הצליחה להרשים אותו.
"כל כך הייתי רוצה שהסולרין יהיה מאמץ כן להדהים ולהרשים אותנו כמוצר טכנולוגי", הוא מסכם, "אבל הסמארטפון הזה (...) לא מקיים את הבטחותיהם השאפתניות של יוצריו (...) המחיר אינו הדבר הבולט ביותר במכשיר הזה - אלא היהירות של בוראיו".